פיברומיאלגיה, דאבת השרירים, הינה תסמונת המתאפיינת בכאבי שרירים מפושטים, המובילים בסופו של דבר לירידה בתפקוד הכללי. כ-2-4% מהאוכלוסיה נפגעים מהתסמונת. הרוב המוחלט הוא נשים (כ-95%) בגילאי 30-50. עם זאת, יכולים לסבול ממנה בכל גיל, כולל ילדים וקשישים. כיום אין טיפול המרפא פיברומיאלגיה, אולם אבחון מוקדם ומתן טיפול מתאים, מאפשר לשלוט בסימפטומים ומקנה איכות חיים טובה יותר.

הגורם למחלה אינו ידוע נכון להיום. עם זאת, משערים כי מדובר במחלה המתפתחת בעקבות שילוב של מספר גורמים (מולטיפקטוריאלית). הגורמים המשפיעים על התסמונת הם:

  • גורמים גנטיים
  • סיפור משפחתי של פיברומיאלגיה
  • אירוע טראומתי – זיהום, ניתוח, סטרס, תאונת דרכים וכד' אשר מהווים טריגרים להתפרצות הפיברומיאגליה.
  • מחלות אוטואימוניות – זאבת, דלקת פרקים ראומטית ועוד מגבירות את הסיכון להתפתחות התסמונת.

התסמין העיקרי של פיברומיאלגיה הוא כאב כרוני. הכאב מגיע מהשרירים, הוא מפושט, עמום ומערב את שני צדי הגוף בצורה שווה. בנוסף, עקב הכאב העז והממושך, החולים בפיברומיאלגיה סובלים מהתסמינים הבאים:

  • הפרעות שינה
  • עייפות ותשישות
  • כאבי ראש
  • כאבים במפרק הלסת
  • כאבים באזור האגן
  • דיכאון וחרדה
  • נוקשות שרירים בבוקר
  • הפרעות בזיכרון ובריכוז
  • סחרחורת
  • חום גוף לא תקין
  • רגישות לאור
  • רגישות לרעש
  • רגישות לריח

אחת ההשערות היא שמקור ההפרעה בפיברומיאליגיה הוא סף כאב נמוך. האותות התחושתיים המגיעים ממערכת העצבים ההיקפית אל המוח מוגברים, מה שגורם להפרעה בעיבוד ובהולכת הכאב.

בעבר, האבחנה של פיברומיאלגיה התבססה על קריטריונים שנקבעו על ידי איגוד הראומטולוגים האמריקאי ודרשו את התנאים הבאים על מנת לאבחן:

  1. כאבי שרירים ומפרקים מפושטים וסימטריים בפיזור אופייני בגוף, לפחות במשך שלושה חודשים.
  2. קיום 11 מתוך 18 נקודות רגישות באזורים שהוגדרו מראש בגוף, הנבדקות באמצעות לחיצה ידנית על ידי הרופא.

אולם, עם השנים הבינו שפיברומיאלגיה יכולה להתקיים גם בחולים אשר לא עונים באופן מדויק על הקריטריונים הנ"ל. לכן, בפועל אבחון פיברומיאלגיה מתבסס על התיאור הסובייקטיבי של החולה וממצאים בבדיקה הגופנית. בדיקות עזר, כגון בדיקות הדמיה, אינן עוזרות לאבחון, אלא רק מסייעות לשלול אבחנות אחרות.

הטיפול בפיברומיאלגיה כולל טיפול תרופתי, הקפדה על פעילות גופנית והפחתת הלחץ הנפשי. האופציות לטיפול תרופתי הן:

  • משככי כאבים – תרופות מקבוצת ה-NSAIDs.
  • תרופות נוגדות דיכאון
  • תרופות מרגיעות העוזרות להירדם במשך הלילה, ובכך מפחיתות את העייפות ואת מצב הרוח הירוד.

כמו כן, ישנה חשיבות רבה לשנות את אורח החיים על מנת להפחית את המתח הנפשי והפחתת הכאב על ידי פעילות גופנית. לכן, על הרופא להדגיש את חשיבות השינוי באורח החיים בנוסף לטיפול הרפואי.

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של פיברומיאלגיה:

  • רשלנות באבחון
  • לקיחת אנמנזה חלקית
  • אבחנה מבדלת חלקית שלא כללה את האפשרות שמדובר בפיברומיאלגיה
  • אי ביצוע בדיקות מקיפות לשלילת אבחנות אחרות
  • אבחון ראשוני שגוי אשר גרם לעיכוב במתן הטיפול המתאים ולהחמרת מצב החולה
  • רשלנות בטיפול
  • מתן טיפול לא נכון עקב אבחנה לא נכונה
  • מתן טיפול אשר גרם לנזק שהיה ניתן למנוע
  • מעקב רשלני אחר תוצאות הטיפול

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון פיברומיאלגיה או בטיפולה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.