לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

הסכמה מדעת – טיפול רפואי

תביעות רשלנות רפואית בניתוח שגרתי הפכו להיות שכיחות מאוד בשנים האחרונות. בתי המשפט בארץ נוטים להגן על החולה אשר נפגע כתוצאה מרשלנות של רופא או טכנאי רנטגן, רוקח, אחות, או כל אדם אחר העוסק באחד ממקצועות הרפואה. כפועל יוצא של עובדה זו – בתי החולים, קופות החולים, המרפאות הפרטיות ואפילו הרופאים עצמם מוציאים הון רב על רכישת ביטוח, המכסה אותם במקרים של רשלנות רפואית ומאפשר לשלם לנפגע פיצוי כספי הולם.

הסכמה מדעת – הגשת תביעת רשלנות רפואית

על-מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית צריכים להתקיים מספר תנאים:

  • חובה על הנפגע להוכיח כי אכן נעשתה רשלנות על-ידי הגורם המטפל, וכי אותו מטפל הפר, בין אם ביודעין ובין אם לאו, את חובת הזהירות הנדרשת ממנו.
  • חובה על הנפגע להוכיח כי קיים נזק גופני.
  • חובה על הנפגע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם.

פעמים רבות מוגשות לבית המשפט תביעות על מקרים בהם לא היתה הסכמה מדעת לטיפול רפואי לפני קבלת הטיפול. המונח הסכמה מדעת מעוגן בחוק זכויות החולה, והוא מתייחס לזכות המטופל להחליט על טיפול מסוים, רק לאחר שהמטפל מסר לו מידע מדויק על האבחנה של מצבו הרפואי, הטיפול והתוצאות שלו. החולה חייב להבין מה מטרת הטיפול, כיצד הוא מתבצע, מה התועלת שלו  ומהם סיכויי ההצלחה שלו. כך יוכל החולה לקבל החלטה נכונה האם לקבל את הטיפול או לסרב לו.

חוק זכויות החולה קובע כי אין לתת טיפול רפואי כלשהו ללא טופס הסכמה מדעת. כלומר – המטפל חייב לקבל את הסכמת המטופל על-מנת להתחיל בטיפול. הסכמה מדעת חייבת להיות מרצון, כמובן, אך לא חייבת להיות מסובכת. לדוגמה: במקרים של פעולות פולשניות יש לחתום על טופס כתוב, ובמדידת לחץ דם – די במתן הסבר והסכמה בעל פה.

חשוב לציין כי חוות דעת רפואית, טובה, מקצועית ומקיפה היא תנאי בסיס להצלחה בתביעת רשלנות רפואית, וכדי לזכות באופן המיטבי ביותר אין להתפשר על חוות דעת שכזו. במקרה אשר בו עולה בכם חשש כי אירעה רשלנות רפואית – אספו כל מסמך וחומר רפואי שיש לכם והוא קשור למקרה – ופנו לגורם מומחה לייעוץ וטיפול.

 

הסכמה מדעת היא למעשה הסכמתו של המטופל באופן מיודע ומלא לביצוע הטיפול הרפואי על גופו. הסכמה מדעת היא הכרחית טרם ביצוע טיפול רפואי או הליך רפואי כזה או אחר; למעשה הליך רפואי שנעשה בהיעדר הסכמה מדעת עשוי להוות עילה לתביעה נזיקית מטעם המטופל.

כדי שהטיפול יהיה תוך הסכמה מדעת של המטופל, על הרופא חלה חובת גילוי כלפי המטופל, בה הוא חייב לעמוד. חושבים שבוצע בכם טיפול רפואי ללא הסכמתכם המלאה? ייתכן ויש לכם מה לעשות עם זה.

 

הסכמה מדעת לטיפול רפואי – מהי?

הסכמה מדעת לטיפול רפואי היא למעשה ביצוע טיפול רפואי באדם כאשר, למרות שהוא הסכים אליה, ההסכמה ניתנת שלא תחת מודעות מלאה. הלכה למעשה, הרופא לא מבצע דבר מה שלא הוסכם עליו, אך בעת ביצוע הטיפול הרפואי, המטופל לא מודע לכל ההשלכות והמשמעויות של הטיפול אותו הוא עובר. 

 

מהי המטרה של מתן הסכמה מדעת לטיפול רפואי 

מטרת חובת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי היא מתן הגנה למטופל ולאינטרסים שלו; בפשט, איננו רוצים שהמטופל יסכים לדבר מה כאשר אינו מודע לכל ההיבטים והרכיבים הרלוונטיים. 

 

מהם הדברים שעל הרופא להסביר למטופל

כדי שההסכמה של המטופל לביצוע הטיפול רפואי תהיה מלאה ותקינה ולא תיכנס לכדי תחומי "היעדר הסכמה מדעת" – על הרופא להסביר למטופל, באופן המפורט ביותר האפשרי את היתרונות והחסרונות הכרוכים בביצוע הטיפול הרפואי בגופו ובנוסף, לציין בפניו מהן החלופות העומדות לרשותו לטיפול בבעיה הרפואית ממנה הוא סובל. 

 

טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת 

כאשר מטופל עבר הליך רפואי כזה או אחר מבלי שנתן הסכמה מדעת לביצוע הטיפול – נפגעת, הלכה למעשה, האוטונומיה שלו. על כן, וכפי שהכירה הפסיקה יהיה זכאי המטופל לפיצוי נפרד ונוסף על כל נזק אחר שיגרם לו בגין הפגיעה באוטונומיה שלו. 

 

טופס הסכמה מדעת 

על פי חוק זכויות החולה, לא ניתן לבצע טיפול רפואי באדם בהיעדר חתימתו על טופס הסכמה מדעת. קרי, הרופא חייב לקבל את הסכמתו המלאה של המטופל כדי שיוכל להתחיל בביצוע הטיפול הרפואי. ההסכמה מדעת חייבת להיות מרצון מלא ומודע של המטופל – כאשר הוא מודע להשלכות ולסיכונים הכרוכים בטיפול כמו גם לחלופות העומדות בפניו. 

 

חשיבות מידת מורכבות הטיפול

ככל שהטיפול מורכב ומסובך יותר, כך נדרשת הסכמה מדעת חזקה יותר מצד המטופל. קרי, מצופה מן הרופא המטפל להסביר ביתר שאת ובפירוט רב יותר למטופל מה הם ההשלכות והסיכונים הכרוכים בטיפול וכאמור, מה הן החלופות האפשריות והרלוונטיות העומדות בפניו לצורך פתרון בעייתו הרפואית שהצריכה את הטיפול הרפואי מלכתחילה.

 

טיפול רפואי אלקטיבי

טיפול רפואי אלקטיבי כולל בתוכו את כל הטיפולים הרפואיים שאין בהם צורך רפואי הכרחי או מיידי – ביניהם, טיפולים רפואיים מתחום הפלסטיקה וכו'. הלכה למעשה, בטיפולים רפואיים אלקטיביים, משום היעדר דחיפותם, נדרשת חובת גילוי מוגברת מצד הרופא המטפל. בפשט, הרופא המטפל יצטרך להיות יותר מפורט ומדוקדק בהסבריו הן באשר לסיכונים וההשלכות הכרוכים בטיפול הרפואי והן באשר לחלופות האפשריות הרלוונטיות לטיפול במטופל. 

 

מדוע חובת גילוי מוגברת 

חובת הגילוי מוגברת בטיפולים אלקטיביים משום שאין בהם דחיפות רפואית שעשויה להצדיק יציאה מהירה לטיפול. 

 

היקף חובת הגילוי

כאמור לעיל, על הרופא חלה חובת גילוי כלפי מטופליו; באם לא יעמוד בה – ייתכן והטיפול הרפואי שיבוצע במטופל ייחשב כטיפול רפואי שנעדר הסכמה מדעת. חבות הגילוי כוללת בתוכה מסירה של כל מידע רפואי הדרוש באורח סביר על מנת לאפשר למטופל לקבל החלטה באשר לעניינו בביצוע הטיפול הרפואי שמוצע לו .

 

אילו פרטים יש לכלול 

החוק הישראלי מרחיב באשר לחובת הגילוי ואף כולל את הפרטים שיש על הרופא לכלול תחת המידע שנמסר למטופל. בין פרטים אלה: תיאורו של מהות ההליך הרפואי שעתיד המטופל לעבור; מתן הסבר מצד הרופא על מטרתו של ההליך הרפואי; מהי התכלית והתועלת של הטיפול הרפואי עבור המטופל; מהם סיכויי ההצלחה הנשקפים מן הטיפול; האם קיימות תופעות לוואי שעשויות לנבוע מן הטיפול – אם כן, מה הן; והאבחנה הרפואית של הבעיה ממנה סובל המטופל. 

 

אופן ההסכמה

הסכמה מדעת יכולה להינתן בכתב, בעל פה ואף על ידי התנהגות. יחד עם זאת, ככל שמדובר בטיפול רפואי שהינו ניתוח – על המטופל לתת הסכמה מדעת בכתב. 

 

חובה מהותית 

יחד עם זאת, חשוב לציין, כי חובת הגילוי של הרופא כלפי המטופל היא חובה מהותית ולא טכנית – כך, שחתימה של מטופל על מסמך הכולל את מיטב המידע אינה מקיימת בהכרח את חובת הגילוי של הרופא וייתכן כי המטופל עדיין יעבור טיפול רפואי תחת היעדר הסכמה מדעת.

 

חובה על הרופא להסביר

הלכה למעשה, חייב הרופא להסביר למטופליו את כל המידע הרלוונטי עבור המטופל לצורך ביצוע החלטה מושכלת ביחס לביצוע הטיפול הרפואי בגופו. כאמור לעיל, חובה זו כוללת, בין היתר, הסבר על הסיכונים וההשלכות הכרוכים בביצוע הטיפול כמו גם מתן הסבר על חלופות אחרות הקיימות עבור המטופל לצורך טיפול. 

 

על הרופא חובה לוודא הבנה

לא די בכך שהרופא הסביר בצורה רהוטה ומעולה למטופל על הסיכונים ההשלכות וכל שאר ההיבטים הקשורים לטיפול הרפואי אותם עליו לגלות למטופל; אלא על הרופא לוודא כי המטופל באמת הבין את כל אשר הרופא הסביר לו. מטופל שלא הבין את אשר המטפל הסביר לו עשוי לעבור טיפול רפואי תחת היעדר הסכמה מדעת על כל השלכותיו. 

 

באילו מקרים אין צורך בהסכמה מדעת 

למרות אחיזתה החזקה של חובת ההסכמה מדעת בפסיקה הישראלית, ישנם מקרים בהם לא נדרשת הסכמה מדעת של המטופל לביצוע הטיפול הרפואי בגופם. הלכה למעשה, יתכנו מקרים בהם יתאפשר טיפול רפואי באדם גם כאשר אינו מסכים כלל לביצוע הטיפול הרפואי תוך שהוא מתנגד לביצועו בתוקף. מצבים אלה מתאפיינים כאשר המטופל נצרך לטיפול שעתיד להציל את חייו כאשר נשקפת לחייו סכנת חיים חמורה. 

 

טיפול רפואי דחוף מול טיפול רפואי שאינו דחוף

כפי שהוסבר לעיל, לדחיפות הטיפול יש בהחלט משמעות באשר לסוגיית ההסכמה מדעת של המטופל לטיפול. לכן, עלינו להבחין בין טיפול רפואי דחוף לבין כזה שאינו כזה. 

 

טיפול רפואי דחוף

למעשה, כאשר הטיפול הרפואי הוא טיפול חרום שהזמן דוחק בביצועו ואילו כל עיכוב בביצוע הטיפול עלול להיות הרה גורל לחייו ובריאותו של המטופל – אזי שחובת הגילוי של הרופא פחותה יותר ובהתאם, סוגיית ההסכמה מדעת חלשה יותר. קרי, הרופא לא צריך לקבל הסכמה מדעת באופן מלא כפי שנדרש, למשל, במקרה של טיפול רפואי אלקטיבי או לא דחוף. 

 

טיפול רפואי שאינו דחוף 

בטיפולים שאינם דחופים, הרופא לא נתון תחת לחץ של זמן שדוחק בביצוע הטיפול – אין סכנה לחייו של המטופל התלויה בביצוע הטיפול; כפועל יוצא, על הרופא למסור את מיטב המידע למטופל, לוודא שהבין את המידע ומסכים אליו מדעת תוך הבנה מלאה של הסיטואציה. 

 

פנו אלינו עוד היום 

סוגיית הטיפולים שנעשים בהיעדר הסכמה מדעת היא סוגיה חשובה עליה יש לתת את הדעת. הפסיקה קבעה זה מכבר שראש הנזק של פגיעה באוטונומיה הוא בר פיצוי; כלומר, שגם בהיעדר נזקים פיזיים, ניתן יהיה לתבוע את המטפלים ברשלנות רפואית בשל ביצוע טיפול באדם כאשר אינו הסכים מדעת לטיפול. פנו אלינו עוד היום כדי שתוכלו לעמוד על זכויותיכם!

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

    דילוג לתוכן