צלצלו עכשיו: 03-915-8400

חיפוש
רשלנות רפואית לוגו
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בסרטן הלבלב

להאזנה:

הלבלב ממוקם מאחורי הקיבה ומורכב משני סוגי תאים עיקריים – תאים אקסוקריניים המפרישים אנזימים שמפרקים מזון מעוכל במעי, ותאים נוירואנדוקריניים המייצרים הורמונים שונים, בפרט את האינסולין הדרוש למאזן הסוכר בדם.מרבית הגידולים הממאירים בלבלב מתפתחים מקבוצת התאים הראשונה, התאים האקסוקריניים. גידולים אלו אינם מפרישים הורמונים, ולרוב לא גורמים לסימפטומים עד לשלבים מאוחרים של המחלה.

 עובדה זו, הופכת את סרטן הלבלב לאחד הסרטנים הקשים ביותר לאבחון. פרוגנוזת המחלה תלויה במיקום הגידול, גודלו בזמן האבחון ועוד. באופן כללי, מדובר באחד מסוגי הסרטנים הקטלניים ביותר עם שרידות נמוכה למדי.

מרבית מקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר הגידול התפשט לאזורים נוספים, כמו בלוטות הלימפה. במקרים אלו השרידות עומדת על מספר חודשים מועטים. ישנה חשיבות באבחון מוקדם ככל הניתן של הגידול, הסרתו באופן כירורגי בטרם התפשטותו, ובכך הארכת חיי החולה.

היות וחולים עם סרטן הלבלב אינם מראים סימנים מקדימים ספציפיים, הצוות הרפואי צריך להתייחס ביתר תשומת לב לחולים עם גורמי הסיכון למחלה. אמנם גורמי הסיכון אינם ספציפיים למחלה זו בלבד, אך צריך לתת את הדעת לכך שאותם אנשים בעלי סיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן הלבלב מאשר האוכלוסיה הכללית.

גורמי הסיכון לסרטן בלבלב

  • גיל – מעל גיל 45.
  • מין – גברים
  • סיפור משפחתי
  • עישון
  • פנקריאטיטיס כרונית – דלקת כרונית בלבלב
  • סכרת
  • השמנת יתר
  • תסמונות גנטיות שונות –MEN1, וון-היפל לינדאו, לינץ', מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2 ועוד.

כאמור, התסמינים בסרטן הלבלב מופיעים בשלבים מתקדמים של המחלה ואינם ייחודיים. לכן, במקרים רבים ניתנת אבחנה שגויה של מחלות יותר נפוצות ופחות קטלניות ,כגון צרבות, בעיות עיכול, אבנים בכיס המרה, תסמונת המעי הרגיז, צהבת וכו', דבר שמעקב את האבחון.

רשלנות רפואית בסרטן הלבלב
רשלנות רפואית בסרטן הלבלב

הסימפטומים הנפוצים בסרטן הלבלב

  • כאבי בטן עליונה
  • כאבי גב
  • חוסר תאבון
  • איבוד משקל לא מוסבר
  • צהבת
  • בעיות עיכול
  • בחילות והקאות
  • קשיי בליעה
  • סכרת שאובחנה לאחרונה

 

כאשר מתעורר החשד לסרטן בלבלב על רקע התלונות ו\או גורמי הסיכון או כאשר מתבצע בירור מקיף של התלונות שצויינו לעיל ושלא ניתנות להסבר על ידי אבחנות נוספות, קיימות בדיקות עזר לאבחון המחלה

  • בדיקת דם למדידת רמת סמן הגידול בלבלב- CA 19-9.
  • אולטראסאונד
  • CT
  • MRI
  • EUS – אולטראסאונד אנדוסקופי-מדגים את צינורות הלבלב והמרה.
  • ביופסיה – הסרת דגימה מהלבלב ובחינתה במקרה של חשד גבוה לגידול ממאיר.
  • לפרוסקופיה – בחינת אזור הגידול באמצעות צינורית דקה עם סיבים אופטיים על מנת לקבוע האם ניתן להוציאו בהליך כירורגי.

