צלצלו עכשיו: 03-915-8400

חיפוש
רשלנות רפואית לוגו
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

סרטן השד – רשלנות רפואית

להאזנה:

 

רשלנות רפואית סרטן השד

רשלנות רפואית יכולה להביא לקיצור בתוחלת החיים של החולה ואף למותה. רשלנות רפואית יכולה להיגרם כתוצאה של איחור באבחון סרטן השד או טיפול שגוי במחלה. מאחר וגלוי מוקדם של סרטן השד יכולים להבטיח החלמה וחזרה לחיי שגרה רשלנות במקרים אליו יכולה להיות חמורה ולגרום נזק בלתי הפיך לחולה.

שכיחות סרטן השד

סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. כ-4,000 נשים חולות בכל שנה בסרטן השד. 1 מתוך כ-8 נשים עלולה לחלות במהלך חייה בסרטן השד. סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. יחד עם זאת, מרבית מקרי סרטן השד אינם תורשתיים. רק בכ-15%-10% מהמקרים המחלה נובעת מקיום גורם סיכון תורשתי.

גנטיקה סרטן השד

כיום ידועים מספר גנים, שמוטציות מולדות בהם מעלות באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן השד. כמו כן מניחים שישנם גנים נוספים שעדיין לא זוהו. יתכן שדווקא גנים אלה הם בעלי חשיבות ניכרת ברוב מקרי סרטן השד. מתוך הגנים המוכרים כיום, הגורם השכיח ביותר לסרטן שד תורשתי הוא מוטציות בשני גנים הנקראים: BRCA1 ו-BRCA2. מוטציות אחרות נדירות בהרבה.

נשאיות של מוטציות ב-BRCA1 ו-BRCA2, מצויות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד ובסרטן שחלה. רמת הסיכון המדויקת לא ברורה. הסיכון בקרב נשאיות מוערך בכ–80%-50% להתפתחות סרטן השד עד לגיל 70. זאת לעומת כ-12% סיכון להתפתחות המחלה באוכלוסיה הכללית. הסיכון לסרטן השחלה בנשאיות אילו גם הוא אינו ידוע במדויק, אך מדובר בטווח סיכון של 30%-50% לחלות בסרטן שחלה עד גיל 70, לעומת סיכון של כ-1.5% לסרטן השחלה באוכלוסיה הכללית.

סרטן השד - רשלנות רפואית
סרטן השד – רשלנות רפואית

כריתת שד מניעתית

ישנם שני ניתוחים מניעתיים המקטינים את הסיכון להופעת סרטן השד בנשים נשאיות, כריתת שחלות וכריתת שד. שנים רבות ידוע כי כריתת שחלות בתקופה שלפני גיל המעבר מקטינה את הסיכון לסרטן השד, גם בנשים נשאיות BRCA1 וגם בנשאיות BRCA2. כריתת שד דו-צדדית מניעתית, שניתן ללוותה בשחזור השד, היא אמצעי יעיל ביותר למניעת סרטן השד אצל נשים נשאיות.

גידולי שד שפירים

גושים בשד הם תופעה נפוצה. אצל מרבית הנשים (80%) הגושים הינם השפירים. הגושים השכיחים ביותר הם ציסטות, שק נוזלי שמקורו בבלוטות המייצרות את החלב. סוג שכיח נוסף של גושים שפירים בשד הם הפיברואדנומות (פיברואדנומה) המורכב מרקמה סיבית-בלוטית. כל ממצא בשד מחייב בדיקה וחשוב לא לדחותה.

גידולי שד ממאירים

רוב הגידולים בשד הם מסוג קרצינומה. הגידולים נחלקים על פי סוג הרקמה מהם הם נוצרים. גידולים אשר נוצרים מריקמה בלוטית נקראים לובולר קרצינומה (LOBULAR (CARCINOMA גידולים שמקורם מצינוריות החלב נקראים קודטל קרצינומה (DUCTAL CARCINOMA) גידולים שמקורם מהרקמה החיבורית נקראים סרקומה ((SARCOMA וגידולים שממוקמים סביב הפיטמה נקראים פג'ט PAGET) ). סוג נדיר נוסף של סרטן שד הוא סרטן שד דלקתי.

שלבים בהתפתחות של סרטן השד

ניתן לחלק את התפתחות המחלה לשלבים שונים (STAGING). שלב 0 (STAGE 0) (נקרא גם קרצינומה) מדובר בגידול לא חודרני, המוגבל לחלל צינוריות החלב בלבד, ללא מעורבות קשריות לימפה וללא גרורות מרוחקות. גידול אשר מוגבל רק לצינוריות החלב נקרא .DCIS שלב 1 (STAGE 1) הוא גידול אשר קוטרו אינו עולה על 2 ס"מ, יצא מגבולות הצינוריות, אך לא התפשט לקשריות לימפה, או אל מחוץ לשד.

כלומר, גידול חודרני (infiltrating), או פולשני (invasive) שלא התפשט לבלוטות הלימפה. שלב 2 (STAGE 2) גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 2 ס"מ, אך הוא מערב קשריות לימפה בבית השחי באותו צד או גידול שקוטרו הוא 2-5 ס"מ המערב, או שאינו מערב, את קשריות הלימפה בבית השחי או גידול שקוטרו גדול מ-5 ס"מ אך אינו מערב את קשריות הלימפה.

שלב 3 (STAGE 3) מחולק לשני תתי שלבים:

שלב 3 א': גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 5 ס"מ, המערב קשריות לימפה בבית השחי שהינן מקובעות, או שנצמדו האחת לשנייה. או גידול חודרני שקוטרו גדול מ-5 ס"מ המערב קשריות לימפה בבית השחי באותו צד, הניתנות להזזה.

שלב 3 ב': גידול, בכל גודל שהוא, אשר התפשט לרקמות המקיפות את השד (לדופן בית החזה, או לעור), כולל הצלעות ושרירי בית החזה. או גידול, בכל גודל שהוא, אשר התפשט לקשריות הלימפה בתוך דופן בית החזה, לאורך עצם החזה. או סרטן שד דלקתי.

שלב 4: גידול אשר שלח גרורות לאיברים אחרים בגוף, בדרך כלל לעצמות, לריאות, לכבד או למוח.

ניתוחי שד

ישנם מספר סוגים של ניתוחי בהם משומר השד על אף הגידול הממוקם בו. מפקטומיה: (LUMPECTOMY) כריתה כירורגית של הגוש הסרטני. קוודרנטקטומיה (QUADRECTOMY): כריתה כירורגית של רביע של השד בו ממוקם הגידול הסרטני. בניתוחים אחרים ייכרת השד יחד עם הגידול, מסטקטומיה רדיקלית (RADICAL MASTECTOMY): תהליך בו מסירים את השד כולו ואת כל קשריות הלמפה של בית השחי. מסטקטומיה פשוטה (SIMPLE MASTECTOMY):

תהליך בו מוסר השד ללא קשריות הלמפה מבית השחי.

טיפול קרינתי לאחר כריתת שד (רדיותרפיה): טיפול אשר מטרתו למנוע השנות גידולים חוזרים בעתיד. הטיפול ניתן הן לנשים שעברו כריתה חלקית, והן לנשים שעברו כריתה מלאה. הטיפול נמשך מספר שבועות

כימותרפיה לטיפול בסרטן השד

המטרה של הכימותרפיה היא להרוס תאים סרטניים. הטיפול ניתן לפי שיקולי הרופא המטפל או לפני ניתוח, או במקום ניתוח, לאחר הניתוח, לאחר הקרנות, או במקביל להם.

טיפול הורמונלי בסרטן השד

קיים קשר ישיר בין התפתחותם של תאי שד בריאים ובין הורמונים נשיים שונים, ההורמונים הנשיים החשובים ביותר הם האסטרוגן והפרוגסטרון, שמקורם בשחלות. התאים הבריאים מכילים קולטנים אשר קולטים את ההורמונים.

בדיקה מתאימה יכולה לגלות באם גם תאים סרטניים מכילים את אותם קולטנים ובעזרתם ניתן לעכב את התפתחות המחלה.

טיפול בסרטן השד בתרופות מקבוצת אנלוגים להורמון LHRH

אלו תרופות אשר משפיעות על הסביבה ההורמונלית באיזור הגידול וזאת כאשר תרופות אחרות הפסיקו את השפעתן.

