לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בניתוח הצמדת אוזניים

ניתוח הצמדת אוזניים: מה זה?

בעיית אוזניים בולטות הינה בעיה אסתטית ואינה רפואית. מדובר בבעיה מולדת שנובעת מעודף סחוס באזור הקונכייה.

פעמים רבות ילדים סובלים מהקנטות והצקות בעקבות חוסר הסימטריה בין האוזניים, מה שמוביל לפגיעה בדימוי העצמי וכיוצא בזה.

בעקבות זאת, מדובר בפרקטיקה שנפוצה פעמים רבות דווקא אצל ילדים בגיל צעיר ולא רק אצל מבוגרים.

לרוב הזמן המומלץ לביצוע הניתוח הוא בגיל 6, בתקופה שלפני הכניסה לבית הספר, כאשר האוזן כבר השלימה חלק משמעותי מגודלה הסופי אצל אדם בוגר, כך שגדילה נוספת לא תפגע בתוצאת הניתוח.

 

רשלנות רפואית בניתוח הצמדת אוזניים: מתי ניתן לקבל פיצוי?

על מנת לענות על שאלה זו, יש לשאול תחילה מהי רשלנות רפואית? וכיצד יודעים אם היא קיימת?

בחינת הרשלנות מבחינה משפטית מצריכה בדיקה בת מספר שלבים. בשלב הראשון, נבחן האם התקיימה התנהגות רשלנית.

בשלב השני, נבחן האם התקיים נזק לתובע, ואילו בשלב השלישי והאחרון נבחנת השאלה האם קיים קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לנזק שנוצר – כלומר האם הפגיעה נעשתה בעקבות הטיפול הרפואי הרשלני או בגין סיבות אחרות.

אף שכל אחד מהשלבים עשוי לעורר בעיות משפטיות סבוכות, השלב הראשון בו נבחנת הקביעה כי התקיימה התנהגות רשלנית הינו הקשה ביותר וטעון סיוע וייעוץ משפטי.

התנהגות רשלנית הינה התנהגות בלתי סבירה בנסיבות העניין, וזו נבחנת על פי אחד (או יותר) מהקריטריונים הבאים:

 

חרגו מהנורמה בקרב אנשי המקצוע

האם ההתנהגות או הטיפול הרפואי חרגו מהנורמה המקובלת או הנהוגה בקרב אנשי המקצוע

 

חרגו מהנורמה בקרב בית החולים או המחלקה המטפלת

האם ההתנהגות או הטיפול הרפואי חרגו מהנורמה המקובלת בקרב בית החולים או המחלקה בה התקיימה הפרוצדורה.

 

חיזוי הנזק שאירע

האם ניתן היה לחזות כי בעקבות הטיפול הרפואי הרשלני שניתן יתרחש הנזק שאירע.

 

חרגו מנורמה שנקבעה בחוק או בנוהל רשום

האם הטיפול הרפואי חרגו מנורמה שנקבעה בחוק או בנוהל רשום כל שהוא.

 

האם היה ניתן למנוע את הנזק

האם ניתן היה למנוע את הנזק שהתרחש באמצעות הוספת אמצעי זהירות סביר.

 

רשלנות בגין אי הסכמה מדעת

על פי חוק זכויות החולה, מחובתו של רופא לקבל את הסכמתו המודעת של המטופל לסיכונים הכרוכים בהליך הרפואי ולתופעות הלוואי האפשריות לו.

מחובתו של הרופא לדאוג לכך שהמטופל יוכל לקבל החלטה מושכלת ומחושבת בטרם ייכנס לניתוח, כאשר הוא מודע לכל הסיכונים שכרוכים בפרוצדורה המתוכננת.

כאשר מופרת חובה זו, ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין הפרת החובה והפגיעה באוטונומיה של החולה.

כך למשל, על מנת שהסכמה תחשב "מדעת", מונה החוק רשימה של פריטים אותם מחובתו של הרופא לציין טרם ביצוע הטיפול: פירוט הדיאגנוזה, הפרוגנוזה, הסיכונים שעלולים להתממש במידה והטיפול יכשל, תופעות לוואי אפשריות או כאב ואי נוחות אפשריים שעלולים להיווצר כתוצאה מהניתוח, עובדת היות הטיפול חדשני (ולכן פחות בטוח) ועוד.

 

מתי יש ליידע את המטופל על ההליך

בניגוד למקובל במקומות רבים, החוק קובע כי מחובתו של הרופא למסור את המידע מוקדם ככל האפשר למטופל.

כך, כאשר רופא מחתים את המטופל על טופס "הסכמה מדעת" מספר דקות לפני הכניסה לניתוח, ובו בזמן מיידע אותו על הסיכונים הכרוכים כאשר ההחלטה על הניתוח כבר התקבלה בפועל – אין בחתימה זו כדי ליצור "הסכמה מדעת" מבחינה משפטית, אלא בנסיבות יוצאות דופן – כגון כאשר מדובר בניתוח דחוף ומיידי, או שניתן להניח באופן וודאי שגם אילו המטופל היה מודע לסיכונים היה בוחר לבצע את הניתוח.

בנוסף לכך, בפסיקה נקבע כי בניתוחים שנעשים למטרה אסתטית ולא רפואית חובת הגילוי וההסכמה מדעת הינה רחבה יותר, מאחר ומדובר בניתוח שאינו נחוץ, כך שפעמים רבות עשויים רופאים להתרשל בשלב זה – מה שחושף אותם לתביעות בשלבים מאוחרים יותר וכאשר נוצר נזק.

 

עו"ד מומחה לרשלנות רפואית בניתוח הצמדת אוזן

עו"ד דוד פייל הינו מומחה לתביעות בגין רשלנות רפואית, ועומד בראש משרד עורכי דין שמעסיק מעל ל30 עורכי דין מנוסים ברמה המקצועית הטובה ביותר.

המשרד שקיים כבר מעל ל- 20 שנה זוכה מדי שנה עבור לקוחותיו בתביעות בסך של מאות מיליוני שקלים, ונלחם עבורם כדי שיקבלו כל שקל שמגיע להם בגין הנזק שנוצר להם. המשרד נודע ביחסו האישי והבלתי מתפשר בקבלת זכויות הלקוח – עד לקבלת הפיצוי בתיק.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם