חיפוש
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

אובדן סיכויי החלמה בעקבות אבחון מאוחר

להאזנה:

 

במאמר זה אנו נבחן את הסוגיה הייחודית של רשלנות רפואית בעקבות אובדן סיכויי החלמה. ראשית אנו נציג את הבעייתיות המשפטית הקיימת בחיוב בפיצויים במקרים מסוג זה, לאחר מכן נציג את המענה המשפטי אשר ניתן בשל קושי זה וכיצד הדבר יכול לסייע לנו במצבים מסוג זה, הנקרא "דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה".

 

הקושי בהוכחת רשלנות במקרים של אובדן סיכויי החלמה:

במקרי רשלנות רגילים על מנת שהקורבן יוכיח כי הייתה רשלנות ולזכות בפיצוי, יש לעמוד ב-4 קריטריונים מצטברים אשר צריך להוכיח את כולם:

  1. נזק שנגרם לקורבן.
  2. התרשלות של המזיק – פעולה חסרת אחריות אשר הוא עשה בה הסיכון לנזק היה גדול מהתועלת הצפויה.
  3. חובת זהירות של המזיק לניזוק – כלומר שישנה אחריות של הגורם המזיק אשר אוסרת עליו כמו מורה ותלמיד, רופא ומטופל, הורה וילד וכדומה.
  4. קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם לקורבן – כלומר חייב להיות במידה ואדם כלשהו חפר בור באמצע הרחוב ואדם נוסף החליק באותו רחוב ונפצע כתוצאה מכך, אומנם הייתה התרשלות והיה נזק אך אין קשר בין הבור לבין הנזק שנגרם מגורם אחר לחלוטין ולכן לא ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות. על מנת לקבוע האם ישנו קשר סיבתי, יש לבחון במידה וההתרשלות לא הייתה מתרחשת, האם הנזק היה נגרם? במידה והנזק היה נגרם גם ללא ההתרשלות אז לא קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. מבחן זה נקרא, "סיבה בלעדיה אין", כלומר סיבה בלעדיה לא היה קורה הנזק.

במקרים של רשלנות רפואית ישנה בעיה בהוכחת נזק הרשלנות, בגלל קריטריון הרביעי, הקשר הסיבתי. זאת מאחר והנזק נגרם כתוצאה מהמחלה, לא כתוצאה מההתרשלות. במידה והרופא לא ניתן להראות שלולא ההתרשלות הנזק היה נמנע. שימוש בסיבה בלעדיה אין יביא תמיד לדחיית התביעות מסוג זה וכך רופאים יוכלו לטעות באבחנות שלהם ולהתרשל, אבל אף פעם לא ייתן את הדין על כך.

אובדן סיכויי החלמה בעקבות אבחון מאוחר
אובדן סיכויי החלמה בעקבות אבחון מאוחר

הפתרון המשפטי לבעייתיות במקרים של אובדן סיכויי החלמה

כאשר הגיע מקרה מסוג זה לבית המשפט העליון בפסק הדין פרוטס נגד צ'ירגייב, בו הייתה אישה הגיעה לרופאה לבדיקת ממוגרפיה כאשר יש לה סרטן. אם הרופאה הייתה מגלה אותו בזמן היו למטופלת 30% להינצל, אך בגלל שהרופאה התרשלה בבדיקה כבר לא ניתן היה להציל את האישה. הרופאה אמרה שנכון שהתרשלה, אבל גם אם הייתה מגלה בזמן רוב הסיכויים שהיית נפטרת (70%) – לא ניתן להראות שלולא ההתרשלות הנזק היה נמנע, כלומר שאין קשר סיבתי בין הנזק להתרשלות.

בית המשפט העליון פסק כי אין זה הגיוני שבשל דרישת הקשר הסיבתי לא ניתן יהיה לקבל פיצוי בגין התרשלות בעקבות אובדן סיכויי החלמה. שימוש בסיבה בלעדיה אין יביא תמיד לדחיית התביעות מסוג זה. לכן נקבע כי במקרים של אובדן סיכויי החלמה עושים שימוש בדוקטרינה מיוחדת אשר נותנת פיצויים הסתברותיים. כלומר אם במקום 30% סיכויי החלמה יש כעת למטופל 10% סיכויי החלמה, הוא יקבל פיצוי בשיעור של 20% מהנזק שנגרם לו. כך בית המשפט קבע שהמטופל אשר פגעו בו יקבל פיצוי למרות שייתכן והיה נגרם לו הנזק גם ללא ההתרשלות של הרופא.

אך ישנו חיסרון בעבור המטופל במקרה זה, שכן הוא אינו מקבל את הפיצוי המלא שנגרם לו, אלא רק את שיעור מסוים בהתאם לאובדן סיכויי ההחלמה. לכן, בפסק דין מאוחר יותר נקבע שאם אובדן סיכויי ההחלמה גדולים יותר מ50% אז הוא יפוצה בגין כל הנזק שנגרם לו, ולא רק השיעור ההסתברותי.

כלומר כאשר רופא מתרשל ובעקבות כך ישנו אובדן של סיכויי החלמה של המטופל מתחת ל-50%, זכאי המטופל לקבל פיצויי בשיעור של האחוזים אשר גרמה המחלה. אם אובדן סיכויי ההחלמה גדול מ-50% אז זכאי המטופל לקבל פיצוי בעבור כל שיעור הנזק.

לכן, במידה ונגרם לאדם נזק רפואי אשר במהלכו בשל התרשלות רפואית היה אובדן של סיכויי ההחלמה, זכאי המטופל בכל מקרה לפיצוי בגין כך. במידה ואובדן סיכויי ההחלמה כתוצאה מהתרשלות הרפואי הינו קטן מ50% יקבל פיצוי בשיעור של אובדן סיכויי ההחלמה, ובמידה וגדול מ-50% יקבל פיצוי מלא בגין כך.

בשל השוני הרב וההשלכות של שיעור הפיצויים אשר יכול להגיע לסכומים גבוהים במיוחד, מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בדיני נזיקין על מנת שניתן יהיה להעריך את שיעור הפיצוי המגיע למטופל בגין אובדן סיכויי ההחלמה כתוצאה מהתרשלות רפואית.

לשיתוף לחצו:

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם