להאזנה:
הרפואה המתקדמת בימינו מעלה את השאלה: מדוע לא מאתרים מומים מולדים? הרי ישנן בדיקות מתקדמות ביותר לזיהוי ואיתור מומים אצל העובר כגון: אולטראסאונד, בדיקת מי שפיר, בדיקת חלבון עוברי, בדיקות דם שונות לאיתור מומים מולדים אצל עוברים. ישנם מקרים בהם אירע רשלנות רפואית כלשהי ולא אותרו המומים בזמן.
תביעת רשלנות רפואית בעקבות מומים מולדים
תביעת רשלנות רפואית כזו מגישים, כאשר נולד תינוק בעל מומים או פיגור קשה שלא התגלה במהלך בדיקות ההיריון.
בתביעה זו יש להוכיח קיומם של שלושה תנאים במהלך ההיריון ולידתו:
- המוסד הרפואי/הרופא אשר טיפל בהריון ערך מעקב הריון רשלני.
- הוכחת קיום קשר סיבתי, כי במידה והיה מתגלה המום – היתה מתבצעת פרוצדורת הפסקת הריון.
- יש לאמוד את הנזק על פי תקדימים.
איתור מומים מולדים
הבדיקות הרפואיות והמעקב הרפואי בהריון – מטרתם בין היתר היא לבדוק שהעובר אינו סובל ממומים. רשלנותו של רופא, אשר מאבחן באיחור את המומים הקיימים בעובר מובילה, בלית ברירה, את ההורים להתמודד עם ילד פגוע לשארית חייו, ללא יכולת לקבל החלטה של הפסקת ההריון. למידע נוסף על רשלנות רפואית בהריון
הבאת ילד בעל מום לעולם, כרוכה בנכות פיזית ולעיתים אף נפשית, ועל כן מתעורר גם הצורך בקבלת טיפולים רפואיים שונים, עזרת צד ג', הירתמות בני משפחה, עזרים רפואיים ועוד, על-מנת לעזור לו לנהל את חייו.
הסגה
קיימים עדיין מומים אשר לא ניתן לאבחן אותם בשלב מוקדם, אבל, רוב המומים ניתנים לאבחון בשלב מוקדם של ההריון, שבו עדיין ניתן לשקול סיום ההריון כדי למנוע סבל הן מההורים והן מהילד נושא המומים.
איחור באבחון מום מולד
מומים מולדים בדרך כלל גורמים לנכויות שונות, ובתי המשפט פוסקים סכומים כספיים גבוהים בעקבות מקרי רשלנות רפואית.
דוגמאות למומים שניתן לאתר לפני הלידה
- תסמונת דאון – ניתן לזהות על ידי בדיקת מי שפיר בהצלחה של 99%.
- פיגור שכלי – פיגור שכלי ניתן לזהות בבדיקות גנטיות, התחקות אחר העבר המשפחתי, בדיקות אולטרסאונד ועוד. לעיתים, אי חיסונה של האם כנגד מחלות כגון אדמת או דלקת קרום המוח, או אי מתן טיפול מתאים למחלות הללו בתחילת ההריון, יכולים אף הם להוות גורם להתפתחות פיגור שכלי בעובר.
- שיתוק מוחין – שיתוק זה נובע מחבלה מוחית אשר יכולה להיגרם לפני לידה, במהלך הלידה או בתקופת הינקות הראשונית. – כ-10% מן המקרים נובעים עקב רשלנות רפואית בזמן הלידה.