לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית במעקב אחר נקודת חן סרטנית

מאמר זה עוסק ברשלנות רפואית אשר מתרחשת לעתים בעת בדיקות הרפואיות ובמעקב אחר נקודות חן (שומות). ראשית אנו נציג את חשיבות המעקב הרפואי אחר נקודות חן וההשלכות של רשלנות בבדיקות מסוג זה. בחלקו השני של המאמר, נבחן את המענה המשפטי ואופן הפיצוי אשר ניתן בגין רשלנות מסוג זה, אשר יכולות להיות לו השלכות חמורות ויכל להגיע לסכומים גבוהים.

 

מהן נקודות חן ומתי הן מסוכנות

נקודות חן או בשמן הנוסף, שומות, הן נגעים הנמצאים בגופנו אשר כשלעצמם אינם סרטניים, אך הם עלולים במרוצת השנים לעבור תהליך המכונה "התמרה" בו הם הופכים לסרטניים. משום כך, נקודות חן ושינויים בהן מהווים סממן מחשיד בעבור רופאים, במיוחד במדינת ישראל בה קרינת השמש חזקה במיוחד לכך שייתכן והמטופל חולה בסרטן העור.

האגודה למלחמה בסרטן מגדירה 5 סימנים מחשידים אשר מהווים נורות אזהרה בעבור מטופלים ורופאים לכך שנקודת חן עברה התמרה לכדי גידול סרטני (מלנומה):

  1. הגאומטריה של נקודת החן – כלומר במידה ונקודת החן אינה סימטרית, הדבר מהווה גורם מתריע לכך שייתכן כי אין מדובר בנקודת חן רגילה אלא שומה סרטנית.
  2. גוון נקודת החן – כאשר נקודת החן אינה בגוון אחיד אלא כוללת מספר צבעים.
  3. גבולות נקודות החן – כאשר השומה אינה עגולה ובעלת גבולות ברורים על גופו של המטופל.
  4. גודל נקודת החן – במידה וקוטרה של נקודת חן גדולה יותר מ-5 מ"מ הדבר מהווה נורת אזהרה.
  5. גובה – שינוי בגובה השומה, אשר בעבר הייתה שטוחה יותר, עלול להיות סממן מחשיד כי נקודת החן הינה סרטנית.

במצבים אלו יש להסיר את השומה ולערוך ביופסיה על מנת לאבחן את מצבו של המטופל והאם מדובר בנקודת חן רגילה או שמא מדובר במלנומה.

 

רשלנות רפואית במעקב אחר נקודות חן

הסבירות הגבוהה באופן יחסי לכך שנקודות חן עלולות להפוך לכדי גידול סרטני והסימנים המחשידים הידועים לתהליך ההתמרה, מובילים לכך שמעקב רשלני הינו חמור ומיותר ומסוכן, שכן הסיכון וההשלכות שלו ידועות לכל איש רפואה. רשלנות יכולה להתבטא בכך שהרופא לא שלח את השומה לביופסיה, או שהיה כשל במעבדה אשר הוביל לאבחון שגוי של השומה וכן בלבול בין תוצאות בדיקה של מטופלים שונים.

 

חשיבות איתור הרשלנות במעקב אחר נקודות חן

חשיבות איתור הרשלנות מסוג זה  זו נעוצה בכך שגילוי מוקדם מגדיל את סיכויי ההחלמה. לכן רשלנות במועד הגילוי, פוגעת באופן ממשי ביכולתו של המטופל להתגבר על המחלה. בהתאם לכך, כאשר הרופא התרשל יש לפצות את המטופל בגין "אובדן סיכויי ההחלמה". אובדן סיכויי ההחלמה הינה דוקטרינה ייחודית הנוגעת לסוגיות רפואיות בלבד, אשר החלה בפסק הדין פרוטס נגד צ'ירגייב בו הייתה רשלנות רפואית במעקב אחר ממוגרפיה של אשה. בפסק הדין נקבע כי במקרים בהם אדם היה חולה עוד טרם הבדיקה אך בשל התרשלות סיכויי החלמתו נפגעו אף יותר, ניתן לפצות על אובדן סיכויי ההחלמה באופן הסתברותי. כלומר במידה ולאדם היה 50% סיכויי החלמה וכעת יש לו 30% סיכויי החלמה, המטופל יקבל פיצוי של 20% בגין ההרעה בסיכויי החלמתו. 

 

בנוסף מאחר ומלנומה ותהליך הטיפול הינו שגרתי, רשלנות יכולה להיווצר גם כאשר הצלקת אשר נוצרה הינה גדולה יותר מאשר זו אשר אמורה להיווצר כתוצאה מהבדיקה. כאשר מטופל משתכר באמצעות מראהו מאחר והוא איש מכירות או דוגמן וכתוצאה מכך נפגעה השתכרותו ייתכן והוא זכאי לפיצוי בגין הפגיעה בהשתכרות, זאת לצד פיצויים בגין כאב וסבל של המטופל בגין הנזק הגופני אשר התרחש.

 

לסיכום, נקודות חן ושינויים בהן הנן אחד הדגלים האדומים החשודים המובהקים ביותר לזיהוי סרטן העור, מלנומה. בהתאם לכך, על אנשי רפואה להיות זהירים במיוחד ולבדוק כאשר למטופל ישנה נקודת חן חשודה בהיותה מסרטנת. כאשר הרופא מתרשל במעקב אחר הבדיקה, ולמטופל נגרם נזק ,האדם זכאי לפיצוי. בהתאם לכך, במידה ואתם או אחד מבני משפחתכם אובחן באופן לקוי בעת המעקב אחר נקודת חן מסרטנת באופן אשר פגע ביכולת ההחלמה ובמצבכם הרפואי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין על מנת לבחון את דרכי הפעולה האפשריות.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם