תביעות רשלנות רפואית בניתוח שגרתי הפכו להיות שכיחות מאוד בשנים האחרונות. בתי המשפט בארץ נוטים להגן על החולה אשר נפגע כתוצאה מרשלנות של רופא או טכנאי רנטגן, רוקח, אחות, או כל אדם אחר העוסק באחד ממקצועות הרפואה. כפועל יוצא של עובדה זו – בתי החולים, קופות החולים, המרפאות הפרטיות ואפילו הרופאים עצמם מוציאים הון רב על רכישת ביטוח, המכסה אותם במקרים של רשלנות רפואית ומאפשר לשלם לנפגע פיצוי כספי הולם.

הסכמה מדעת – הגשת תביעה

על-מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית צריכים להתקיים מספר תנאים:

  • חובה על הנפגע להוכיח כי אכן נעשתה רשלנות על-ידי הגורם המטפל, וכי אותו מטפל הפר, בין אם ביודעין ובין אם לאו, את חובת הזהירות הנדרשת ממנו.
  • חובה על הנפגע להוכיח כי קיים נזק גופני.
  • חובה על הנפגע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם.

פעמים רבות מוגשות לבית המשפט תביעות על מקרים בהם לא היתה הסכמה מדעת לטיפול רפואי לפני קבלת הטיפול. המונח הסכמה מדעת מעוגן בחוק זכויות החולה, והוא מתייחס לזכות המטופל להחליט על טיפול מסוים, רק לאחר שהמטפל מסר לו מידע מדויק על האבחנה של מצבו הרפואי, הטיפול והתוצאות שלו. החולה חייב להבין מה מטרת הטיפול, כיצד הוא מתבצע, מה התועלת שלו  ומהם סיכויי ההצלחה שלו. כך יוכל החולה לקבל החלטה נכונה האם לקבל את הטיפול או לסרב לו.

חוק זכויות החולה קובע כי אין לתת טיפול רפואי כלשהו ללא טופס הסכמה מדעת. כלומר – המטפל חייב לקבל את הסכמת המטופל על-מנת להתחיל בטיפול. הסכמה מדעת חייבת להיות מרצון, כמובן, אך לא חייבת להיות מסובכת. לדוגמה: במקרים של פעולות פולשניות יש לחתום על טופס כתוב, ובמדידת לחץ דם – די במתן הסבר והסכמה בעל פה.

חשוב לציין כי חוות דעת רפואית, טובה, מקצועית ומקיפה היא תנאי בסיס להצלחה בתביעת רשלנות רפואית, וכדי לזכות באופן המיטבי ביותר אין להתפשר על חוות דעת שכזו. במקרה אשר בו עולה בכם חשש כי אירעה רשלנות רפואית – אספו כל מסמך וחומר רפואי שיש לכם והוא קשור למקרה – ופנו לגורם מומחה לייעוץ וטיפול.