 

הטיפול בסרטן הלבלב תלוי בשלב הגילוי של הגידול ובמיקומו. כפי שצויין מעלה, במקרים בהם הגידול מתגלה בטרם התפשטותו לאיברים סמוכים, ניתן להסירו באופן ניתוחי. בשנים האחרונות טווח הניתוחים האפשריים הורחב, וכיום ניתן להסיר גידולים שבעבר היו בלתי ניתנים להתערבות כירורגית, מחשש לפגיעה בכלי הדם הרבים הקיימים בלבלב.

האופציה הטיפולית השנייה היא טיפול כימותרפי והקרנות הניתנים במקרים בהם רוצים להקטין את הגידול לפני הסרתו הכירורגית או במצבים בהם הגידול התפשט וכבר לא ניתן להסרה, במטרה להפחית את פיזורו והאטת קצב התקדמותו.

רשלנות רפואית סרטן הלבלב

רשלנות רפואית סרטן הלבלב מציבה את החולה בסכנת חיים, שכן מדובר בסרטן קטלני שאחוזי השרידות ממנו נמוכים, בעיקר עקב הקושי לאתר אותו בשלב מוקדם. כאשר הצוות הרפואי מתעלם מסימני אזהרה או גורמי סיכון למחלה, לא מפנה לבדיקות מתאימות, עורך בירור חלקי או פענוח שגוי של תוצאות בדיקות ומבצע טיפול שחורג מסטנדרטים רפואיים, תצמח עילה לתביעת פיצויים.

 

סרטן הלבלב – מאפיינים וגורמי סיכון

הלבלב (PANCREAS) הוא איבר שמצוי במערכת העיכול ומחולק לשלושה חלקים מרכזיים: ראש הלבלב שצמוד למעי הדק, גוף הלבלב וזנב הלבלב, שממוקם בחלקו השמאלי של גוף האדם. הדבר הופך את הלבלב לאיבר בעל אורך משמעותי של כ-15 ס"מ ולבעל חשיבות עליונה בפעולת העיכול. איבר זה מייצר מיצי לבלב שמסייעים לעיכול חלבונים ושומנים ואחראי גם לייצור אינסולין.

כאשר נוצר גידול כלשהו בלבלב, הוא מתפתח בקבוצת התאים שנקראת התאים הקסוריניים – אותם תאים שמפרישים אנזימים לפירוק המזון המעוכל במעי. כאשר נוצר בתאים אלו גידול והפרשת ההורמונים נפגעת, הדבר מבוצע באופן הדרגתי כך שלא ניתן להצביע על הבעיה אלא בשלב מאוחר ומסוכן, שבו הגידול כבר מפושט.

כיצד בכל זאת ניתן לאתר בגילוי מוקדם את סרטן הלבלב? קיימים מספר גורמי סיכון שעל הרופאים להביא בחשבון בקרב מטופליהם:

  1. גיל המטופל – הסיכון ללקות בסוג זה של סרטן עולה עם הגיל, כאשר לרוב המחלה תוקפת בקרב גברים ונשים שגילם מבוגר מ-65. סטטיסטית, מדובר ב-75% מהמקרים.
  2. תזונה לקויה – אדם שתזונתו העיקרית מכילה שפע סוכרים ושומנים, שצורך בשר אדום ומעובד באופן מוגבר, מחויב להשתייך לקבוצת הסיכון.
  3. עישון ואלכוהול – צריכת מוצרי טבק לסוגיו ושתייה מרובה של אלכוהול מגדילים משמעותית את הסיכון לסרטן הלבלב.
  4. הימנעות מפעילות גופנית ועודף משקל – ישנם מחקרים קליניים רבים שמצביעים על הקשר שבין אורח חיים לא פעיל גופנית לבין תחלואת סרטן הלבלב.
  5. רקע רפואי במשפחה – ישנו אחוז מסוים מהמקרים (בין 5%-10% על פי רוב המומחים) שצפוי לפתח את המחלה בנסיבות תורשתיות.
  6. רקע רפואי אישי – אדם שסובל ממחלה כרונית כמו סוכרת, דלקת כרונית בלבלב או זיהומים כמו דלקת כבד נגיפית ייכלל בתוך קבוצת הסיכון של מחלה זו.
  7. שינויים גנטיים – ישנם שינויים גנטיים שידועים כמגבירי סיכון למחלת סרטן הלבלב, ביניהם נוכחותו של הגן BRCA2 שקשור גם לסרטן השחלות, סרטן השד וסרטן הערמונית, תסמונת מלנומה רבת שומות, תסמונת לינץ', דלקת תורשתית בלבלב ועוד.

 

רשלנות רפואית באבחון סרטן הלבלב

כפי שציינו, גידול סרטני בלבלב עשוי שלא להדגים שום תסמינים מובהקים או מובחנים לאורך תקופה ארוכה ועד שהמחלה תתגלה היא תסווג בשלבים מתקדמים. ועם זאת, הן הרופאים המטפלים והן המטופלים עצמם אמורים להיות מודעים למספר תסמינים אפשריים שמצביעים על מחלה זו:

מיחושים וכאבים באזור הבטן העליונה, ש"מקרינים" או מופיעים גם באזור הגב, לעתים לסירוגין ולעתים באופן בלתי חולף, ירידה בלתי מוסברת במשקל, אבדן התיאבון, הקאות ובחילות, יציאות משתנות, תשישות או עייפות קיצונית לא מוסברת, תחושת נפיחות אחרי ארוחות, הופעת קריש דם ברגל, שינויים במצב הרוח לרעה עד כדי "בלוז" או דיכאון וכן סימנים לצהבת, כמו מתן שתן בגוון צהוב כהה, צואה בהירה או לובן עיניים שצבעו הופך צהבהב.

הופעת כל התסמינים הללו איננה בהכרח טיפוסית לסרטן הלבלב, אך חשוב לתת על כך את הדעת ולקבל הפניה מתאימה לבדיקות. רופא שמודע לגורמי הסיכון שמשייכים את המטופל שלו למחלה זו ושמתלונן בפניו על תסמינים מתאימים, מחויב לפעול על פי חובת הזהירות הרפואית ולהפנות לבדיקות רפואיות מתאימות ובהקדם.

נציין כי רופא שמתעלם מתלונות המטופל, מסימנים אפשריים, מהשתייכות לקבוצת סיכון למחלה ואיננו מפנה את המטופל כך שמחלתו תתגלה בשלב מאוחר, עשוי להיחשב כמי שגרם לרשלנות רפואית וצפוי להיחשף לתביעת פיצויים מתאימה מצד המטופל.

 

רשלנות רפואית בבדיקות לאיתור סרטן הלבלב ובטיפול במחלה

ישנן בדיקות רבות שניתן לבצע כדי לאתר את סרטן הלבלב וביניהן בדיקת דם, אולטרה סאונד, MRI, CT, בדיקת לפרוסקופיה ונטילת ביופסיה מהממצא הקיים. כאשר תמונת המצב בנוגע לגידול הממאיר ברורה, כך שנקבעו גודל הגידול ושלב המחלה, אפשר יהיה לקבוע את אופן הטיפול הרפואי המתאים.

לרוב תבוצע הסרה כירורגית של הגידול עצמו, זאת כאשר הגידול עדיין לא התפשט לאיברים סמוכים. אם הגידול כבר התפשט, יהיה צורך בטיפולים שיבלמו את קצב המחלה כמו כימותרפיה והקרנות. למרבה הצער וכפי שציינו בתחילת המאמר, מרבית מקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר הגידול כבר מפושט לאזורים נוספים כמו בלוטות הלימפה.

במקרים אלו, השרידות עומדת על כמה חודשים. לפיכך ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם ככל הניתן של הגידול, הסרתו באופן כירורגי בטרם התפשטותו ובכך הארכת חייו של החולה והגדלת הסיכוי לריפוי והחלמה מהמחלה.

