לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון

מקרי התייבשות של תינוקות הינם טרגדיות אשר ניתן למנוע באמצעות מעקב ופיקוח נכון מצד ההורים והרופאים. כאשר הרשלנות נעשית בחדר מיון, אשר מהווה הקו הקדמי לזיהוי ואבחון נכון של מחלות, הדבר מהווה "חטא על פשע". 

כמו מבוגרים, כך גם תינוקות יכולים להתייבש, אך בשונה ממבוגרים הם אינם יכולים להגיד לנו כי הם צמאים וכי הם נמצאים במצוקה, ובשל כך נדרש מרופאים להיות אחראים וקשובים לסכנה זו ולהתריע בפני ההורים. במאמר זה נבחן את המענה המשפטי אשר ניתן במקרים של רשלנות רפואית באבחנת התייבשות תינוקות אשר נעשית בחדר מיון.

 

המענה המשפטי אשר ניתן במקרי רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוקות בחדר מיון

לשם הוכחת רשלנות רפואית ככלל ורשלנות באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון בפרט יש צורך להוכיח 3 קריטריונים מצטברים: נזק שנגרם למטופל, התרשלות מצד הגורם הרפואי וקשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל. כאשר במקרים של רשלנות רפואית אין צורך להוכיח את חובת הזהירות של המזיק כלפי הניזוק, מאחר ובמערכת יחסים מסוג זה ישנה הנחה כי קיימת חובת זהירות של רופא כלפי מטופל אשר מגיע לאבחון בבית החולים. 

מקרה מסוג זה נדון בבית המשפט העליון בשנת 2008 במסגרת ערעור אזרחי 8316/06 דוד שחר ארג'י נגד שירותי בריאות כללית. מקרה זה אשר הובא לפתחו של בית המשפט העליון, התמודד עם מקרה עצוב בו תינוק בן 3 חודשים סבל מהתייבשות ומשלשולים קשים, אשר כמעט גרמו למותו והובילו לכך שהפעוט סובל מנכות קשה, שיתוק מוחין ונזקים נוספים.

כאשר הורי הפעוט הביאו אותו לבית החולים לאחר מספר ביקורים בקופת חולים ולאחר שהופנה לבית החולים מבית חולים אחר, נאמר לו בחדר המיון כי מצבו תקין וכי הוא סובל מדלקת גרון ושוחרר לביתו. באותו הערב לקה בדום לב כתוצאה מהתייבשות ונותר עם נזקים חריפים לשארית חייו. 

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי ככל שמצבו של התינוק מחריף והאבחנה כי הוא מיובש הינה מובהקת יותר כך גדל יסוד ההתרשלות באבחון ההתייבשות בפעוט.

בית המשפט קבע כי התינוק כבר היה מיובש כאשר הגיע לבית החולים, וכאשר פעוט נמצא במצב קשה כפי שהיה, כך מצופה מבית החולים לערוך בדיקות נוספות על מנת לאבחן וככל שהבדיקות לא נעשות כך ישנה התרשלות. לפי בית המשפט הוכחת רשלנות תלויה בחומרת המצב של הפעוט בבית החולים בהגיעו לחדר המיון. 

בנוגע לקשר הסיבתי, נקבע כי במידה והמטופל היה מאובחן בשלב מוקדם ניתן היה למנוע את הנזקים אשר נגרמו לו ולכן בית המשפט אישש את קיומו של קשר סיבתי בין הנזק להתרשלות עצמה.

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי בעליו של בית החולים, עיריית תל אביב, חויבה בתשלום 16 מיליון ₪ לתינוק אשר כבר היה בן 24.

המקרה הייחודי אשר על עורך הדין התובע לתת את הדעת כאשר רשלנות כאשר ההתרשלות באבחון הייתה בחדר המיון, ישנה אחריות שילוחית של בית החולים אשר מנהל מערכת יחסים של עובד ומעביד בינו לבין צוות חדר המיון.

כאשר ישנה אחריות שילוחית, ניתן לתבוע לא רק את הצוות הרפואי שטיפל בו אלא גם את בית החולים עצמו כפי שנעשה במקרה שתואר לעיל. סכום הפיצוי אינו גדל כתוצאה מכך שניתן לתבוע גם את הצוות המטפל וגם את בית החולים, אך כתוצאה מכך ניתן להבטיח כי הפיצוי ישולם למטופל שניזוק. שכן כאשר מדובר בתביעה כנגד אדם, לא בהכרח יקבל אותו אדם פיצוי. אך כאשר התביעה מופנית כלפי בית החולים אשר חייב לשלם את מלוא הפיצוי

 

סיכום

כאשר מצבו של תינוק מחריף כתוצאה מכישלון של בית החולים לאבחן את ההתייבשות אשר נגרמה לו, ניתן לדרוש פיצויי נזיקין מבית החולים. פיצויים אלה ייגבו מבעלי בית החולים ובית החולים עצמו, על מנת להבטיח כי סכומי פיצוי גדולים אשר אנשים פרטיים אינם מסוגלים לשלם עדיין ישולמו למטופלים שנפגעו.

בשל כך חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנזיקין לא רק בנוגע לאופן התביעה אלא גם בנוגע לזהות הנתבעים, שכן תביעה כנגד אדם פרטי אשר אינו מסוגל לשלם סכומים כמו 16 מיליון שקלים עתידה להיות יעילה הרבה פחות. 

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם