רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד 

להאזנה:

מה נחשב רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד?

בדיקת אולטרסאונד היא אחד הכלים המרכזיים במעקב ההיריון. מטרתה לאתר חריגות בהתפתחות העובר, לבחון את תקינות מבנה הלב, המוח, הכליות והגפיים ובמידה ומתגלה מום בעובר, לאפשר לצוות הרפואי ולהורים לקבל החלטות מושכלות. כאשר רופא מעקב ההריון, חדר לידה או מרפאת ההריון נכשלים בביצוע התפקיד הזה, הם עלולים לשאת באחריות משפטית.
התינוק נפגע בהריון או בלידה? לבדיקת זכאות לפיצויים ללא התחייבות – לחצו כאן

רשלנות בבדיקת אולטרסאונד בהריון יכולה להתבטא במספר אופנים:

• אי-זיהוי מום עוברי – כשל בזיהוי מומים מולדים שאפשר וצריך לזהות בבדיקה (כגון פגם בלב העובר, חסר או עיוות במח העובר או באיברים פנימיים ועוד).
• ביצוע לקוי של סקירת מערכות – סקירת מערכות (שבוע 20–22) שבוצעה ללא בדיקה שיטתית של כל מערכות הגוף שאמורות להיבדק בסקירה וכתוצאה מכך החמצה של מום שניתן וצריך היה לגלות בסקירה.
• אי-הפניה לבדיקה חוזרת או לייעוץ מומחה – כאשר נמצא ממצא חשוד ולא הייתה הפניה מתאימה לאקוקרדיוגרפיה עוברית, לאולטרסאונד ממוקד למח, או לבדיקת MRI עוברי.
• שגיאה בפענוח שקיפות עורפית – מדידה שגויה בשבועות 11–14 שהובילה לתוצאה מוטעית בסינון לתסמונת דאון ומכאן באי הפניה לבדיקת מי שפיר.
• אי-גילוי סיכון להריון – פספוס בגילוי שלייה קדמית או שליית פתח, פתולוגיה של חבל הטבור, או הפרעה בצמיחת העובר (IUGR) שהצריכה מעקב הדוק או טיפול תוך רחמי.

המשותף לכל המקרים הללו: הורים שלא קיבלו את המידע או המשך הבירור המגיע להם, ולא יכלו לפעול בהתאם.

התינוק נפגע בלידה? לבדיקת זכאות לפיצויים ללא התחייבות – לחצו כאן

מה צריך להוכיח על מנת לתבוע בגין רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד?

תביעת רשלנות רפואית בגין בדיקת אולטרסאונד נבחנת לפי שלושה יסודות מצטברים:

1. הפרת הסטנדרט הרפואי – הטיפול שניתן היה נחות מהסטנדרט שרופא סביר ומיומן היה נוקט באותן נסיבות. זה נקבע לרוב באמצעות חוות דעת מומחה.
2. נזק – תינוק שנולד עם מום שניתן היה לגלות או למנוע במהלך ההריון.
3. קשר סיבתי – הם המידע היה בידי ההורים ניתן היה לטפל בילד או להפסיק את ההריון אם ההורים היו בוחרים באפשרות זו.

משרד עורכי דין דוד פייל ושות' מלווה את המשפחות בכל השלבים: איסוף התיעוד הרפואי, גיוס חוות דעת מומחים, ניהול המשא ומתן מול חברות הביטוח, וייצוג בבית משפט.

כמה זמן יש להגיש תביעה? (התיישנות)

חשוב לדעת: מועד ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית הוא בדרך כלל 7 שנים ממועד גילוי הנזק, אך כאשר התביעה היא של הקטין (ולא של ההורים), שבע השנים מתחילות רק מגיל 18. עם זאת, ככל שפונים מוקדם יותר, כך קל יותר לשמר ראיות, להשיג רשומות רפואיות שלמות, ולגבש חוות דעת מקצועית איכותית.

מהם הסכומים שניתן לתבוע?

