לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

צנתור לב

מהו צנתור לב?

צנתור לב הוא פרוצדורה רפואית חודרנית. בהליך הצנתור מחדירים צינור דק הנקרא צנתר דרך כלי הדם, עד לכלי הדם הכליליים – אלו הכלים המזינים את הלב. הצנתר המושחל דרך כלי הדם מהווה כלי לאבחון בעיות שונות בהם וכן אמצעי לטיפול בכלי דם פגועים במידת הצורך. את הצנתר ניתן להכניס לגוף דרך חור טבעי בגוף (כגון פתח השופכה) וכן דרך חור מלאכותי הנוצר באמצעות חתך.


מהן הסיבות לביצוע צנתור לב:

כל אדם עובר במהלך חייו תהליך של היצרות עורקים בגופו, המכונה טרשת עורקים. בתהליך זה משתחררים מזרם הדם חומרים שונים שהאדם מכניס לגופו ונדבקים אל עורקיו. כאשר מדובר בעורקים חשובים, כמו במקרה שלנו – העורקים ה"כליליים" האמונים כאמור על הובלת דם ללב, היצרות משמעותית עלולה לפגוע בתפקוד הלבבי בשל חוסר אספקת דם במידה הדרושה ללב. במקרים מסוימים, חוסר אספת הדם עלול להביא למצב מסכן חיים. במקרה כזה האדם יחוש ברע, ילך להיבדק וכדי לאבחן ולבדוק את היצרות העורקים שלו הרופאים יבצעו צינתור. נוסף על כך, גם לצורך שחרור החסימה בעורק, הרופאים נוטים לנקוט בהליך הצנתור. ככלל, כ- 30 אחוזים מצנתורי הלב נעשים במטרה לשחרר חסימה בעורק, ואילו שאר 70 האחוזים הנותרים של מקרי הצנתור מבוצעים בכדי לאבחן את היצרות העורקים הכליליים האמורה לעיל.

 

איזה עילות אפשריות לתביעת רשלנות רפואית?

במסגרת הליך רפואי של צנתור לב, בדומה לכל הליך רפואי, עלולות להיווצר בעיות הנובעות מרשלנות הצוות הרפואי. על הרופאים חלה חובת מקצועיות רפואית, במסגרתה קיימת דרישה שהרופא יפעל באופן בו רופא סביר היה פועל. היה ורופא חורג מהנורמה הרפואית המקובלת ולא פועל לפי סטנדרט של רופא סביר, הוא פועל למעשה ברשלנות העלולה לסכן את המטופל. במידה ונגרם למטופל נזק משמעותי ובלתי הפיך ,רשלנות זו עשויה להוות עילה לתביעת רשלנות אשר תוגש נגד הרופא והמוסד הרפואי בו בוצע צנתור הלב.

ככלל, בהליך צנתור הלב, יכולים להתרחש שני סוגים של רשלנות רפואית – רשלנות באבחון הבעיה ורשלנות בביצוע הצנתור עצמו.


הרשלנויות הרפואיות האפשריות באבחון:

כאשר אדם הפונה לטיפול רפואי סובל מתסמינים המעידים על אפשרות לבעיה לבבית כתוצאה מהיצרות עורקים, הרופא בודק את הבעיה פעמים רבות בעזרת צנתור. במידה והרופא לא פירש את תסמיני המטופל נכון ובחר שלא להעביר אותו צנתור מאבחן, עלולה להיגרם החמרה במצבו בשל רשלנות של אותו רופא. אפשרות נוספת לרשלנות רפואית באבחון היא מקרה בו הרופא המטפל לא מפרש נכונה את תוצאות הצנתור המאבחן, מה שמשליך על המשך הטיפול בחולה ועלול לפגוע במצבו.

 

הרשלנויות הרפואיות האפשריות בביצוע צנתור לב:

צנתור לבבי הוא הליך פולשני, ומעצם היותו כזה כרוכות בו סכנות מרובות, ביניהן זיהום חמור, אירוע מוחי, תגובה אנאפילקטית, דימום משמעותי ופגיעה במערכות השונות בגוף. בשל היות סיכוי התרחשותן של סכנות אלו סביר (ובייחוד בגלל עדינותם ומורכבותם של הלב וסביבתו), אין ערובה לכך שכאשר מתממשת אחת מסכנות אלו הסיבה היא רשלנותו של הרופא. כדי להוכיח שאכן התרחשה רשלנות, יש להשיג חוות דעת מגורם רפואי חיצוני אשר יאשר כי המטפל לא התנהל במידת הזהירות הנדרשת, כך שטיפול תחת ידיו של כל רופא אחר שהיה נזהר ברמה המינימלית הנצרכת, לא היה מוביל לאותו הסיבוך הטיפולי.

נוסף על כך, ישנו סוג רשלנות נוסף העלול להתרחש במסגרת הליך רפואי של צנתור – רשלנות רפואית בגין אי הסכמה מדעת. ככלל, על הרופא חלה חובת יידוע של המטופל באשר להליך הרפואי אשר הולך להתבצע בגופו, אופן ביצוע ההליך, השלכותיו, וכן אלטרנטיבות לביצוע ההליך (באם קיימות כאלה). אשר על כן, בעת ביצוע צנתור לב בגופו של מטופל, על המטופל להיות מודע לחלוטין לאשר הצוות הרפואי עתיד לבצע בגופו, להשלכות של הצנתור, לחלופות האפשריות לטיפול בעזרת צנתור וכלל המידע הרפואי הרלוונטי להליך.

יתרה מזאת – על המטופל לתת את הסכמתו להליך הצנתור, וכן עליו לאשר כי הוא מודע לכלל המידע הקשור אליו. היה והרופא לא יידע את המטופל כיאות, הוא למעשה מפר את חובת הרשלנות. חשוב לציין כי לא די ביידוע המופיע במסמך עליו חותם המטופל – על הרופא להסביר למטופל את כלל המידע הרלוונטי ואף להיות בטוח שהמטופל הבין את אשר נאמר לו, וכמו כן – על המטופל לחתום על טופס הסכמה מדעת  – הסכמה כי הוא הבין את אשר הוסבר לו על ידי הצוות הרפואי.

 

פסק דין בנושא רשלנות רפואית  – צנתור לב

בשנת 2002, עבר מטופל צנתור לב בבית חולים במרכז הארץ. את אותו צנתור עבר המטופל בשנת 2010. מאחר שלא היה מדובר בהליך מורכב במיוחד, הצנתור נעשה בעזרת הרדמה מקומית בלבד, וללא הרדמה כללית. במסגרת הצנתור השני, החליטו הרופאים לבצע צנתור גם לעורקי הכליה. המטופל לא ידע טרם הצנתור כי הוא עתיד לעבור צנתור כליה – הוא חשב כי הוא עובר צנתור לב בלבד. בשל כך, הופרה חובת היידוע של המטופל, ולמעשה לא התקיימה הסכמה מדעת על ההליך.

נוסף על כך, מומחה רפואי שבחן את אשר התרחש קבע כי לא התקיימה הצדקה מקצועית רפואית לביצוע צנתור של עורקי הכליה. במסגרת צנתור עורקי הכליה, הרופאים לא השתמשו במכשיר אשר מגן על עורקי הכליה ושאר הגוף מפני תסחיפי כולסטרול. היעדר השימוש במכשיר ההגנה, הוביל לתסחיפי כולסטרול אשר נסחפו אל עבר עורקי רגליו של המטופל.

כעבור מספר חודשים, גרמו תסחיפי הכולסטרול הללו לנמק בעורקי הרגליים, נמק אשר הוביל לקטיעת אצבעות רגליו של המטופל. תביעת הרשלנות הרפואית אותה הגיש המטופל, לא תצליח להחזיר לו את כפות רגליו, אולם לפחות הוא זכה לפיצוי כלכלי בגין הנזק אשר נגרם לו עקב הרשלנות הרפואית.

 

אם אכן מצאתם כי יש בידיכם עילה לתביעת רשלנות רפואית, מומלץ לפנות למומחים שלנו כדי שיסייעו לכם בהתנהלות המשפטית. במידה וטענתכם תימצא נכונה, תוכלו לקבל סכום כספי מכובד כפיצוי על הנזק שנגרם בעקבות הרשלנות. לא בטוחים אם נגרמה לכם רשלנות? פנו אלינו ואנו נבדוק וניידע אתכם בדבר סיכויי הצלחת תביעת רשלנות רפואית –  צנתור לב.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם