בהתאם לחוק זכויות החולה, לכל אדם ישנה זכות בלעדית ומלאה על גופו וחלה חובת זהירות כלפיו מצד כל מי שלוקח חלק במתן שירותי רפואה בכל המסגרות הן הציבוריות והן הפרטיות. מטופל שחווה רשלנות רפואית זכאי להמשיך לקבל שירותי רפואה מצד הגורם הרשלני ללא תלות בניהול הליכים כנגד הגורם הרשלן, הן מול האחראים מבחינה מנהלתית והן במסגרת תביעת נזיקין.
זכאות לפיצויי נזיקין בהתאם להיקף הפגיעה
במידה ונגרמו למטופל נזקי גוף בגין עבירות על זכויותיו כפי שאלו הוגדרו במסגרת חוק זכויות החולה, מדובר בעילה לתביעת רשלנות רפואית והמטופל יהיה זכאי לפיצויים כספיים בהתאם לגודל הנזק. מידי שנה נפגעים אלפי מטופלים בישראל מרשלנות רפואיות אך בחוק זכויות החולה ובנהלי משרד הבריאות לא קיימת חובת דיווח עצמית כאשר מדובר על מקרים של רשלנות רפואית וחובת ההוכחה לעצם קיומה של הרשלנות הינה על המטופל.
הזכות לקבלת הרשומות הרפואיות
החוק מחייב כל גוף או מוסד רפואי לאפשר לכל מטופל לקבל את כלל המסמכים הרפואיים העוסקים בו ומצויים ברשומות הרפואיות אותן הגוף מחזיק. זכות זו אינה מוגבלת למקרים של תביעות רשלנות ועומד לכל מטופל אך קבלת המסמכים חיונית לביסוס הזכאות לפיצויים. הימנעות מהעברת הרשומות לבקשת המטופל מהווה עבירה פלילית ובהליכים אזרחיים אף להביא להעברת נטל ההוכחה לגבי קיומה של רשלנות רפואית מהמטופל לגוף אותו הוא תובע.
כלומר כאשר מוסד רפואי יימנע מלספק גישה לרשומות הנדרשות על מנת להוכיח את המעשה הרשלני השופט עשוי לקבוע כי על המוסד להוכיח כי לא הייתה רשלנות על מנת שלא להידרש בתשלום הפיצויים לתובע.
ויתור על הזכות לסודיות רפואית
לכל מטופל עומדת הזכות לסודיות רפואית מתוקף הזכות החוקתית לפרטיות. חשוב להבין כי על מנת להיות זכאי לפיצויי נזיקין על רשלנות רפואית, המטופל יהיה חייב לוותר על זכות זו על מנת שניתן יהיה לצד הנתבע להגן על עצמו בהליך המשפטי. וויתור הסודיות נדרש על מנת שעורכי הדין והמומחה הרפואי של הגוף הנתבע יוכלו להפריך את טענותיו של המטופל בבית המשפט.
זכויות מביטוח לאומי
מטופל שחווה רשלנות רפואית זכאי למלוא זכויותיו מביטוח לאומי בהתאם למצבו הרפואי והתפקודי ללא קשר למיצוי זכויותיו כנגד גורם הנזק בהליך אזרחי. כלומר מי שנפגע עקב רשלנות רפואית וכתוצאה מכך איבד את יכולתו להתפרנס יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה ושאר הקצבאות והגמלאות של המוסד לביטוח לאומי לרבות, גמלת ניידות ושירותים מיוחדים.
לא ניתן לקבל כפל פיצוי
למרות שעומדת למטופל הזכויות הסוציאליות מהמוסד לביטוח לאומי במידה ובית המשפט יקבל את תביעתו על רשלנות רפואית בטיפול הרפואי ויפסוק לו פיצויים בהתאם לראשי נזק מקובלים, מתוך סכומי הפיצוי יקוזזו הגמלאות שהמטופל קיבל ויקבל מביטוח לאומי באותם ראשי נזק. כלומר הסכום שהמטופל כבר מקבל עקב אובדן כושר עבודה למשל יקוזז מגובה הפיצוי הנזיקי על סעיף זה.
מיצוי זכויות מול חברות הביטוח
בניגוד לזכויות מביטוח לאומי שמקוזזות מהפיצויים להם זכאי המטופל במידה והוא מחזיק בפוליסות ביטוח רלוונטיות כגון, אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות, מחלות קשות וביטוחי חיים ובהתאם לתנאי הפוליסה, הרשלנות הרפואית מהווה אירוע ביטוחי מזכה, המטופל יהיה זכאי למלוא הפיצויים מחברת הביטוח. זכויות אלו בדרך כלל לא יקוזזו בעת קביעת הפיצויים.
פטור ממס הכנסה עקב נכות רפואי
מי שסבל מרשלנות רפואית אשר גרמה לו לאחוזי נכות רפואית בשיעור של למעלה מ- 90% ולתקופה של 184 ימים או יותר יהיה זכאי לפטור ממס הכנסה. זכאות זו אינה תלויה במיצוי זכויות לאחר רשלנות רפואית בטיפול מגופים אחרים והוא ניתן על סוגי הכנסה שונים בהתאם לתקרות שנקבעו להכנסות השונות.
הזכות לפטור ממס הכנסה אינו מצריך אובדן כושר בעבודה והוא ניתן ללא קשר לאחוזי הנכות התפקודית. כלומר המטופל רשאי לעבוד וגם הכנסתו מעבודה תהיה פטורה ממס הכנסה.
הוכחת הרשלנות וקשר סיבתי לנזקים
עד כה עסקנו בזכויות של נפגעי רשלנות רפואית באבחון או בטיפול מביטוח לאומי, חברות הביטוח ומס הכנסה. הפיצויים המשמעותיים שניתן לקבל הם במסגרת תביעה בבית המשפט. הפיצויים יינתנו רק במידה והמטופל מצליח להוכיח בהליך כי האירוע הנטען עונה לדרישות החוק ואכן מהווה עוולה נזיקית. בנוסף להוכיח כי הנזקים שבגינן מתבקש הפיצוי אכן נגרמו מהרשלנות.
חישוב גובה הפיצויים
הפיצויים בגין נזקי גוף להם זכאי מטופל שחווה רשלנות רפואית נתונים לשיקול דעתו של השופט והם מתבססים על מה שמכונה ראשי נזק ממוניים ולא ממוניים. הפיצויים מיועדים לשם השבת המצב של המטופל לקדמותו טרם הפגיעה ומכיוון שמדובר בפגיעות שחלקן אינן הפיכות הפיצויים נועדו על מנת שלא יגרם למטופל חסרון כיס בעקבות הפגיעה.
פיצויים להם יהיה זכאי מטופל לאחר רשלנות רפואית מוכחת | |
ראשי נזק ממוניים | |
שם הסעיף | אופן החישוב |
הפסדי שכר לעבר | הפיצוי יחושב בהתאם להכנסות התובע טרם הפגיעה |
הפסדי שכר לעתיד | הכפלת ההכנסה החודשית באחוזי הנכות התפקודית לכלל החודשים שנותרו עד לגיל פרישה |
הפסדי השתכרות לשנים אבודות | חישוב הפגיעה בתוחלת החיים והכפלת ההכנסה במספר השנים שירדו |
עזרת הזולת לסיעוד | בהתאם לרמת הסיוע הדרוש ועלות העובד (זר או ישראלי) |
הוצאות לניידות | לפי צרכי הנפגע להחלפת רכב, התאמת הרכב ושירותי הסעה חיצוניים |
התאמת דיור | בהתאם לנכות התפקודית והשינויים הנדרשים |
הוצאות רפואיות | טיפולים מעבר לסל הציבורי |
ראשי נזק לא ממוניים | |
כאב וסבל | בהתאם לגודל הפגיעה ומידת השפעתה על חיי המטופל |
פגיעה באוטונומיה | על פי רמת הפגיעה וחומרתה |
אבדן סיכויי החלמה | בהתאם לאחוזים |
לפי החלטת בית המשפט
לכל ראש נזק ממוני ולא ממוני השופט יקבע את סכום הפיצוי תוך התחשבות במשתנים הרלוונטיים ואופן השפעתם על החישוב. יש לקחת בחשבון את גילו של הנפגע, שיעור וסוג נכותו, רמת השתכרות טרם לפגיעה ומצבו הכלכלי הכללי. בחישוב ראשי הנזק הלא ממוניים נלקחים בחשבון נסיבותיו המיוחדות של המקרה והיקף ההשפעה על חיי הנפגע.
ליווי משפטי ממשרד מוביל בתחום
במידה וחוויתם רשלנות רפואית מצד גורם רפואי אתם זקוקים לליווי משפטי איכותי ומקצועי. משרד עורך דין דוד פייל ושות' מתמחה מזה למעלה מ-20 שנה בתיקי רשלנות רפואית ובמשרד למעלה מ-40 עורכי דין עם רזומה מוכח בתביעות רשלנות. לקוחות המשרד כבר זכו בפיצויים של מאות מיליוני שקלים לאורך השנים.
סיכום מיצוי זכויות לאחר רשלנות רפואית
לסיכום הנושא, מי שחווה רשלנות מצד גורם רפואי זכאי לכלל הזכויות הסוציאליות מביטוח לאומי ושאר רשויות המדינה כמו כל אזרח אחר עם נכות רפואית או תפקודית. נפגעי רשלנות זכאים בנוסף גם לפיצויי נזיקין בסכומים משמעותיים במידה ויצליחו להוכיח בבית המשפט את קיום העוולה וקשר סיבתי בינה לבים הנזקים לתובע.
שיעורי הנכות הרפואית והתפקודית מהם סובל התובע יוצגו בחוות דעת רפואית של מומחה אותה התובע מצרף לתביעה. הנתבעת גם כן עשויה לצרף חוות דעת של מומחה מטעמה ומלבד הדיון בשאלת עצם הרשלנות הוא יכול גם לטעון לשיעורי נכות נמוכים יותר. ההחלטה לגבי שיעורי הנכות לחישוב הפיצויים היא של בית המשפט.
בכל הנוגע לראשי נזק ממוניים ואופן חישובם אחוזי הנכות התפקודיים הם החשובים. לדוגמא בכל הנוגע להפסדי השתכרות לעיתים גם מי שמוגדר כבעל 100% נכות רפואית לעיתים הוא יכול להמשיך לעבוד בתחום התמחותו ולדבר לא תהיה השפעה על הפסדי שכר. בית המשפט יבחן את האופן שבה הנכות פוגעת ביכולתו בפועל של התובע לעבוד.
חישוב הפגיעה בהשתכרות של נפגעי רשלנות בוגרים נעשה בהתבסס על הכנסתם טרם הפגיעה ותוך התחשבות בגילם ובעתיד התעסוקתי שהיה צפוי לולוא הפגיעה. כאשר מדובר בקטינים הדבר אינו אפשרי ובקביעת גובה הפיצוי ייעשה החישוב על פי השכר הממוצע במשק כיום ללא קשר למוצאם או להשתייכות החברתית והמעמדית.
כן. ככל שמצבו של התובע היה חמור יותר כך הנזקים שנגרמו לו יוגדרו כפחות מזכים. כלומר ניתן לתבוע פיצויים גבוהים יותר ככל שהיקף הפגיעות חמור יותר. בחישוב ראשי הנזק הממוניים למעשה בית המשפט יבחן את ההוצאות שהיו צפויות לאותו התובע לולא הפגיעה ויקבע פיצויים רק בגין התוספת שתידרש עקב הרשלנות.