צהבת (הפטיטיס) היא שם כללי לדלקת של הכבד. הביטוי העיקרי של המחלה הוא הופעת צבע צהוב בעור ובלחמיות. הצהבת נגרמת עקב עליה ברמות הבילירובין בעל הצבע הצהוב בדם. זהו רכיב הנשאר בזרם הדם לאחר פירוק הברזל מההמוגלובין בכדוריות הדם האדומות. אחד מתפקידיו של הכבד הוא לסנן את תוצרי הפירוק, כמו הבילירובין, מזרם הדם. במקרה של פגיעה בתפקודו, הבילירובין מצטבר ובסופו של דבר יוצא לזרם הדם, ומכאן הצבע הצהוב המצטבר ברקמות השונות, כגון העור.

קיימים מספר סוגים של דלקות כבד המתבטאות בתסמינים דומים, אך נבדלות במועד ההופעה ובמשך התפתחות תסמינים אלו.

  • צהבת A – מחלה ויראלית, מועברת בתנאי היגיינה ירודים על ידי מזון מזוהם. אוכלוסיית היעד המרכזית של המחלה היא ילדים. במידה ומבוגרים נדבקים בה לראשונה, ביטוי הצהבת יהיה קשה וסוער ועלול להימשך כחודשיים. הפטיטיס A חולפת מעצמה ודורשת טיפול תומך בלבד.
  • צהבת B – מחלה ויראלית, מועברת באמצעות מגע עם דם או במגע מיני. גורמת לפגיעה חריפה בכבד שלא מתפתחת למחלה כרונית לרוב. המחלה דורשת טיפול אנטי ויראלי. כמו כן, קיים חיסון המונע הדבקה.
  • צהבת C – מחלה ויראלית עם מהלך קשה יותר מהסוגים שצוינו לעיל. דרך ההעברה דומה לזו של צהבת B, אולם הפטיטיס C בעלת סיכון גבוה משמעותית להפוך למחלה כרונית. כנגד סוג זה של צהבת לא קיים חיסון.
  • צהבת אוטואימונית – דלקת חריפה או כרונית של הכבד בעקבות תגובה אוטואימונית. מנגנון המחלה אינו ידוע, אך ידועים טריגרים היכולים להוביל לצהבת אוטואימונית, לדוגמא: תחלואת כבד קודמת, תרופות מסוימות ועוד. מצב זה דורש טיפול, שכן קיים סיכון גבוה להתפתחות מחלת כבד סופנית.
  • צהבת טוקסית – פגיעה בכבד ע"י החומרים אותם הוא אמור לפרק ולסנן מזרם הדם. חומרים שונים, כמו תרופות, עלולים להצטבר ברקמת הכבד ולגרום לנזק תוך שעות עד ימים מהחשיפה לחומר.
  • צהבת אלכוהולית – אחת הסיבות השכיחות למחלת כבד. הצהבת מופיעה לאחר שנים רבות של שתיה מופרזת של אלכוהול. על מנת לטפל בצהבת זו, הכרחי להפסיק את צריכת האלכוהול.
  • צהבת ילודים – תופעה נפוצה המתרחשת בכ-40% מהתינוקות. זוהי אינה מחלה זיהומית, אלא תופעה נורמלית העשויה לקרות בתינוקות בני יומם. תינוקות נולדים באופן תקין עם כמות גדולה של כדוריות דם אדומות המתפרקות לאחר הלידה. בעקבות הפירוק, מצטבר תוצר הפירוק שלהם – הבילירובין. המצב עלול להיות מסוכן ולגרום לפגיעה מוחית רק ברמות מאד גבוהות של בילירובין. במקרים נדירים אלו, הטיפול הוא פוטותרפיה.

ישנה חשיבות באבחון וטיפול מוקדם, היות וחלק מדלקות הכבד עלולות לגרום לסיבוכים שונים:

  • דימומים
  • אנמיה
  • זיהומים
  • אי ספיקת כבד
  • אי ספיקת כליות
  • נפיחות בטנית
  • שלשולים
  • עצירות
  • כאב בטן
  • גזים

 

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של צהבת:

  • רשלנות באבחון – התעלמות מתסמינים ברורים המעידים על צהבת או מתן אבחנה שגויה של צהבת במקרה של מחלה אחרת.
  • רשלנות בטיפול –
  • אי מתן טיפול מתאים
  • אי טיפול בצהבת ילודים כאשר יש התוויה לכך
  • רשלנות שגרמה להדבקות בצהבת – מקרים נדירים בהם נדבקים בנגיף הצהבת בעקבות עירוי דם מזוהם וכד'.

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון צהבת או בטיפולה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.