טיפול ביולוגי בסרטן השד

אלו טיפולים אשר נוצרו ע"י הנדסה גנטית, ומטרתם לעודד את המערכת החיסונית של החולה כדי שתוכל להלחם בתאים הסרטניים. הצלחות בתחום זו נרשמו בעיקר בסרטן מסוג מלנומה ולאו דווקא בסרטן שד.

בדיקת אולטרה סאונד לאבחון מחלות שד (ULTRASOUND)

בסריקה על-קולית של השד (אולטרא סאונד) משתמשים בגלי קול כדי להדגים על מסך קטן את רקמות השד. באמצעות הבדיקה אפשר להבחין בין גידול מוצק לבין תהליך נוזלי (ציסטה). אפשר להשתמש בבדיקה זו לביצוע ביופסיה מכוונת בשד על-ידי שאיבת הנוזל או התאים מהגוש שאובחן, במחט עדינה. בדיקת האולטרה סאונד יכולה להיות בדיקה משלימה לבדיקת ממוגרפיה ולעיתים אף לבוא במקומה.

בדיקת תהודה מגנטית (MRI – Magnetic Resonance Imaging) לאבחון מחלות שד

ההדמיה נעשית באמצעות מגנט, ואינה כרוכה בחשיפה לקרנית רנטגן. לצורך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד לווריד (גדוליוניום). חומר הניגוד משמש להדגמתם של כלי הדם. ההנחה היא שבגידול סרטני מצויים יותר כלי דם ולכן הם "ייצבעו" יותר בהשוואה לרקמת השד וכך ניתן יהיה לזהות אותם.

ביופסיית מחט עדינה (F.N.A) (דגימת תאים) לאבחון מחלות שד: בדיקה מהירה ופשוטה, אשר בדרך כלל אינה מכאיבה. באמצעות מזרק עם מחט דקה שואבים דגימת תאים מן השד. הדגימה נשלחת למעבדה לאבחון סוג התאים.

ביופסיית מחט עבה (TRUE (CUT לאבחון מחלות שד: הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית. במהלך הבדיקה מוחדרת לממצא בשד מחט חלולה, תוך כדי מישוש הגוש, או תחת הכוונה של אולטרא סאונד. המחט מוציאה רקמה בצורת גליל צר מהגוש בשד. הגלילים נשלחים לבדיקה פתולוגית.

ביופסיית מחט עבה בסיוע ואקום (MAMMOTOME): ביופסיה זו מיועדת לדגימת גושים קטנים והסתיידויות אשר זוהו בבדיקת סריקה בממוגרפיה. במהלך הבדיקה מוחדרת מחט חלולה ובתוכה מכשיר חד, המחוברים למערכת ואקום. המכשיר נע בתוך רקמת השד בתנועה סיבובית ומוציא דגימת רקמה מהאזור המיועד לבדיקה.

ביופסיה ניתוחית (EXCISIONAL BIOPSY) לאבחון מחלת שד: לעתים, לא ניתן לאבחן בוודאות את טיב הממצא באמצעות ביופסיה סגורה ויש צורך לבצע ביופסיה ניתוחית או ביופסיה פתוחה. בבדיקה זו נקבעת האבחנה הסופית, הקובעת את הצורך בניתוח, במידה והממצאים שנתגלו ממאירים.

לפי תקנות משרד הבריאות בארץ, הביופסיה מתבצעת בנפרד מניתוח הכריתה. האישה רשאית וזכאית לבקש הפרדה בין שתי פעולות אלה, והיא צריכה להסכים לכל אחת מהן בנפרד.

במקרים בהם האישה מחליטה על ביצוע מיידי של ניתוח לאחר הביופסיה, נבדק הגוש שנכרת במיקרוסקופ, בעוד האישה מצויה עדיין בהרדמה. לצורך הבדיקה מוקפא הגוש, ולכן הבדיקה נקראת חתך קפוא (FROZEN SECTION).

עו"ד דוד פייל בפייסבוק | ביוטיוב | באינסטגרם | מייל: moked@df-law.co.il

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם