ניתוחי קיצור קיבה (ניתוחים בריאטריים) הם קו הטיפול האחרון בטיפול בהשמנת יתר.  אלו הם הליכים הנעשים בשיטה לפרוסקופית (כירורגיה פולשנית זעירה), שמטרתם העיקרית להגביל את כמות המזון הנצרכת על-ידי שינוי האנטומיה של מערכת העיכול.

הטכניקות הניתוחיות נחלקות לשלוש קטגוריות עיקריות:

  1. הגבלת נפח הקיבה – גורמים להפחתת קיבולת הקיבה.
  2. הפחתת הספיגה במערכת העיכול – הסרת חלק מהמעי או ביצוע מעקף מהמעי בכדי להפחית את ספיגת המזון.
  3. שילוב שתי השיטות – הגבלת הנפח + הפחתת ספיגה– הניתוחים הקיצוניים והאפקטיביים היותר.

ניתוחי קיצור קיבה הוכחו כשיטה היעילה ביותר לטיפול בהשמנת יתר וסיבוכיה והם נמצאים בסל הבריאות. סוגי הניתוחים הקיימים ושיעור הצלחתם:

  • טבעת – 50%
  • שרוול – 90-95%
  • מעקף קיבה – 95%
  • מיני מעקף קיבה -95-97%
  • ניתוח מעקף תריסריון -95-97% בהליך

על אף אחוזי ההצלחה הגבוהים, מדובר בהליך מורכב עם סיבוכים פוטנציאליים רבים. על כן, קיים פרוטוקול מאד ברור לגבי המועמדים והפרוצדורות שיש לבצע לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו.

קריטריונים למועמדים הפוטנציאליים לניתוח לקיצור קיבה:

  • השמנת יתר חולנית – מוגדרת לפי מדד ה-BMI שאמור להיות מעל 35.
  • סיבוכים בעקבות השמנת היתר החולנית – יתר לחץ דם, סכרת סוג 2, יתר שומנים בדם, הפרעת שינה חסימתית, מחלות לב, אירוע מוחי ועוד.
  • ניסיונות הרזיה קודמים מוכחים.
  • הערכה פסיכיאטרית תקינה – אישור על כך שהמועמד מבין את השלכות ההליך ושהוא מוכן לקיים את ההוראות התזונתיות לאחר הניתוח, נוכחות סביבה תומכת, מחויבות למעקב אחרי הניתוח – רפואי ופסיכולוגי.

בטרם הניתוח, ישנן בדיקות שהמועמד מחוייב לבצע, והן:

  • אק"ג
  • בדיקות הדמיה: צילום חזה, צילום בטן או גסטרוסקטפיה, אולטראסאונד בטן.
  • בדיקות דם: כלליות, תפקודי בלוטת התריס, פרופיל שומנית, רמת סוכר בדם ועוד.
  • הערכה תזונתית
  • הערכה פסיכיאטרית

ניתן לחלק את סיבוכי הניתוחים הבריאטריים לשלוש קבוצות עיקריות:

  • סיבוכים לטווח הקצר – דלף או דמם מנקודות החיבור שעלולים לגרום לזיהומים בחלל הבטן, חסימת מעיים, כיב קיבה, זיהום בפצע ובחלל הבטן.
  • סיבוכים לטווח הארוך – חסרים תזונתיים הנובעים מתת הספיגה עקב הניתוח.
  • סיבוכים כללים היכולים להתרחש בכל ניתוח – רגישות להרדמה, תסחיף ריאתי, זיהום בדרכי השתן ועוד.

במקרה של התפתחות סיבוך, ישנה חשיבות עליונה לשים לב לתלונות החולה מהר ככל האפשר, ולפעול בהתאם על מנת לעצור את הסיבוך לפני שקרה נזק בלתי הפיך או מוות. התסמינים האפשריים במקרה של הסיבוך הכי נפוץ -דלף או דמם יכולים להיות התלונות הבאות:

  • כאב מופרז הנמשך מעל ליומיים
  • כאבים בגב ובכתפיים
  • השתנת יתר
  • קשיי נשימה

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רלשנות רפואית בהליכים של קיצור קיבה:

  • אי מתן הסבר מפורט ווידוא הבנה מצד המועמד ומלוויו אודות ההליך, גורמי הסיכון, סימני אזהרה המרמזים על מצב לא תקין אחרי הניתוח וההשלכות של ניתוח לא מוצלח.
  • הערכה פסיכיאטרית רשלנית
  • ביצוע חלקי או רשלני של הבדיקות המקדימות לפי הפרוטוקול המקובל.
  • ביצוע ניתוח רשלני עקב צוות לא מיומן או סיבוכים לא צפויים שהופיעו תוך כדי ההליך.
  • מעקב לקוי או רשלני אחר מטופל אחרי הניתוח – אי אבחון בזמן של סיבוכים שהוזכרו מעלה.

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית בהליך ניתוח קיצור קיבה, ניתן להגיש תביעה, בה יהיה צורך להוכיח הן שהתרחש מחדל מבחינה רפואית, והן את הסיבתיות בינו לבין הנזק שנגרם לחולה. היות ומדובר בתהליך מורכב, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לניתוחים בריאטריים לחוות דעת נוספת. במקרה ויקבע שאכן הייתה רשלנות, התביעה תוגש לבית המשפט.