לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בטיפול בנגיף קורונה

נגיף הקורונה יוצר היסטוריה והיסטריה בהיותו אירוע רפואי חד פעמי בהיסטוריה המודרנית. אך על אף היותו אירוע ייחודי חשוב לדעת כי גם עליו חלים עקרונות הרשלנות רפואית ודיני הנזיקין, ורשלנות רפואית בטיפול בנגיף זה מולידה זכאות לפיצויים כמו כל טיפול רפואי לקוי אחר. בהתאם לכך במאמר זה אנו נציג את האופן בו ניתן להוכיח התרשלות רפואית בכלל, וכן נעלה כיצד הדבר יכול להיות קשור לנגיף הקורונה.

ייחודיות המקרה והיותו ראשוני כמובן שמוביל לכך שאין תקדימים ישירים בשונה מסוגי רשלנות אחרים, אך ניתן ללמוד באמצעות מקרים אחרים. בהתאם לכך תחילה אנו נציג כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בבית המשפט, לאחר מכן נבחן אופן התמודדות בשל היעדר אבחון של מחלת הקורונה בשל מחסור בבדיקות ועומס, בחלקו השלישי של המאמר נבחן התרשלות בשל טיפול לקוי הנובע מהעומס בבתי החולים ולבסוף נעסוק בזהות הנתבעים אשר ניתן לדרוש מהם פיצוי בגין הנזק שנגרם.

 

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית

על מנת להוכיח רשלנות רפואית גם במקרים שאינם נוגעים למחלת הקורונה ולקבל את הפיצוי המגיע למטופל בגין רשלנות זו, יש להוכיח כי הגורם הרפואי התרשל, כי נגרם נזק לתובע וכי ישנו קשר בין ההתרשלות לנזק שנגרם. כמו כן, יש צורך להוכיח כי הגורם שהתרשל חייב בזהירות בפני הניזוק, אך במקרים של רשלנות רפואית זה מובן מאליו שהרופא חייב להיזהר בפני מטופלים ולכן אין קושי להוכיח חלק זה.

בהתאם לכך כאשר מדובר בחולה קורונה התובע בגין רשלנות רפואית, על התובע להציג את הנזק שנגרם, את ההתרשלות בעת הטיפול או בעת האבחון של המחלה ולבוף להציג כיצד הנזק קשור להתרשלות אשר התרחשה.

 

רשלנות רפואית באבחון שגוי של נגיף הקורונה

בשל העומס הכבד על בתי החולים והמחסור בבדיקות עליהם אנו שומעים בחדשות וכן על ידי גורמים רשמיים, אחת ההתרשלויות הנפוצות הצפויות להתרחש הוא אבחון שגוי או הימנעות מבדיקה אשר הייתה מגלה כי החולה נגוע בנגיף הקורונה. סוג כזה של רשלנות נשמע לאחרונה חדשות לבקרים.

בפסק הדין אשר עסק בחיידק טורף, אשר בדומה לקורונה מהווה נגיף זר אשר יש לאבחן ולטפל באופן יעיל ומהיר כאשר מתרחש, ניתנו מספר קביעות אשר רלבנטיות לענייננו. בהליך ת"א 54662/08 עבד אל קדר נ' מרכז רפואי מאיר, בחן בית המשפט מקרה בו תינוק בן שנה וחצי סבל מחום גבוה והקאות כאשר הובהל לבית החולים.  ומחלתו אופיינה באופן שגוי ובשל כך לא טופל כנגד חיידק טורף. בשל אבחנה שגויה זו מצב הפעוט החמיר, ובמהלך אשפוזו החל לסבול מפרכוסים עד שלבסוף נפטר. הורי הפעוט תבעו את בית החולים לאחר שטענו כי הרופאים התעלמו מנורות אזהרה אשר היו יכולות להעיד כי נדרשות בדיקות לשלילת קיומו של חיידק טורף.

בית המשפט פסק שתי קביעות משמעותיות:

  1. בית החולים התרשל כאשר לא ערך בדיקות דם למדדי דלקת, אשר היה מוכיח לרופאים את סוג המחלה. כלומר, אי עריכת בדיקות מתאימות יכולה להוביל לכך שבית המשפט יטען להתרשלות ואף יפצה בפיצויים מתאימים.
  2. ההורים זכאים לפיצויים בגין כאב וסבל אשר נגרם כתוצאה ממות ילדם. כלומר לא רק נזק אשר נגרם למטופל, אלא במקרה זה גם ניתן לפצות את ההורים בגין נזק שנגרם לילד שלהם.

בהתאם לכך, במידה ובשל מחסור בבדיקות לגילוי קורונה או בשל העומס הרפואי, המטופל אשר גילה תסמינים לא נבדק בבדיקות הרלבנטיות על מנת לשלול מחלה זו. בנוסף אם חלילה החולה נפטר, יכולה משפחתו לקבל פיצויים בגין כאב וסבל.

 

במקרה של כשל באבחון אופי התביעה ינוהל לרוב בהתאם לאחת מ-2 אסטרטגיות פופולריות:

  1. אובדן סיכויי החלמה בשל הגילוי המאוחר – המקרה הנפוץ יותר הינו כאשר סיכויי החלמתו של המטופל נפגעו כתוצאה מרשלנות באבחון נגיף הקורונה. במקרה זה, יקבל המטופל פיצוי בהתאם לדוקטרינת "אובדן סיכויי ההחלמה" בה מקבל המטופל פיצוי בשיעור האחוזים אשר גדלו בשל האבחון הלקוי, כלומר במידה וסיכויי החלמתו של אדם היו 30% במידה והיה מאובחן כיאות וכעת הם 70% יפוצה המטופל בשיעור של 40% משיעור הנזק שנגרם. במידה וסיכויי החלמתו נפגעו ביותר מ-50% יקבל המטופל פיצוי מלא בגין הנזק שהתרחש.
  2. רשלנות ישירה כתוצאה מהאבחון המאוחר – רשלנות נוספת אשר עלולה להתרחש במקרה מסוג זה נסובה סביב כך שהנזק נגרם כתוצאה מאבחון מאוחר של הנגיף. למשל, במידה ויוכח  כי גילוי מוקדם הוביל לסיבוכים אשר לא היו נגרמים לולא ההתרשלות באבחון, אין צורך בהוכחת אובדן סיכויי ההחלמה, אלא ניתן לקשור ישירות בין הנזק שנגרם להתרשלות של הגורם הרפואי ולקבל פיצויי מלא בגין הנזק שנגרם למטופל.

 

רשלנות רפואית בשל טיפול לקוי בנגיף הקורונה

פוטנציאל נוסף של רשלנות בטיפול בחולה קורונה, הוא לאחר שלב האבחון אשר נובע מטיפול שגוי. אפשרות זו הופכת ריאלית הרבה יותר בהתחשב  בעומס בבתי החולים ובין אם זה בשל טעות אנוש בשל חוסר ההיכרות עם הנהלים המשתנים תדיר בתקופת התפרצות המגפה בישראל.

ברשלנות מסוג זה, חשוב להכיר את ההקלה אשר מעניק בית המשפט לתובעים כאשר מדובר ברשלנות רפואית המתרחשת בבתי חולים, ויכולה להיות רלבנטית בעיתות משבר כמו זו של נגיף הקורונה. לעיתים בית המשפט הופך את נטל ההוכחה כאשר הוא מאמין שהראיות לקשר הסיבתי בין הנזק להתרשלות נמצאות אצל הנתבע, במקרים בהם המקום בו  ישנה הקלה מסוימת ביחס לתביעות רשלנות אחרות בנוגע לצורך להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק לגורם לנזק, ובמקום לדרוש מהחולה לספק ראיות אשר אינו יכול להשיג, הוא דורש מבית החולים לספק ראיות כי לא התרשלו.

דבר זה בוסס על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין ע"א 206/89 רז נ. בית חולים אלישע בע"מ אשר קובע שכאשר הייתה התרשלות ברישום הרפואי, האחריות להוכיח כי הבדיקות נעשו מוטלת על בית החולים ולא על המטופל. בעקבות פסק דין זה בוססו פסקי דין רבים הקובעים כי במידה ואין רשומות מלאות של הבדיקות שנערכו למטופל, יש להניח לרעת בית החולים והרופא מאחר וזו הייתה אחריותו לבצע רישום של הבדיקות שנערכו והיעדר רישום הוא התרשלות. ניהול טוב של התביעה ינצל אפשרות זו וידרוש להפוך את הנטלים ולדרוש מבית החולים כי לא התקיימה התרשלות בעת הטיפול בחולה.

על אף שייתכן שבית החולים יידרש להוכיח כי לא התרשל, חשוב בעת הטיפול לשמור את כל המסמכים אשר יכולים בעתיד לשמש ראיות לטיפול ולאבחון הלקוי של המטופל.

 

מי הגורם אשר ניתן לתבוע בגין רשלנות זו?

סוגיה נוספת אשר עולה במסגרת מקרה ייחודי זה, הוא זהות הנתבע. במרבית המקרים העוסקים ברשלנות רפואית מרבית התביעות יהיו כנגד הרופא המטפל ובית החולים או קופת החולים בו טופל המטופל. במקרה זה, ייתכן כי הרשלנות ובהתאם לכך הנתבע יהיו מדינת ישראל בעצמה אשר לא סיפקה מספיק מכונות הנשמה, מיטות טיפול וכדומה בעת התפרצות המגפה.

החשיבות בעבור התובע הוא בכך שלעיתים הרופא או אף הבית חולים במידה ויהיו תביעות רבות של רשלנות רפואית אינו מסוגל לשלם את הפיצויים ויכריז על פשיטת רגל. בעוד המדינה תוכל לעמוד בתשלומים אלו בשל הכיס העמוק שלה, עורך דין מקצועי בתחום הנזיקין ידע להפנות את הלקוח כך שיתבע את כל הגורמים האפשריים על מנת לוודא שהלקוח יקבל פיצוי לאחר שניצח את המשפט.

לסיכום, על אף היותה מחלה ייחודית וחדשה, הקורונה הינה מחלה ככל מחלה אחרת, ואנו זכאים כמטופלים לקבל שירות טוב ויעיל אשר יגדיל את הסבירות להחלמה מיטיבית. בהתאם לכך, במידה ואתם מרגישים שהייתה התרשלות מצד הצוות הרפואי בשלב האבחון או בשלב הטיפול הרפואי בנגיף הקורונה אנו ממליצים לפנות לעורך דין מקצועי בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל לתת מענה מיטיבי בעבורכם ולנקוט באסטרטגיה המשפטי הטובה ביותר.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם