לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית באבחון אפנדציט

האם סבלתם מאפנדציט, או עברתם ניתוח להסרת תוספתן? אם כן, ייתכן ומגיע לכם פיצוי בגובה של מאות אלפי שקלים.

 

מה זה אפנדציט?

התוספתן (אפנדציט) הוא חלק מהמעי הגס שממוקם בבטן ימין התחתונה. תפקידו של התוספתן בגוף האדם איננו ברור, ולרוב, כל עוד הוא מתפקד באופן תקין, הוא איננו מורגש.

אולם כאשר מתפתחת בו דלקת הדבר מכאיב מאוד ומדובר במצב חירום רפואי שמצריך טיפול רפואי מיידי. לפי הערכות, 1 מכל 15 אנשים יפתח דלקת בתוספתן במהלך חייו.

המאפיינים המרכזיים של הדלקת הם כאב בטן חד ודוקר בבטן התחתונה, הקאות ועליית חום בגופו של החולה.

בעבר, הטיפול היה בעיקר ניתוח לכריתת התוספתן עוד בשלב הראשוני של הדלקת, על מנת למנוע סיבוכים מאוחרים יותר.

הסיבוך העיקרי ממנו חוששים הוא התנקבות של התוספתן, שמובילה לפיזור חיידקים בכל חלל הבטן ולזיהום של קרום הבטן, שעשוי להיות מסוכן מאוד. ברם, כיום הטיפול בתוספתן מתחלק לשניים:

  1. טיפול מתון באמצעות אנטיביוטיקה
  2. ניתוח לכריתת התוספתן

 

ההחלטה בנוגע לטיפול מתקבלת לפי מספר נתונים שמשתנים בין מטופל למטופל, כגון חומרת הדלקת, משך הזמן שלה ומצבו הרפואי של המטופל.

כיום, הטיפול האנטיביוטי שכיח יותר בקרב ילדים ואילו בקרב מבוגרים עדיין נהוג לבצע את הניתוח, שנחשב לפשוט באופן יחסי לניתוחים אחרים.

מדובר בניתוח של בין חצי שעה לשעה, שיכול להתבצע בשיטה פתוחה (חתך בבטן התחתונה) או באופן שכיח יותר, בשיטה לפרוסקופית (דרך חתכים קטנים בבטן שדרכים מוכנסים המכשירים לכריתת התוספתן).

 

מתי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בגין דלקת בתוספתן?

ככלל, על מנת לתבוע פיצוי כספי בגין רשלנות רפואית, נצרך התובע להוכיח את התקיימותם של יסודות עוולת הרשלנות.

עוולת הרשלנות כוללת מספר יסודות: ראשית, על המטופל להוכיח כי הטיפול הרפואי שניתן לו היה רשלני.

להוכחת התקיימותה של הרשלנות, יהיה על המטופל להצביע על כך שהרופא המטפל חרג מנורמת הטיפול המקובלת בקרב אנשי המקצוע או בבית החולים, או לחילופין, להוכיח כי היה עליו לנהוג אחרת בנסיבות המקרה, על פי מבחן "הרופא הסביר".

בשלב זה של התביעה, לרוב ישנו צורך בהבאת חוות דעת רפואית של רופא מומחה מטעם התביעה, שישכנע את השופטים כי פעילותו של הרופא המטפל אכן הייתה רשלנית.

שנית, על התובע להוכיח כי נוצר לו נזק בעקבות הטיפול הרשלני. לקיומו של יסוד זה, נצרך כי המטופל יצביע גם על קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי בין הנזק שנוצר לו להתרשלותו של הרופא.

לבסוף, נדרש התובע לנמק את סכום הפיצוי אותו הוא דורש, והסביר על מה הוא מבוסס. מלבד נזק פיזי, יכול התובע לדרוש פיצויים אף בגין סבל נפשי או טראומה, אובדן יכולת השתכרות, פגיעה בסיכויי החלמה ופגיעה באוטונומיה על גופו.

 

מקרים מרכזיים בהם ניתן לתבוע

רשלנות באבחון הדלקת

לצורך אבחון הדלקת, ישנן מספר פרקטיקות מרכזיות:

  1. מישוש של הבטן התחתונה, זיהוי של נפיחות בה וכן רגישות לכאב באיזור התוספתן
  2. ביצוע בדיקת דם שמלמדת על מדדי דלקת מוגברים, כגון ריבוי תאי דם לבנים (ספירת דם)
  3. אולטראסונד בטן או CT
  4. שימוש ב – MRI – מועדף בעיקר בזמן הריון, לשם הגנה על העובר מקרינה

 

באופן יחסי, דלקת התוספתן נחשבת לכזו שניתן לאבחן בקלות ולכן אי אבחון או אבחון שגוי שלה עשוי בהחלט לעלות כדי רשלנות.