גובה הפיצוי נקבע לפי מכלול הנסיבות ואינו אחיד. בתביעות של אי-גילוי מום עוברי ורשלנות בבדיקות הריון, הפיצויים הנפסקים בישראל הם בדרך כלל מספר מיליוני שקלים, בהתאם לחומרת המום, עלויות הטיפול לאורך החיים, והפגיעה באיכות החיים של הילד ומשפחתו.

רכיבי הפיצוי עשויים לכלול:

• עלויות טיפול רפואי עתידיות
• הפסד יכולת הסתכרות של הקטין
• עזרה מצד שלישי.
• פגיעה ברווחה ובאוטונומיה של ההורים.
• נזק לא ממוני (כאב וסבל).
• הוצאות נוספות ע"פ הצורך של הקטין לאורך כל חייו

למה לפנות למשרד עורכי דין דוד פייל ושות'?

משרד עורכי דין דוד פייל ושות' מתמחה בדיני רשלנות רפואית ומלווה משפחות בתביעות הנוגעות להריון, לידה ורפואת ילדים. אנו מביאים ניסיון של מעל ל-25 שנה, עבודה צמודה עם מומחים רפואיים, והכרות עמוקה עם הפסיקה הישראלית בתחום זה כמו גם על כל חידושי הרפואה והסטנדרטים בתחום.

התינוק נפגע בלידה? לבדיקת זכאות לפיצויים ללא התחייבות – לחצו כאן

_____________________________________________________________________

שאלות נפוצות

ילדי נולד עם מום שלא זוהה בסקירת מערכות – האם יש לי עילת תביעה?

לא כל פספוס מהווה רשלנות, אך אם הממצא היה ניתן לגילוי על ידי רופא מיומן באותן נסיבות, ייתכן מאוד שכן. הצעד הראשון הוא בחינת התיק הרפואי על ידי מומחה.

אילו מומים עובריים אמורים להיות מזוהים בסקירת המערכות?

סקירת מערכות תקנית (שבועות 20–22) מחויבת לבחון באופן שיטתי את כל מערכות הגוף המרכזיות: לב (כולל ארבעת החדרים וכלי הדם הגדולים), מוח (חדרי המוח, הצרבלום, וכלי הדם המוחיים), עמוד שדרה, דופן הבטן, כליות, שלפוחית שתן, גפיים, פנים וחך. מומים כגון פגמי מחיצה לבבית, חסר גפיים, פגם בדופן הבטן ומחלות כליה דו-צדדיות – כולם מוכרים כניתנים לגילוי בידי בודק מיומן. כאשר מום כזה פוספס, ייתכן שמדובר בכשל הניתן לתביעה.

האם שקיפות עורפית (NT) גבוהה שלא טופלה כראוי עלולה להוות עילת תביעה?

התשובה היא כן, בנסיבות מסוימות. מדידת NT בשבועות 11–14 היא חלק מסינון תקני לתסמונת דאון ולפגמי לב מולדים. כאשר ערך ה-NT גבוה (מעל 3.5 מ"מ) והמטופלת לא הופנתה לאקוקרדיוגרפיה עוברית, לייעוץ גנטי ודיקור מי שפיר, ייתכן שהצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות שלו. אם התוצאה הייתה לידת ילד עם מום שניתן היה לאתר בהריון ולקבל החלטה מושכל לגבי המשך ההריון או הפסקתו

אנחנו לא בטוחים שהייתה רשלנות – מה עושים?

זו בדיוק הסיבה שקיים ייעוץ ראשוני. אנו בוחנים את התיק, מקשיבים לסיפור המלא, ומייעצים.

האם ניתן לתבוע גם אם בחרנו להמשיך את ההיריון לאחר גילוי המום?

כן. לא בכל מקרה החלטת ההורים להמשיך את ההיריון לאחר גילוי מום שוללת עילת תביעה. במקרים בהם טיפול במהלך ההריון היה יכול לתקן את המום ממנו סובל הילד עדיין עומדת להורים זכות התביעה.