אחד מתחומי הרפואה אשר בו מוגשות תביעות רבות בגין רשלנות רפואית הינו תחום רפואת שיניים. לרוב, המטופל איננו מבין כלל אילו טיפולים הוא עובר ולו בשל העובדה שאינו יכול להתבונן בצורה אופטימאלית ונוחה במקום הטיפול. בד"כ המטופל יבין כי נגרם לו נזק רק בדיעבד, כאשר הוא יפנה לרופא שיניים אחר.

בתחום רפואת השיניים קיימים תחומי התמחות שונים כמו שיקום הפה, טיפולי שורש, אורטודנטיה וכיו"ב. מקרי הרשלנות הנפוצים בטיפולי שיניים הינם תכנון לקוי של שיקום הפה אשר עלול אף לגרום לנזק לשיניים בריאות, ביצוע לא נכון ולקוי של שתלים ועד למקרים של נזק לעצבי הלסת ושיתוק שרירי הפנים.

רשלנות רפואית בטיפול שיניים – בסיס לתביעה

כבכל תביעה של רשלנות רפואית, על מנת להוכיח עילה של רשלנות רפואית בטיפול שיניים על התובעים לבסס את הטענות הבאות: קיומה של חובת זהירות כלפיהם, הפרה של חובת זהירות זו על ידי הנתבע, גרימת נזק עקב הפרתה, וקשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין היווצרות הנזק.

עקירת שן וסתימה נראות פעולות פשוטות ושגרתיות אשר מתבצעות במרפאות השונות באופן תדיר.

בבדיקה שערכנו מצאנו שקיימות פסיקות של בתי-המשפט בתביעות של מטופלים שסבלו מנזקים חמורים, אשר הסתיימו, לעיתים, בנכות קשה ואפילו במוות.

בתביעה לדוגמא נגד רופא שיניים קבע ביהמ"ש כי בבואו לטפל בפציינט, על רופא השיניים להשתמש בשיטה החדשה ביותר לטיפול הקיימת ואשר מפחיתה סיכונים (פרקטיקה מתקדמת), גם אם רובם של הרופאים עדיין משתמשים בשיטה המקובלת שהייתה נהוגה עד כה.

בפס"ד רופא שיניים שביצע טיפול בילדה השתמש בזריקת הרדמה סטנדארטית המקובלת בין רופאי השיניים, ואשר עלולה לגרום לנזק של 15-10%. במקרה המדובר – הילדה קיבלה זריקת הרדמה מקומית, וכתוצאה מכך נגרם לילדה נזק חמור בגפיים. הילדה סבלה מחולשה, הפרעות נוירולוגיות וקוגנטיביות קשות. הרופא השתמש במזרק שאינו מתאים לעשות שאיבה מוקדמת אף כי בתקופה למרות שהיה באפשרותו להשתמש במזרקים אשר מפחיתים את הסיכוי לנזק. הנזק שנגרם היה נדיר ביותר מסוגו.

ביהמ"ש העליון קבע בתחילה כי לא קיים קשר סיבתי בין הנזק הנדיר שנגרם לילדה לבין הזרקתה של זריקת ההרדמה. בדיון חוזר שנערך שינה ביהמ"ש את פסיקתו וקבע כי האחריות בכל זאת מוטלת על הרופא – למרות שלא היה מקובל להשתמש במזרק שואב, אין זה מסיר את אחריותו לרשלנות רפואית.

השופט קבע כי הרופא הרשלן היה צריך לנהוג במשנה זהירות ולהשתמש במזרק השואב. ביהמ"ש שם דגש על העלויות הנמוכות הכרוכות במעבר למזרק שואב, על העובדה כי פרופסיית רופאי השיניים הייתה מודעת כי מזרק שואב מפחית סיכונים ועל הזמינות והפשטות של זריקה שואבת.

ביהמ"ש מרחיב את חובת הזהירות של הרופאים וקובע כי כל עוד ידוע על פרקטיקה חדשה נוהגת אשר מפחיתה סיכונים, על הרופא להשתמש בה.

רשלנות רפואית ברפואת שיניים מתרחשת לעתים במקרים של תאונות דרכים, הולדה בעוולה, תאונות עבודה ועוד, כאשר נדרש אבחון או טיפול שיניים.