רשלנות באבחון עשויה לחול כאשר לא נעשות על המטופל הבדיקות המתאימות, לא מבוצע מעקב מספיק אחרי מצבו הרפואי, או בשל פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה.

במצבים בהם ניתן אבחון שגוי לדלקת, הדבר עשוי להוביל להחמרה רפואית משמעותית במצבו של החולה ולהגיע עד לקרע של התוספתן שמוביל לזיהום בחלל הביטני, שמחייב ניתוח חירום דחוף ומיידי שמסב גם הוא לחולה סבל רב.

 

רשלנות בניתוח להסרת התוספתן

מצב נוסף בו ניתן לתבוע הינו בגין התרשלות בביצוע פרוצדורת הניתוח עצמו.

רשלנות מסוג זה עשויה לחול בשל התרשלות במתן חומרי ההרדמה, או בביצוע הניתוח באופן רשלני. פעמים רבות, קשה להוכיח את ההתרשלות בניתוח עצמו בשל העדר חומרים בתיעוד הרפואי שעשויים ללמד על רשלנות.

מאחר ובמצב הניתוח הרופא הינו בעל היכולת לדעת על קיומה של רשלנות והמטופל הינו חסר הכרה, קובעת פקודת הנזיקין את כלל "הדבר מדבר בעד עצמו", שמעוגן בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.

לפי הכלל, במצבים בהם נראה באופן מובהק כי לתובע נגרם נזק אולם אין ביכולתו לדעת מה היו הנסיבות שהובילו אליו, ניתן להעביר את נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע אל הנתבע. יצוין כי כאשר נעשה שימוש בסעיף זה, עובר גם נטל הראיה לגבי הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.

כלומר, על מנת שהצוות הרפואי ייפטר מאחריות, יהיה עליו להוכיח כי אין קשר סיבתי בין התרשלותו לנזק שנוצר, או לחילופין, להציג ראיות המוכיחות כי לא ניתן טיפול רפואי רשלני.

בנוסף לכך, ניתן לעשות שימוש בכלל הנזק הראייתי, שקובע כי היעדר הרישום הרפואי המסודר מונע את הגשת התביעה, ולכן היעדרו של רישום רפואי שהיה מאפשר תביעה נזיקית מוביל גם הוא להעברת נטל השכנוע אל כתפי הנתבע – מה שמקל מאוד על התובע.

עילת תביעה נוספת בנוגע לטיפול הרפואי, הינה בגין העדר מעקב מספק אחר המטופל לאחר הניתוח.

 

רשלנות בגין העדר הסכמה מדעת

מצב חריג בו ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין ניתוח להסרת תוספתן אף ללא הצבעה על קיומו של נזק למטופל, הינו בתביעת רשלנות רפואית בגין העדר הסכמה מדעת.

על פי חוק זכויות החולה, מחויב הרופא המטפל ליידע את הפציינט על הסיכונים וההשלכות של הפרוצדורה הרפואית, וכן על החלופות שעומדות לו.

כך למשל, מחובתו של הרופא המטפל להסביר כי ניתן לבצע את הניתוח להסרת התוספתן הן באמצעות ניתוח פתוח והן באמצעות ניתוח לפרוסקופי. כמובן, מחובתו של הרופא ליידע את המטופל על ההשלכות והתוצאות של בחירה בכל אחת מן הפרוצדורות.

כאשר הרופא מועל בחובה זו, יכול המטופל לתבוע אותו הן בגין הפרת חובה חקוקה של קבלת הסכמה מדעת, והן בגין התרשלות שהובילה לפגיעה באוטונומיה על גופו, וזאת על בסיס הפסיקה בעניין דעקה.

 

שוקלים לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית? בואו להתייעץ עם עורך דין

אנחנו במשרד עורכי דין דוד פייל ושות' מתמחים באופן מיוחד בתביעות בגין רשלנות רפואית. במשך למעלה מ20 שנות פעילות, ייצג המשרד אלפי לקוחות, והוביל לקבל פיצויים בגובה מצטבר של מאות מיליוני שקלים. לרשותנו עומד ניסיון מצטבר של עשרות שנים.

עורכי הדין והיועצים הרפואיים של המשרד יעמדו לשירותכם, ילוו אתכם במהלך התביעה ויסבירו לכם כיצד כל שלב עומד להתנהל ואילו מסמכים יהיה עליכם לספק, עד לקבלת הפיצוי המלא. הודות לניסיון ולרזומה שלנו, אנו נדאג שתקבלו את הפיצוי הגבוה ביותר שניתן – ולא שקל אחד פחות.

שכר הטרחה במשרד משולם אך ורק על פי הצלחה. צרו קשר כעת, לקבלת ייעוץ ראשוני בבית הלקוח, וללא כל התחייבות.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם