צלצלו עכשיו: 03-915-8400

חיפוש
רשלנות רפואית לוגו
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית באבחון טרם לידה

להאזנה:

 

עשרה סימנים לרשלנות רפואית טרם לידה

עד ממש לאחרונה, אם ילדכם סבל ממום מולד כלשהו ניתן היה לתבוע את הרופאים ומוסדות הרפואה על רשלנות רפואית גם 25 שנה לאחר הלידה, מיותר לציין כי מעטים ידעו זאת אז. בעקבות תקנה חדשה שנכנסה – החל מחודש אוגוסט 2015 – לא ניתן יהיה לתבוע שום גוף רפואי היה והילד עבר את גיל 7. עו"ד דוד פייל המתמחה ברשלנות רפואית, מסביר מהי רשלנות רפואית טרם לידה, ומתי ניתן לתבוע בגינה כספים ממוסדות הרפואה ומהביטוח.

 

למידע נוסף: רשלנות רפואית בלידה.

הורים לא מעטים שואלים את עצמם מהי אם כן גבול הטעות המותרת לרופאים מאבחנים? איפה קיימת האחריות שלהם, ואיפה מתחילה האחריות של מערכת הבריאות, ובאילו מקרים שווה לתבוע את המערכת אשר לא מנעה מהם להביא ילד בעל מום לעולם, ובאילו מקרים עדיף לוותר על הניסיון לתבוע.

כל אישה מבצעת במהלך ההיריון, ולעיתים רבות גם לפניו, בדיקות מקדימות אשר אמורות לחזות את בריאות העובר. הבדיקות הללו מתחלקות למספר שלבים, ובכל אחד מהם מצפים ההורים לוודא כי תהליך ההיריון תקין ונורמאלי.

יש לציין כי הרפואה הגניקולוגית והמיילדותית בישראל נמצאת באחד מהמקומות הראשונים בעולם, מבחינת רמה טכנולוגית ומומחיות של הרופאים, אך למרות זאת, עדיין קיימים מומים רבים שאינם מאותרים במהלך ההיריון ולפניו, וקיימים מספר לא מבוטל של לידות שבית המשפט בישראל מוצא אותן כפרי של רשלנות רפואית.

יש להדגיש כי בישראל מבוצעות אלפי פרוצדורות רפואיות תקינות ביום, במהלכן ניצלים חיים פשוטו כמשמעו. רופאים רבים בישראל עוסקים באופן יומיומי בעבודת קודש של הצלת חיים, ומטרת רשימה זו איננה לפגוע במאמציהם הכנים ובעבודתם ההרואית, אלא לאפשר לכל אלה שלא קיבלו טיפול נאות וניזוקו – לזכות בכספים אשר יפצו אותם על סבלם, ויקלו עליהם במעט בהמשך חייהם.

רשלנות רפואית באבחון טרם לידה
רשלנות רפואית באבחון טרם לידה

380 מחלות ומצבים חריגים

הספרות הרפואית מגדירה לפחות 380 מחלות או מצבים חריגים הניתנים לאבחון בזמן ההיריו. את המחלות הניתנות לגילוי ניתן לחלק לארבעה סוגים:

  1. מחלות קטלניות, שהעובר או הילד עתיד לא לשרוד אותן.
  2. מחלות הניתנות לטיפול כירורגי, או לטיפול תרופתי.
  3. מחלות הגורמות לפגיעה באיכות החיים או בתוחלתם, אך ניתן לחיות איתן שנים רבות, כמו תסמונת דאון למשל.
  4. מחלות קשות הגורמות לסבל גופני או נפשי רב, אשר אינן ניתנות לטיפול, ומפחיתות את תוחלת חייו של הלוקים בהן, כמו טאיי זקס למשל.

לפני ההיריון עורכים זוגות רבים בדיקות גנטיות של האם ושל האב, על מנת להפחית את הסיכויים שהעובר יפתח מחלות על בסיס גנטי ותורשתי. במהלך ההיריון מבוצעות כיום בדיקות אלקטיביות של דם אימהי, אולטרה-סאונד, בדיקת מי שפיר, מדגם סיסי שלייה, דיקור חבל הטבור, ותהודה מגנטית.

משרד הבריאות בחר לעודד נשים לערוך מספר בדיקות בסיסיות, על מנת להפחית במידה ניכרת את הסיכויים לסיבוכי היריון וללידת ילדים עם מומים. חבילת בדיקות זו ניתנת כיום ללא תשלום על ידי קופות החולים כחלק מחוק בריאות ממלכתי. מעבר לכך יכולים הרופאים להפנות את האם לבדיקות נוספות על פי שיקול דעתם המקצועי.

נשים רבות בוחרות לערוך בדיקות פרטיות נוספות על מנת להקטין תרחישים לא רצויים, ומשלמות את עלות הבדיקה מכיסן או מתקציב הביטוח הרפואי שלהן. כך למשל בוחרות נשים רבות לערוך בדיקת שיקוף עורפי על חשבונן, על-מנת לשלול כמעט לחלוטין תרחיש של תסמונת דאון.

מהי רשלנות באבחון טרום לידה?

עו"ד דוד פייל, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, סוקר את התופעה של רשלנות רפואית בתחום הבדיקות לפני הלידה, ומעניק כמה כללי אצבע לאנשים השוקלים להגיש תביעה על רשלנות באבחון טרם לידה:

"למרות שאנשים רבים לא מודעים לכך, רשלנות באבחון בכלל, ורשלנות באבחון טרום לידה בפרט, נחשבות לרשלנות רפואית לכל עניין ודבר" אומר עו"ד דוד פייל. "על פי רוב, הנזק שנגרם בבדיקות טרום לידה לא נגרם על ידי הרופא. הנזק בגינו הוא עלול להיתבע יהיה לרוב עקב כך שלא הבחין במומים בהם היה אמור להבחין".

עו"ד פייל מוסיף כי רשלנות באבחון שיש לתבוע בגינה, היא רשלנות באבחון מומים אשר היו מהווים עילה סבירה להפסקת ההיריון, נזק שבית המשפט יכול היה לומר עליו כי מוטב שהתינוק לא היה נולד מאשר נולד.

אך מי קובע מתי סביר היה להפסיק היריון, ומתי לא מדובר בהפסקה סבירה? למשל כאשר נולד ילד עם מום קטן, כמו למשל ללא זרת, האם בית המשפט יטה לפסוק שהייתה פה רשלנות רפואית? ומה יקרה היה ותחסר לו יד?

לדברי עו"ד פייל, חסרון של זרת או כל מום זניח דומה יידחה על ידי בית המשפט מהטעם שגם לו נודע להורים מבעוד מועד על המום לא סביר להניח כי היו מבצעים הפלה בגינו. לגבי מומים מורכבים וגדולים יותר, יהיה לבית המשפט מקום נרחב יותר להתלבט ולהכריע לכאן או לכאן.

הולדה בעוולה – מה שלא מספרים לכם

כאשר המדובר במומים מולדים אשר בית המשפט יטען כי הייתה קיימת עילה סבירה להפסקת הריון – חשוב מאד להגיש תביעה בגין 'הולדה בעוולה', ומרכיב הפיצויים כאן, על-אף שאינו קבוע בחוק – הולך להיות גדול וקריטי עבור הנפגע ומשפחתו.

במקרים מסויימים, בית-היולדות עלול לנסות ו"להשתיק" מה שיכול להיות מקרה של רשלנות רפואית. מנגד – אין זה מצופה מן האדם הפשוט שידע מתי קיים חשד לרשלנות מצד הרופאים או הצוות המטפל, ולכן אנו מצרפים רשימת נקודות אשר משמשות בסיס לחשד. חשוב שתכירו אותן, ולו רק למען הסדר הטוב:

  • הוצאת בעלה של היולדת במהלך לידה
  • התנהלות יתרה של רופאים ומומחים בחדר הלידה – בדגש על רופאים בכירים או רופאים שאינם מיילדים
  • חוסר בהסברים ומתן מענה ראוי לשאלות מצד היולדת או בעלה
  • גילוי מיידי של מום לאחר הלידה
  • בקשה לעיון חוזר במסמכי מעקב ההריון של היולדת, שעה שהיא מאושפזת בבית היולדות
  • 'הגדלת ראש' לא שגרתית מטעם הרופא שביצע את מעקב ההריון, כדוגמת בדיקה לאחר הלידה
  • הערת רופא ילדים על-כך שלא נעשו מספיק בדיקות במהלך ההריון
  • שיחה מטעם נציג המחלקה לניהול סיכונים של קופת החולים שלכם
  • למידע נוסף על רשלנות רפואית בהריון.

גם אם ילדכם נולד בריא לחלוטין, והלוואי וכך יהיו פני הדברים – אין להקל ראש באף אחד מהסעיפים אשר ציינו מעלה. תמיד כדאי לבדוק האם כל התהליך, משלב מעקב ההריון ועד הלידה – היה תקין. במקרה שהכל התנהל כשורה – לא הפסדתם דבר, לבד ממעט זמן נוסף שהשקעתם בשלום ילדכם. במידה ויתגלה כי דבר-מה לא התנהל כשורה – תוכלו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, שלמרות שלא תוכל לתקן את המום – לפחות תדאג לפיצוי הולם וראוי המאפשר לנפגע ולבני משפחתו לנהל חיים תקינים ככל האפשר

"יש לציין כי הרפואה הגניקולוגית-מיילדית בארץ היא מהטובות בעולם, וישראל נחשבת לאחת המובילות, אם לא המובילה בתחום בעולם" אומר פייל. "יחד עם זאת מוכרים מקרים רבים של רשלנות באבחון טרום לידה שהגיעו לפתחו של בית המשפט בישראל".

במקרים של תביעות בגין רשלנות באבחון טרום לידה, יתבקש בית המשפט להכריע ראשית האם הרופאים ו/או המוסד התרשלו בתפקידם, וכמו כן, מה מידת הפיצוי אשר יינתן לילד ולמשפחתו בעקבות הרשלנות שהתגלתה.

עו"ד דוד פייל מתמחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית, תאונות דרכים, ובמאבק מול חברות ביטוח וקופות חולים על סירובם לשלם פיצויים המגיעים למבוטחיהן מתוקף פוליסות בריאות.

לשיתוף לחצו:

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם