לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית ברפואה פסיכיאטרית

כמו בכל תחום אחר ברפואה, גם ברפואת הנפש יכולה להתרחש רשלנות. הפסיכולוג או הפסיכיאטר המטפל מחויב להעניק את הטיפול הטוב ביותר, תוך שיקול דעת סביר ושמירה על הביטחון הפיזי והנפשי של המטופל. לטיפול פסיכיאטרי שגוי ורשלני עלולות להיות השלכות נרחבות וארוכות טווח על המטופל, העשויות לבסס עילת תביעה של רשלנות רפואית.

 

אבחון פסיכיאטרי שגוי או מאוחר 

בדומה לאבחון כל מחלה אחרת, גם באבחון פסיכיאטרי ישנה חשיבות קריטית לאבחון מוקדם ונכון של המצב ממנו סובל המטופל, בעוד שאיחור באבחון או אבחון שגוי עלולים להזיק רבות ולהשפיע על כל תחומי חייו, ואף לסכן את חייו.

טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי יכול להיות נקודתי ודחוף, למשל לאחר מקרים טראומתיים, כמו גם טיפול ארוך טווח, אשר נועד לסייע ולטפל בבעיות במצבים נמשכים. במקרה של אבחון פסיכיאטרי שגוי, הפסיכיאטר או הפסיכולוג מעניק משמעות מוטעית לסימפטומים של המטופל, או מפענח בצורה בלתי נכונה בדיקות אותן ביצע. כתוצאה מכך, הגורם המטפל עשוי לאבחן מחלה נפשית אשר איננה קיימת, או לטעות באבחון המחלה ממנה המטופל סובל. בכל מקרה של אבחון שגוי יש סיכון למתן טיפול תרופתי לא יעיל או מיותר, אשר לא משפר את מצב המטופל ואף מחריף אותו.

 

התעלמות מסימפטומים והתרשלות בהשגחה על מטופל בעל נטייה אובדנית

במצבים בהם מהווה המטופל סכנה לעצמו או לזולתו, כדוגמת איום בהתאבדות או בפגיעה באדם אחר, מוטלת על הפסיכיאטר או הפסיכולוג החובה לאבחן את המצב בצורה הנכונה, ולהבין האם אכן מדובר בסכנה ממשית. כך למשל, נקבע בפסק דין של בית המשפט העליון, כי במקרה של התאבדות של מטופל בעת שהוא מאושפז בבית חולים במחלקה הפסיכיאטרית, הצוות הרפואי נושא באחריות לכך, שכן היה עליו למנוע את התאבדותו. על הפסיכיאטר להתייחס לכל סימן מצוקה של המטופל, כאשר התעלמות מתסמיני מצוקה עלולה להוות רשלנות רפואית.

 

מתן הוראה על אשפוז כפוי שלא לצורך

במקרים המתאימים, הפסיכיאטר מוסמך להורות על אשפוז בכפייה של המטופל. עם זאת, לאור העובדה כי אשפוז כפוי מהווה פגיעה בזכויות היסוד הבסיסיות ביותר של האדם, אין להשתמש בסמכות זו כלאחר יד. יתרה מכך, אשפוז כפוי ללא הצדקה רפואית עלול לפגוע בסיכויי ההחלמה של המטופל ואף להחריף את המחלה הנפשית ממנה הוא סובל.

 

רשלנות רפואית פסיכיאטרית

הגורם המטפל עלול לטעות בכל אחד משלבי הטיפול הנפשי, אך עם זאת, עצם הטעות אינה מהווה שרשלנות רפואית. על מנת להוכיח רשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי, עלינו להידרש לשאלת התנהגותו של הרופא הסביר. באם הפסיכיאטר נהג כמצופה מהתנהגותו של רופא סביר, לא תתבסס עילת תביעה אף בעת קיומו של נזק ממשי למטופל. 

כמו כן יש להוכיח כי למטופל נגרם נזק חמור ובלתי הפיך כתוצאה מהרשלנות ושקיים קשר ישיר בין הרשלנות לנזק שנגרם.

במקרה של חשד להתרשלות בתחום הפסיכיאטריה רצוי להתייעץ עם עו"ד מומחה ומנוסה בתחום.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם