זיהום נוזוקומיאלי, הנרכש בבית החולים, מוגדר כזיהום המופיע 48 שעות לאחר הגעת החולה לבית החולים, מבלי שהיה בגופו בקבלתו. שיעור הזיהומים הנרכשים בבתי החולים בארץ גבוה למדי, ועומד על 15-20%. בשנים האחרונות ישנה בעיה הולכת וגוברת עם הופעת חיידקים עמידים, והצוות הרפואי מתקשה להשתלט על התופעה.

השלכות הזיהומים הללו הן רחבות היקף, וכוללות:

  • עליה בתחלואה ובתמותה
  • עלות כלכלית גבוהה יותר לבית החולים
  • עליה בתפוצת החיידקים העמידים
  • סיכוי נמוך יותר להצלחת הטיפול האמפירי (טיפול הניתן בטרם קבלת תוצאות הבדיקות ומבוסס מחקרית).

גורמי הסיכון להתפתחות זיהומים נוזוקומיאליים:

  • גורמים הקשורים באדם המאושפז:
  • גיל צעיר (תינוקות, פגים) או קשישים
  • מחלות רקע – דיכוי חיסוני, תת תזונה, כוויות
  • פצעים
  • שינוי הרכב החיידקי הטבעי של הגוף
  • צנתרים – צינורות הנשמה, צינורות הזנה, צנתרים תת עוריים וכו'
  • גורמים הקשורים בסביבה:
  • צפיפות
  • חוסר שמירה על היגיינה מצד הצוות הרפואי
  • שימוש לא מושכל באנטיביוטיקה – גורם סיכון להתפתחות חיידקים עמידים
  • אי שמירה על הניקיון

האורגניזמים האחראים על הזיהומים בבתי החולים שונים מאלו שבקהילה, הם לרוב אלימים ועמידים יותר לטיפול. מחוללי הזיהומים הנפוצים בבי"ח הם:

  • Aureus
  • MRSA
  • Candida albicans
  • Pseudomonas aeruginosa
  • VRE
  • difficile
  • ועוד

דרכי העברת הזיהומים בבית החולים:

  • מגע – הדרך השכיחה ביותר. תתכן העברה במגע ישיר בין החולה\הצוות המטפל לחולה, או מגע בלתי ישיר דרך ציוד מזוהם.
  • העברה טיפתית – שיעול, התעטשויות וכו'.
  • העברה אווירנית –  העברת מחוללים שיכולים להישאר באוויר לאורך זמן, לדוגמא, שחפת או חצבת.
  • העברה דרך מקורות מים משותפים, מזון מודבק, תרופות, ציוד.

ספקטרום הזיהומים שניתן להדבק בהם בבתי החולים הינו רחב, הנפוצים שבהם:

  1. זיהום בדרכי השתן- הזיהום השכיח ביותר בארץ מבין הזיהומים הנרכשים בבתי החולים.

רובם קשור בצנתר שתן המוחדר לחולים (קטטר). גורמי הסיכון לזיהום:

  • נשים
  • מבוגרים
  • סכרת
  • טעויות בתחזוקת הקטטר ו\או החדרתו
  • הצטברות חיידקים בשקית הניקוז של הקטטר

בכדי למנוע זיהום, יש להקפיד על הימנעות מהחדרת קטטר שלא לצורך, ולהגביל את משך הימצאותו בגוף. כמו כן, ישנם כללים מאד מחמירים על האופן בו יש להחדירו, וחשוב להקפיד עליהם.

  1. זיהומים בזרם הדם – כרוך בתמותה עד 35%. הגורם העיקרי הוא קטטר בוריד המרכזי שגורם לאלח דם ראשוני.
  1. זיהום בדרכי הנשימה – אחד הזיהומים השכיחים ביותר בחולים מונשמים. כמות החיידקים העמידים לאנטיביוטיקות הקיימות רק הולכת ועולה, עובדה המקשה אף יותר על ההתמודדות עם זיהומים אלו. העקרונות למניעת הזיהומים הם:
  • גמילה מהירה מהנשמה
  • שמירה על ההיגיינה הן של החולה והן של הצוות הרפואי
  • מניעת אספירציות (שאיפת תוכן נוזל או מזון לריאות)
  1. זיהומים דרך פצע ניתוחי

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של זיהום נרכש בבית החולים:

  • עיכוב באבחון ובטיפול בזיהום
  • רשלנות בטיפול בזיהום לאחר האבחנה
  • התנהלות רשלנית אשר גרמה לזיהום הנוזוקומיאלי:
  • שימוש בלתי הולם באנטיביוטיקות
  • טיפול לקוי בפצעים
  • מעקב רשלני אחר החולה

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית אשר גרמה לזיהום בזמן האשפוז, באבחונו או בטיפולו, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.