לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר

תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר מוגשת כאשר המוות המצער יכול היה להימנע, לו רק היו מובאים בחשבון גורמים, סימנים או פעולות מתבקשות להצלת חיים. אם אתם מעוניינים לתבוע בגין מקרה כזה, חשוב להבין מי מהמקרים מצדיק עילה לתביעה ותחת אילו עקרונות משפטיים צריך לפעול.

 

אירוע מטלטל ומקומם

מות עובר ברחם הוא סיוט הבלהות של כל זוג שמצפה בכיליון עיניים לילדו. מדובר בטרגדיה שבמסגרתה חווה היולדת לידה שקטה ויוצאת בידיים ריקות. זוהי חוויה מטלטלת ובלתי נשכחת שעבור חלק מהנשים גם טראומטית מאוד. לתחושות הללו מתווסף גם כעס עמוק, כאשר מתברר שבטיפול נכון או מהיר יותר, ניתן היה להציל את חיי העובר.

במאמר זה נתייחס לתרחישים של מות העובר בתוך הרחם, כלומר מצב שבו המוות מתרחש במהלך הריון ומתי מדובר במקרה של רשלנות רפואית. אם בסוף הקריאה התחוור לכם שנגרמה רשלנות גם במקרה האישי שלכם, פנו אלינו להתייעצות בהקדם לבירור סיכויי התביעה.

 

סיבות אפשריות למוות תוך רחמי

מוות תוך רחמי של עובר מתרחש ממגוון סיבות, החל מתופעות בלתי מוסברות כמו אובדן דופק או היפרדות שלייה, דרך מצוקה עוברית בתרחישים כמו פרע כתפיים או תשניק סב לידתי וכלה בחבלה או טראומה קשה לבטן שתוצאותיה היו קטלניות. כל המקרים טראגיים, אך רק אלו שבהם ניתן להוכיח כי המוות יכול היה להימנע, מאפשרים לתבוע בגין רשלנות רפואית.

זה יכול לקרות למשל בעקבות הליך בלתי תקין, למשל חוסר במעקב אחר דופק העובר, אי ביצוע זירוז לידה, אי מתן טיפול במהירות כאשר קיים חשש למצוקה עוברית וכו'. מדובר במקרים מורכבים מאוד הן מבחינה משפטית והן מבחינת התמודדות ההורים שנאלצים להתמודד עם האובדן הנורא. לכן חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ובקיא במקרים אלו.

 

תביעת רשלנות רפואית בגין מות יילודים

הפסיקה לעניין מוות תוך רחמי של עובר גם היא רחבה מאוד מבחינת העקרונות והסוגיות המשפטיות שמאפיינות כל מקרה. במשפט לדוגמה, תבעה אם את בית החולים שטופלה בו, שהחליט לבצע לה זירוז לידה בשבוע 41 ולשלוח אותה למנוחה בבית.

מספר ימים מאוחר יותר היא שבה עם צירים והחל תהליך הלידה. אלא שלמרבה הצער, כעבור 10 שעות נפטרה התינוקת ובבדיקות שלאחר המוות נקבע כי סיבת הפטירה היא הזירוז שניתן לאם. מדובר בזירוז שלא התאים לתנאי ההריון ושגרם לנזק. לו הייתה האם עוברת ניתוח קיסרי, ייתכן שהזירוז היה מתייתר וחיי התינוקת היו ניצלים.

את התביעה ניתן להגיש במקרים שבהם אפשר היה לצפות את הסיכון לחיי העובר או למנוע את מותו. במילים אחרות, כאשר הצוות הרפואי מזהה מצב של מצוקה עוברית או גורם מסכן שעלול לגרום לכך, עליו לפעול באופן המתאים כדי לעקוב אחר מצב ההריון ובמידת הצורך, להציל חיים. כאשר הדבר איננו קורה ומכל סיבה שהיא, יש בהחלט מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית.

 

מוות תוך רחמי של עובר עקב היפרדות שליה

איש איננו יודע מהן הסיבות המדויקות שבגינן מתרחשת היפרדות שלייה, אך קיימים מספר גורמי סיכון שהצוות אמור להכיר ולגלות עירנות כלפיהם. אם התרחשה מצוקה עוברית בעקבות היפרדות שלייה, או שההרה נמצאת בסיכון להיפרדות שלייה והצוות התעלם מסימנים קיימים (כאבי בטן חריפים, דימום מסיבי, ירידה בתנועות עובר ודופק איטי) הרי שיש מקום להגיש תביעה בגין מוות תוך רחמי של העובר.

גם כאן נוכל לפרט על מקרה שבו הרה שאושפזה במחלקת הריון בסיכון הלינה על כאבי בטן. היא לא נבדקה כלל, למרות שמדובר בבדיקה ידנית פשוטה של רגישות ורכות הבטן המאפשרת להבין האם התרחשה היפרדות שליה. כעבור מספר שעות היא נאלצה לעבור לידה שקטה.