 

תביעת רשלנות רפואית סרטן הלבלב

עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בסרטן הלבלב יכולה להיות עקב הסיבות הבאות:

  • חוסר התייחסות לסימני אזהרה כגון גורמי סיכון, תסמינים וכד' – אי הפניה לבדיקות מתאימות ומעקב.
  • ביצוע בירור לא מקיף דיו לתלונות החולה
  • פענוח מוטעה של תוצאות הבדיקה
  • כשל או שגיאה בעת ביצוע הטיפול, בין אם תרופתי, ניתוחי או במסגרת כימותרפיה
  • שגיאה או ליקוי שהתרחשו בעת ביצוע בדיקה רלוונטית

ועוד.

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון של סרטן הלבלב, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא אונקולוג לחוות דעת נוספת. במקרה ויקבע שאכן הייתה רשלנות, התביעה תוגש לבית המשפט.

 

גיבוש תיק התביעה

אדם שנפגע מרשלנות רפואית שקשורה לסרטן הלבלב ועורך דינו סבור שנסיבות המקרה אכן מצדיקות עילה לתביעת פיצויים, יוכל כעת להגיש תביעה מתאימה באמצעות עורך דינו ולקבל פיצוי כספי משמעותי של עשרות ואף אלפי שקלים.

כמובן שסכום זה לא יוכל להשיב את הגלגל לאחור ולתקן את הנזק המצער שנגרם, אך הוא יוכל, במידה מסוימת, לאפשר לחולה להתמודד טוב יותר עם מחלתו, לממן הוצאות שכרוכות בה וגם לזכות במידה מסוימת של צדק מול הגורם שהתרשל כלפיו.

 

איסוף התיעוד הרפואי וגיבוש המסקנות ממנו

על מנת לגבש את תיק התביעה יש צורך לאסוף את כל הניירת הרפואית שמצביעה על השתלשלות המקרה ונסיבותיו, החל משלב הפנייה הראשונה לרופא המשפחה עם תסמינים מסוימים, בדיקות שבוצעו, רישומי רופאים מומחים, אשפוזים, תרופות, פענוחים ועוד. את מרבית המסמכים סביר שהתובע עצמו יספק, אם כי חלקם (כמו רישומים פנימיים בבתי חולים או קופת החולים) יוכלו להצטרף לתיק באמצעות פעולות מצד עורך הדין.

כעת משכל המסמכים קיימים ומצביעים על רשלנות רפואית אפשרית ונזקים שנגרמו לתובע, יפנה עורך הדין למומחה רפואי בתחום התביעה, כדי שיכתוב חוות דעת תומכת לטענות התביעה. חוות הדעת אמורה לעמוד הן על הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק והן על חומרתם והיקפם של הנזקים הקיימים לתובע, דבר שצפוי להגדיל את סכום הפיצויים ככל שנזקיו מרובים וחמורים יותר.

 

טיעונים לעניין רשלנות רפואית סרטן הלבלב בבית המשפט

מטרתו המרכזית של עורך הדין היא לעמוד על טיב הרשלנות, שמקורה יהיה בחריגה מנהלים או סטייה מפרקטיקות ונורמות רפואיות מקובלות שהתרחשו בשלב מסוים לאורך הדרך. כך לדוגמה, אם מוכיח עורך הדין שרופא מסוים כשל במבחן "הרופא הסביר" שכן הוא נקט בפעולות שכל רופא סביר אחר היה נמנע מהן, הרי שהוא התרשל כלפי המטופל ויצטרך לפצות אותו בהתאם.

אם אתם סבורים שנגרמה לכם רשלנות רפואית שקשורה לסרטן הלבלב, פנו למשרדנו ונשמח לסייע בנושא.

עו"ד דוד פייל בפייסבוק | ביוטיוב | באינסטגרם | מייל: moked@df-law.co.il

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם