ספסיס, אלח דם, הינה תסמונת קלינית המתייחסת למצב בו הגוף מגיב בתגובה דלקתית סיסטמית לגורם זיהומי מסוים. התמונה הסוערת המתקבלת היא ביטוי לכך שמשהו השתבש בתגובת הגוף, שכן במצב תקין התגובה לחדירת זיהום לא אמורה להיות כה דרמטית.

היארעות אלח הדם באוכלוסייה נמצאת בעליה מתמדת מהסיבות הבאות:

  • האוכלוסיה מזדקנת
  • עליה במספר החולים מדוכאי החיסון המועדים יותר לתגובות זיהומיות סוערות – לדוגמא, מטופלים בכימותרפיה, מטופלי סטרואידים באופן קבוע וכד'.
  • המצאות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

על פי ההגדרות כיום, הקריטריונים לאבחון אלח דם אמורים לכלול שניים מהבאים:

  1. חום – מתחת ל-36 או מעל 38.
  2. נשמת – קצב נשימות מעל 20 לדקה או לחץ חלקי של פחמן דו חמצני בדם עורקי של פחות מ-32 מ"מ כספית.
  3. קצב לב מעל 90 לדקה.
  4. ספירת תאי דם לבנים מעל 12000 תאים לממ"ק או מתחת ל-4000 תאים לממ"ק.

בנוסף, חייבת להיות עדות לגורם זיהומי או חשד לכך.

החולים המתייצגים עם ספסיס יכולים להיות עם התסמינים הבאים:

  • היפרוונטילציה – נשימות תכופות ומהירות הן "נורה אדומה" לזיהום דם סיסטמי.
  • חום או היפותרמיה – לרוב, זהו הסימן הראשון. עם זאת, העדר חום אינו שולל ספסיס, בייחוד באנשים שיותר פגיעים לזיהומים מהסוג הזה, כמו קשישים או מדוכאי חיסון – להם יכולים להיות סימפטומים לא אופייניים.
  • סימנים נוירולוגיים – אי שקט, בלבול, חוסר תקשורת
  • סימנים מטבוליים – סוכר גבוה או נמוך בדם, חלבון נמוך

ספסיס חמור – מוגדר כאלח דם עם פגיעה באיברי מטרה כתוצאה מירידה בזרימת הדם לרקמות. מספיק אחד מהבאים להגדרת הספסיס כחמור:

  • תת לחץ דם – פחות מ-40\90. תת לחץ דם שאינו מגיב לנוזלים מוגדר כ"שוק ספטי".
  • חומצה לקטית גבוהה בדם
  • פגיעה בתפקודי כליות
  • פגיעה ריאתית
  • בעיות קרישה
  • פגיעה בכבד

האבחנה של אלח דם לא תמיד פשוטה וברורה לעין, בייחוד בחולים הנמצאים מלכתחילה במצב רפואי ירוד. לכן, חשוב לחפש סימנים חבויים בבדיקה הגופנית המעידים על זיהום מפושט בדם. יש להפשיט את החולה במלואו ולבדוק את כל אזורי הגוף.  בבדיקה הגופנית אמורים לחפש:

  • חתכים כירורגיים
  • קטטרים וסקולריים
  • אזורי זיהום בגוף, כמו פצעי לחץ, אבצסים ועוד.

בנוסף, יש לקחת שתי תרביות דם מאתרים שונים – התפשטות הזיהומים נעשית דרך הדם, התרביות צריכות להילקח מאתרים שונים על מנת לוודא שהאבחנה אכן משקפת את המצב בגוף, ושלא מדובר בתופעה מקומית.

חשוב לעשות בדיקה מקיפה ויסודית, היות ואבחון מאוחר או פספוס אבחנה עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות.

במקרה של אבחון ספסיס, הטיפול צריך להיות מהיר וספציפי. צריך לתת טיפול אנטיביוטי מתאים תוך שעה מרגע האבחנה. בנוסף, יש למצוא את מקור הזיהום ולטפל בו מקומית, לדוגמא, ניקוז אבצס. כמו כן, חשוב לייצב המודינמית את החולה – מתן נוזלים ותרופות כדי להחזיר את לחץ הדם, תפקודי השתן וכו' לנורמה.

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של ספסיס:

  • רשלנות באבחון – אי ביצוע בדיקה גופנית מקיפה, טעות בתוצאות בדיקות הדם.
  • רשלנות בטיפול – איחור במתן הטיפול ו\או מתן טיפול חלקי או לא מתאים.

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית שגרמה לספסיס, באבחון הזיהום או בטיפולו, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.