לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולונוסקופיה

קולונוסקופיה היא בדיקה אשר באמצעותה ניתן להתבונן באמצעות מצלמה ברקטום ובכל המעי הגס עד סופו, דבר אשר מאפשר זיהוי של מחלות של דרכי העיכול התחתונות, בהן סרטן המעי הגס. במאמר זה נציג  את חשיבות בדיקה זו, השלכותיה של התרשלות באי הפנייה מוקדמת של בדיקה זו ולבסוף המענה המשפטי הניתן במקרים מסוג זה.

 

חשיבות בדיקת הקולונוסקופיה

לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו, לאחר סרטן השד בקרב נשים וסרטן הערמונית בקרב גברים. בנוסף הוא גורם המוות השני בשכיחותו מקרב מחלות הסרטן השונות. הסיכון לחלות במעי הגס עומד על כ-4.5%. מחקר קנדי אותו הציגה האגודה למלחמה בסרטן אף מעיד כי 7.9% מהחולים לא אובחנו בסרטן מעי הגס בעקבות טעויות שנעשו בבדיקת קולונוסקופיה.

אך על אף נתונים מצערים אלו, ניתן לצמצם משמעותית את שיעור התמותה ואת התפשטות הסרטן באמצעות אבחון מוקדם אשר אפשרי הודות לבדיקת קולונוסקופיה. ישנם סימנים מטרימים אשר בעבור רופא משפחה מעידים כי ייתכן והמטופל סובל מסרטן מעי הגס, אשר כאשר מצ. מבחינה משפטית, רופא המשפחה חב חובת זהירות כלפי מטופליו, ולכן במידה ומתרשל ולא שולח את המטופל אשר מעיד על סימפטומים המעידים על תפקוד לקוי במעי הגס, עליו לתת את הדין בשל כך.

 

רשלנות נזיקית בשל אי הפנייה לבדיקת קולונוסקופיה

פסק דין משמעותי אשר עסק בנושא זה הוא ת"א 37740-08 לייבה נגד סילברמן, אשר דן באבחון מאוחר של מחלת הסרטן על אף שהתלוננה בפני רופא המשפחה על כאבים באזור הרקטלי.

בית המשפט קבע כי האשמה בגין התרשלות במקרים אלו, תלויה במקרה הפרטני הנבחן והצורך בבדיקה לבדיקת סרטן באותו מקרה. מאפיינים פרטניים למקרה משמעותיים מאחר והם מלמדים האם האדם נמצא בקבוצת הסיכון אשר מגדילה את הסבירות כי מדובר בסרטן. לכן בית המשפט והרופא קודם לכן צריכים לבחון בין היתר את המגדר וגילו של המטופל. כלומר ככל שהאדם מבוגר יותר, או במידה ומדובר בגבר אשר בקרבם שיעור סרטן המעי הגס נפוץ יותר, כך צריך רופא המשפחה לנקוט במשנה זהירות רב יותר ולהורות על בדיקת קולונוסקופיה.

אך עם זאת, במקרה שבית המשפט בחן על אף שהיה מדובר באשה בת 30, עדיין נקבע שרופאת המשחה התרשלה כאשר לא שלחה את המטופלת לקולונוסקופיה. כלומר במרבית המקרים מסוג זה ייקבע כי רופא המשפחה התרשל כאשר לא הפנה מטופל המתלונן באופן חוזר על כאבים רקטלים לבדיקת קולונוסקופיה.

אינדיקציה נוספת אשר תעיד על התרשלות הרופא בעקבות אי הפנייה לקולונוסקופיה פרט לקבוצות סיכון הינן תלונות חוזרות של המטופל. בית המשפט פסק כי כאשר הרופא שוקל האם להפנות לבדיקה עליו לקחת בחשבון את תדירות ועוצמת התלונות של המטופל כנתונים רלוונטיים על מנת להפנות לבדיקות אשר יכולות להציל את חייו. בנוס בית המשפט בוחן האם הרופא פעל בדרכים חלופיות על מנת לאתר את מקור הכאבים או שמא התעלם מהם, במידה והתעלם הדבר מהווה אינדיקציה נוספת להתרשלות.

 

כיצד ניתן להוכיח משפטית את התרשלות הרופא המטפל

ככלל על מנת להוכיח רשלנות בבית משפט נדרש להוכיח 4 דרישות מצטברות:

  1. התרשלות של הרופא אשר אבחן באופן מאוחר את הצורך בבדיקת קולונוסקופיה.
  2. נזק שנגרם למטופל, במקרה שלנו מדובר בהתפשטות מחלת הסרטן
  3. קשר סיבתי בין האבחון המאוחר לבין מחלת הסרטן – עם זאת במקרים של רשלנות רפואית, לא צריך להוכיח כי האבחון גרם למחלת הסרטן, אלא בוחנים בהתאם לדוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה" עליה נפרט בהמשך.
  4. חובת זהירות בין הרופא למטופל, דבר שכבר הסברנו בתחילת המאמר כי מתקיים במערכת יחסים זו.

במידה ובית המשפט מחליט כי הייתה התרשלות, הפיצוי הנפוץ במקרים אלו הוא פיצוי בהתאם לדוקטרינת אובדן סיכויי החלמה, אשר מופעלת במקרים של רשלנות רפואית אשר לא יצרה מחלה חדשה אלא הרעה את האפשרות להשתקם מהמחלה. כך למשל במידה והקולונוסקופיה הייתה מבוצעת, סיכויי ההחלמה של המטופל היה 60% אך כתוצאה מהרשלנות היא כעת 20%, יפוצה המטופל בסך של 40% מאחר וזוהי הפגיעה שנוצרה כתוצאה מהטיפול הרפואי הלקוי בו.

לכן, במידה והיה גילוי מאוחר באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולונוסקופיה, ייתכן והמטופל זכאי לפיצוי מוניטרי בשל כך. משרדנו מתמחה בדיני הנזיקין הרפואיים, וניתן להתייעץ עם עורכי דין המתמחים במקרים של רשלנות רפואית לבחינת האפשרויות העומדות בפני המטופל ובני משפחתו וסיכויי הצלחת תביעה אפשרית במקרים של גילוי מאוחר של מחלת הסרטן כתוצאה מהתרשלות הרופא המטפל.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם