להאזנה:
רשלנות רפואית במהלך טיפולים בדלקת אנדוקרדיטיס
אנדוקרדיטיס, דלקת פנים הלב, היא דלקת הפוגעת בקרום המצפה את החלק הפנימי של הלב- האנדוקרד. הדלקת נוטה להיווצר בעיקר באזורים של מסתמי הלב, המסתם המועד ביותר לפגיעה הוא המסתם הדו-צניפי, המסתם המיטרלי. בנוסף, יכולה להיות דלקת גם בקוצבים מלאכותיים, במחיצה הבין-חדרית או באזורים אחרים בחלל החדר.
קיימים ארבעה סוגים של אנדוקרדיטיס הנבדלים זה מזה כתלות בגורם למחלה:
- אנדוקרדיטיס זיהומית – נגרמת על ידי מקור חיידקי בדרך כלל, אולם יכול להיות גם מקור נגיפי או פטרייתי. מחוללי הדלקת מגיעים ללב דרך זרם הדם, העור, דרכי הנשימה העליונות ועוד.
- אנדוקרדיטיס לא זיהומית טרומבוטית – נגרמת עקב קרישיות יתר הגורמת להצטברות קרישים על פני המסתם.
- מחלת לב שגרונית – מתפתחת בעקבות קדחת השגרון.
- אנדוקרדיטיס על שם ליבמן סאקס – מופיעה בעקבות מחלה מערכתית כמו זאבת (לופוס).
תסמיני המחלה משתנים בהתאם לגורם ולמיקום הדלקת. עלולים להופיע התסמינים הבאים:
- חום
- אוושה בלב
- דם בשתן
- טחול מוגדל
- דימומים קוויים מתחת לציפורניים (Splinter hemorrhage).
- סימני דימום תת עורי קטנים על כפות הידיים או הרגליים (Janeway lesions).
- בליטות קטנות, רכות, רגישות וכואבות בכריות של אצבעות הידיים והרגליים (Osler nodes).
- אזורי דימום ברשתית העין (Roth spots).
- דימום בלחמיות
- שבץ מוחי
גורמי הסיכון לאנדוקרדיטיס מגוונים ותלויים בשני פרמטרים מרכזיים – המצע עליו מתפתחים החיידקים בגוף ומצבו הבריאותי של החולה. גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות הדלקת הם:
- נוכחות מסתמים מושתלים
- נוכחות מכשירי עזר לבביים כדוגמת קוצבים
- מום לב מולד שלא תוקן בילדות
- מסתמים לא תקינים עקב מחלה קודמת
- היסטוריה של אנדוקרדיטיס בעבר
- אנשים בעלי מערכת חיסון ירודה: חולי דיאליזה, חולי סכרת, חולי איידס ועוד.
- מזריקי סמים
- אנשים המאושפזים בבית החולים לאורך זמן.
יעילותו של טיפול מניעתי לא הוכחה. עם זאת, ישנה קבוצה מצומצמת של חולים המקבלת טיפול מונע של אנטיביוטיקה, שכן בקבוצה זו המחלה יכולה להתבטא בצורה חמורה ומסוכנת. הכוונה היא לחולים עם מסתם תותב, אנשים שסבלו מאנדוקרדיטיס בעבר או אנשים עם פגמים מולדים בלב שלא תוקנו. כמו כן, מקובל לתת טיפול מניעתי לפני הליכים רפואיים מסוימים, למשל טיפולי שיניים פולשניים שעלולים לגרום לדימום.
האבחנה הוודאית של אנדוקרדיטיס מסתמכת על בדיקת הדמיה אקו ועדות להמצאות חיידקים בדם – על מנת לאשר זאת יש לקחת לפחות שלוש תרביות דם.
הטיפול המומלץ הוא מתן אנטיביוטיקה בכמות גדולה לתקופה של בין שבועיים עד שישה שבועות דרך הוריד. במקרים קשים מבצעים ניתוח לתיקון או להחלפת המסתם.
המחלה דורשת אבחון מהיר וטיפול מידי, שכן הסיבוכים האפשריים הם חמורים מאד וחלק מהמקרים מסתיימים במוות. סיבוכי האנדוקרדיטיס:
- אי ספיקת לב – עקב פגיעה קשה במסתם הלב.
- זיהום בלתי נשלט
- שבץ – כתוצאה מתסחיף של קריש דם למוח.
- דימום נרחב למוח כתוצאה מקרע של מפרצת מוחית או דימום לאחר אוטם בשריר הלב.
- דלקת בקרום המוח
עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של אנדוקרדיטיס יכולות להיות אחת מהבאות:
- אי התייחסות לתסמינים מקדימים
- אי מתן טיפול מניעתי לחולים בסיכון
- פענוח שגוי של בדיקות ההדמיה
- טיפול רשלני בחולה מאובחן – מתן טיפול אנטיביוטי לא מקיף דיו.
- החמרת מצבו של החולה בזמן הניתוח
במידה וקיים חשד לרשלנות רפואית בהקשר של אנדוקרדיטיס, יש ליצור קשר עם עו"ד רשלנות רפואית. המידע הרפואי הנאסף על ידו מועבר לחוות דעת אצל רופא מומחה. במקרה ונקבע כי קיימת סבירות לרשלנות רפואית, מוגשת תביעה לבית המשפט.