אנדומטריוזיס הינה תסמונת גניקולוגית, ממנה סובלות כ-10% מהנשים באוכלוסיה ברמות חומרה שונות. התהליך הגורם למחלה הוא התפתחות רקמת רירית רחם (אנדומיטריום), המצפה באופן תקין את פנים הרחם, באזורים חוץ-רחמיים.

האזורים הנפוצים בהם עלולה להתפתח רקמת רירית רחם הם:

  • איברי הרבייה – שחלות, חצוצרות, שכבת הרחם החיצונית.
  • חלל האגן – שלפוחית השתן, מעיים וכד'.
  • במקרים פחות שכיחים, רקמת רירית הרחם עלולה להופיע באזורים מרוחקים יותר, כגון חלל הבטן.

בזמן המחזור החודשי, כאשר רירית הרחם התקינה מדממת, מוקדי רקמת האנדומיטריום החיצוניים ידממו אף הם, אך בעוד שדימום וסתי תקין מתפנה מהגוף, לדימום חוץ רחמי אין מוצא החוצה מהגוף. בנוסף, התהליך מלווה בכאבים עזים הפוגעים קשות באיכות החיים. הדימומים בתוך חללי הגוף עלולים לגרום לנזקים רבים:

  • הדבקויות בין הרקמה המדממת לבין הרקמות או האיברים הסמוכים
  • ציסטות בשחלות המכונות "ציסטות שוקלד" בשל צבען הכהה כתוצאה מהצטברות הדם וקרישתו
  • היווצרות צלקת סביב לרקמת רירית הרחם

הסיבה לאנדומטריוזיס אינה ידועה, אולם קיימים מספר גורמים הנחשבים לגורמי סיכון ללקות במחלה:

  • היסטוריה משפחתית – קרובות משפחה מדרגה ראשונה שחלו בתסמונת
  • הריון ראשון בגיל מבוגר (מעל גיל 35)
  • מחזורים חודשיים הנמשכים יותר ממספר ימים ו\או דימומים מאסיביים.
  • וסת ראשונה לפני גיל 11
  • מחלות אוטואימוניות – אלרגיות, אסטמה, תת פעילות של בלוטת התריס, פיברומיאלגיה ועוד
  • משקל גוף נמוך
  • שימוש באלכוהול

תסמיני האנדומטריוזיס הם:

  • כאב – הסימפטום העיקרי. הכאב יכול לבוא לידי ביטוי באופנים שונים:

    • כאבי וסת קשים אשר עלולים להחמיר עם הזמן
    • כאב כרוני באזור האגן והגב התחתון
    • כאבים בזמן יחסי מין
  • דימומים – דימומים קשים, ממושכים, בלתי סדירים ובלתי תלויים במחזור החודשי.
  • הפרעות במערכת העיכול – שלשולים, עצירות, כאבים בזמן פעולת מעיים, דימום רקטלי בזמן המחזור החודשי.
  • אי פוריות
  • דכאון וחרדה

האבחנה של התסמונת מתחילה בזיהוי חלק מהתסמינים בשילוב גורמי הסיכון שצוינו לעיל על ידי הרופא. כאשר מתעורר החשד שמדובר באנדומטריוזיס, יש לבצע הליך כירורגי הנקרא לפרוסקופיה. במהלך הבדיקה, מוחדר סיב אופטי דרך חתך זעיר בבטן, הבודק את איברי האגן והבטן. בבדיקה זו ניתן הן לסרוק את המוקדים ולאמוד את מיקומם, כמותם וגודלם, והן לקחת ביופסיה לאישור האבחנה.

בחירת הטיפול באנדומטריוזיס אמורה להיות מותאמת עבור כל חולה בהתאם לחומרת התסמינים ורצונה להרות בעתיד. הטיפולים הקיימים כיום הם:

  • תרופות נגד כאבים ודלקת
  • טיפול הורמונלי לדיכוי הוסת לתקופה ממושכת ובכך הקלה על התסמינים – גלולות למניעת הריון, התקן תוך רחמי וכד'.
  • ניתוח – הסרת המוקדים החוץ רחמיים של רירית הרחם, הפרדת הידבקויות בין רקמות ובדיקת תקינות איברי הרבייה לקראת הריונות עתידיים. הניתוח נעשה בשיטה לפרוסקופית.
  • מומלץ לשלב טיפולים של רפואה משלימה – שינוי תזונתי, פיזיותרפיה לרצפת האגן, יוגה, פילאטיס וכו'.

עילות אפשריות לתביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של אנדומטריוזיס:

  • רשלנות באבחנה
  • איחור באבחנה עקב אבחנה מבדלת חלקית של תסמיני ותלונות החולה
  • מתן אבחנה שגויה ובעקבות כך מתן טיפול שגוי
  • אי הפניה לבדיקות המאבחנות אנדומטריוזיס
  • רשלנות בטיפול
  • מתן טיפול שגוי או לא נחוץ
  • תופעות לוואי בשל הטיפול שגרמו לנזק שהיה ניתן למנוע לולא הטיפול

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון או בטיפול באנדומטריוזיס, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.