טרשת נפוצה שייכת לקבוצת המחלות הנוירו-אימונולוגיות – דלקת אוטואימונית של מערכת העצבים המרכזית. זוהי המחלה הנויורולוגית השכיחה ביותר בקרב צעירים – גיל הופעת המחלה נע בין 20 ל-40.

כאמור, מנגנון המחלה הוא אוטואימוני – כתוצאה מטעות, הגוף תוקף את עצמו, מתפתחת דלקת, שבסופה נוצרת צלקת, המובילה לנזק בלתי הפיך למערכת העצבים. תחילה הנזק אינו מורגש, עקב רזרבות התאים במערכת העצבים המרכזית, אולם, בהעדר טיפול מתאים, נזקי הטרשת הנפוצה הולכים ומתרחבים וגורמים לנכות קשה.

כמו רוב המחלות האוטואימוניות, גם טרשת נפוצה שכיחה יותר בנשים. תחילת הופעתה ומקום הפגיעה במערכת העצבים שונים בין אדם לאדם. מועד ההתקף הבא ואופי ההחלמה אינם צפויים אף הם, ומשתנים בין מטופלים שונים.

קיימים מספר דפוסים אופייניים למחלה:

  1. טרשת נפוצה התקפית – זוהי הצורה השכיחה והאופיינית לתחילת המחלה. כל התקף מסתיים בהיווצרות צלקת ובהחלמה מלאה, עקב הרזרבות המוחיות. בין ההתקפים ישנן הפוגות.
  2. מחלה פרוגרסיבית מסיבה שניונית – ככל שהטרשת הנפוצה מתקדמת, הרזרבות התפקודיות מתדלדלות, ההתקפים אינם מסתיימים בהחלמה מלאה. ללא טיפול, מגיעים לכיסא גלגלים תוך 3 שנים.
  3. מחלה פרוגרסיבית מסיבה ראשונית – הסוג הנפוץ פחות של טרשת נפוצה. אופיינית יותר בגברים ובגיל מבוגר יותר. מהלך המחלה רציף, לא התקפי. מתחיל כדלקת פרוגרסיבית והצטלקות המוח, הגורמת עם הזמן למצב נכות מתקדם.
  4. מחלה שפירה – התקפים בודדים בהפרש של מספר שנים. אינו דורש טיפול.

טרשת נפוצה יכולה להתבטא בתסמינים שונים, כתלות באזור במוח שנפגע. מבין הסימפטומים הנפוצים, ניתן למצוא את הבאים:

  • הפרעות ראייה: טשטוש ראייה חד צדדי חדש המתגבר בהדרגה, בדיקת אישונים לא תקינה
  • הפרעות תחושה – נימול בפלג גוף אחד
  • חולשה בגפה
  • הפרעות קואורדינציה
  • חוסר יציבות בהליכה ובעמידה
  • דלקת בחוט השדרה – תסמונת דמויית פריצת דיסק
  • איבוד שמיעה פתאומי
  • כאבי פנים קשים

הכלי לאבחון ולמעקב אחר התפתחות או יעילות הטיפול בטרשת נפוצה הוא בדיקת ה-MRI. בנוסף, ניתן לקחת דגימה מנוזל חוט השידרה לבדיקת נוכחות נוגדנים אופייניים, אולם העדר הנוגדנים אינו שולל את המחלה. 

קיימות מספר אופציות טיפוליות בטרשת נפוצה:

  • סטרואידים – ניתנים בכל סוג של התקף חריף הגורם להפרעה תפקודית. הם אינם מעקבים את מהלך התפתחות המחלה, אלא מפחיתים את התסמינים המופיעים בעקבות הדלקת.
  • אנטי אינטרפרון בטא – זריקה הניתנת אחת לשבוע. חלק מהחולים מרגישים בעקבותיה חולשה, כאבי שרירים ומעט חום, שכן היא גורמת לתופעות לוואי דמויות שפעת. מטרתה להפחית את כמות ההתקפים ואת היקפם (ובכך מפחיתה את הצורך בסטרואידים).
  • קופקסון – פיתוח של חברת "טבע". יתרונה הגדול הוא שכמעט ואין תופעות לוואי.

ישנה חשיבות באבחון מוקדם של טרשת נפוצה, הן על מנת לעצור את התקדמות המחלה לפני שנגרם נזק בלתי הפיך, והן משום שיעילות הטיפול הולכת ופוחתת עם הזמן. הוכח שאם לא מטפלים אחרי ההתקף הראשון של טרשת נפוצה, ומחכים עד להתקף השני, התרופות מפחיתות את היקף המחלה רק ב-30%, בעוד שטיפול אחרי ההתקף הראשון יפחית ב-40-60% את היקפה.

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של טרשת נפוצה:

  • אי הפניה לבדיקות הרלוונטיות בעת הופעת הסימפטומים האופייניים
  • רשלנות בפענוח הבדיקות
  • מתן טיפול לא מתאים

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון טרשת נפוצה או בטיפולה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.