במקרה אחר, היפרדות השלייה זוהתה באיחור לאחר שהעובר עצמו כבר מת. זה היה הריונה ה-13 של אם הרה בשבוע 40 להריונה, שהלינה על כאבים ותוצאות הבדיקות היו תקינות, כך ששוחררה לביתה. היא שבה לבית החולים למחרת, אז אובחנה היפרדות שליה והתינוקת חולצה מהרחם בניתוח קיסרי דחוף ולמרבה הצער ללא רוח חיים.

לו היה בית החולים מביא בחשבון את כל גורמי הסיכון של המטופלת (עבר מיילדותי רב וריבוי מי שפיר), היה עליו להשאירה להשגחה תוך התחשבות בסיכון מובהק להיפרדות שליה. במקרה זה פוצתה התובעת בסכום של 230,000 שקלים.

 

פיצויי הגבר והאישה אינם שווים

במקרה של מוות תוך רחמי של עובר, ההורים מקבלים את זכות התביעה ומכאן ששניהם יהיו זכאים גם לפיצוי (אם התביעה תתקבל כמובן). התשלום נועד לפצות על סבלם של שני ההורים, שמורכב מהמתנה ממושכת ללידה, הריון יקר שבני הזוג איבדו ולעתים במחיר של אובדן היכולת להרות בהמשך.

ועם זאת, מדובר רק במרכיב הפיצויים הזוגי. היולדת עצמה צפויה לקבל פיצוי משמעותי וגדול מזה של בן זוגה, משום שנשאה ברחמה את העובר במשך חודשים רבים ועל כן סבלה יותר ממנו.

במקרה מוכר שנידון בביהמ"ש ההעליון, עובר מת ברחם בשבוע ה-39 להריון כאשר היה זה הריון לאחר טיפולי פוריות ממושכים ומייסרים שנמשכו 3 שנים. הבעל פוצה בסכום של 250,000 שקלים ואילו האישה ב-300,000 שקלים. סכום כולל של 550 אלף שקלים (נכון לשנת פסק הדין 2005. לו התביעה הייתה נפסקת כיום הפיצוי עשוי היה להגיע כמעט למיליון שקלים).

 

תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר – הליך ההגשה

תקופת ההריון כולה מלווה בהתרגשות וצפייה, אך כרוכה גם בחששות מסוימים ולכן יש להקפיד על ביצוע מעקב ההריון ולאתר כל בעיה אפשרית מראש. מעקב ההריון כולל בדיקות רפואיות שאליהן מתלווה חובת התיעוד, עריכה ושמירה של כלל הרשומות הרפואיות שניתנו בכל בדיקה. אם הופרה חובה זו, סביר שהיא מההווה רשלנות רפואית.

במקרה לדוגמה התובעת שהייתה בהריונה השלישי, חשה בירידה בתנועות העובר בשבוע ה- 38 להריונה. היא פנתה לרופאת הקופה שלה שביצעה בדיקת מוניטור. המטופלת התבקשה לשוב לבדיקות מוניטור נוספות עד שהייתה בשבוע ה-41 להריונה. פעם אחר פעם ציינה הרופאה שהבדיקות תקינות, אך היה זה פלט המוניטור האחרון שלא נשמר מסיבה כלשהי.

יומיים לאחר מכן, ניגשה התובעת לבית החולים מכיוון שלא הרגישה שוב את תנועות עוברה. בבדיקה התגלה שהעובר מת ברחמה למרבה הצער. היא נאלצה לעבור לידה שקטה, כאשר חבל הטבור כרוך באופן הדוק מאוד סביב הצוואר.

טענות התביעה התבססו על מצוקה עוברית שייתכן שנגרמה עוד במועד הבדיקה האחרונה אצל הרופאה. מלבד היכולת של אותה רופאה לאבחן את הסכנה במועד ולפעול כדי להציל את חיי העובר, נטען גם לגרימת נזק ראייתי שכן אי שמירת הפלט של אותו מוניטור היה מעביר את נטל ההוכחה מכתפי התובעת לקופת החולים שלה. בית המשפט קיבל את הטענות ופסק 250,000 שקלים כפיצוי.

 

אל תיגשו לבדכם לתביעה

משרד עורכי הדין דוד פייל ושות' מתמחה ברשלנות רפואית כבר יותר מעשרים שנה. הניסיון המשפטי של צוות המשרד כולל אלפי תיקים מתחומי ההריון והלידה וטיפל בתיקים שבהם למרבה הצער, זוג ההורים התובעים חוו את הנורא מכל.

אנו מזמינים אתכם להיפגש איתנו להתייעצות בלתי מחייבת, בה נוכל לספק לכם תמיכה מקצועית וכיווני פעולה משפטיים, להעריך את סיכויי התביעה ולהתמודד באופן בלתי מתפשר מול הגורמים הנתבעים. פנו אלינו ונשמח לסייע לכם.

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

    דילוג לתוכן