התקף לב או "אוטם שריר הלב" בעגה המקצועית הוא מצב חירום שסיבתו הראשונית היא מחלת לב איסכמית בה יש הפרעה בזרימת הדם ללב. ההפרעה בזרימת הדם נובעת מחסימה קבועה או זמנית של אחד מהעורקים הכליליים, העורקים המספקים חמצן לרקמת הלב. הגורם החוסם יכול להיות שכבה טרשתית המורכבת משומנים וגורמי דלקת או מקריש דם. אם העורק נשאר חסום לאורך זמן, אזור מסוים ברקמת הלב לא מקבל אספקת דם מספקת, מה שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך.

גורמי הסיכון של התקף לב הם:

  • גיל – גברים מעל גיל 45, נשים מעל גיל 55
  • גברים
  • השמנה
  • עישון
  • סכרת
  • אלכוהול
  • סמים
  • היסטוריה משפחתית
  • רמת שומנים גבוהה בדם
  • חוסר פעילות גופנית
  • אירועי לב קודמים

קיים מגוון רחב של תלונות הקשורות להתקף לב. התסמינים הקלאסיים הם:

  • כאב שורף או לוחץ על בית החזה.
  • קוצר נשימה
  • כאב המקרין לידיים, ללסת התחתונה ולבטן עד קו הטבור.
  • זיעה קרה, בחילות, הקאות, שלשולים.
  • הופעה פתאומית של התלונות, ללא תלות בתנוחה.

ישנה חשיבות גדולה מאד באבחון ובטיפול מהיר, שכן פתיחת החסימה בעורק יכולה להציל את רקמת שריר הלב הפגועה ואף להציל חיים. לכן, חיוני לפנות מידית לגורם רפואי עם הופעת התסמינים מבלי לבזבז זמן יקר, או כפי שמקובל לומר בקרב הקרדיולוגים "time is muscle".

הצוות הרפואי אמור להיות מיומן באבחון ובטיפול במקרים של התקף לב. עם זאת, לעיתים נעשות טעויות היכולות לעלות בחיי אדם.

דוגמאות לעילות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית:

  1. התעלמות מגורמי הסיכון
  • אי מתן הסברים והנחיות למטופל עם גורמי סיכון על הצורך בשינוי אורח החיים מבחינת תזונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון וכד'.
  • טיפול תרופתי מניעתי חסר או מתרשל.
  1. רשלנות באבחון הסימפטומים
  • במקרים מסוימים הצוות הרפואי עלול לפספס סימפטומים הקשורים להתקף לב, בעיקר כאשר לא מופיעים התסמינים הקלאסיים של אוטם שריר הלב.
  • ישנה סבירות גבוהה יותר לטעות באבחון בנשים מאשר בגברים, שכן רוב המחקרים ותיאורי המקרים לאורך השנים ברפואה בתחום זה התבססו על גברים.
  • בכשליש מהמקרים אין כאבי חזה כלל.
  • התקף לב יכול להיות מאובחן בטעות בתור צרבת, כאב שרירים, התקף חרדה.
  1. התעלמות מתסמינים ומתלונות החולה
  • התעלמות מתלונות החולה היכולות לרמוז על בעיה לבבית חמורה.
  • אי ביצוע הבדיקות הדרושות או אי הפניה לחדר מיון.
  • אי תשאול על גורמי סיכון או היסטוריה משפחתית.
  • אי ביצוע בדיקת אק"ג ו\או בדיקת אנזימי לב (בייחוד טרופונין ו-CPK)- רלוונטי בעיקר במקרים בהם תסמיני התקף הלב חלפו עד להגעה למיון.
  1. טיפול שגוי או מתרשל בחולים מאובחנים
  • מתן טיפול תרופתי שגוי.
  • בחירת טיפול שלא תואם את מצבו של החולה.
  • גרימת נזק במהלך הטיפול – צינתור או ניתוח.
  • שחרור מוקדם מדי מבית החולים ללא זמן השגחה מספק הנועד לוודא תגובה מיטבית לטיפול ואי הופעת סיבוכים או בעיות חדשות.

מערכת הבריאות והמשפט מתייחסות בכובד ראש למקרי רשלנות רפואית הנוגעים להתקפי לב, שכן טיפול ואבחון נכון הם קריטיים ויכולים להציל חיים. על מנת להוכיח רשלנות רפואית בשל איחור באבחנה של התקף לב או טיפול לקוי, יש להציג את כל המידע הרפואי הרלוונטי, ובפרט תרשימי אק"ג ותוצאות בדיקות של סימני אוטם שריר הלב בדם. במקרה בו מוכחת רשלנות רפואית בבית המשפט, ניתן לקבל פיצויים גבוהים על הנזק שנגרם לתובע.