לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בניתוח להשתלת שיער

הניתוח הקוסמטי הנפוץ ביותר לגברים בימינו הינו השתלת שיער. התקרחות בקרב הגברים נחשבת לטבעית ונפוצה (מתרחשת בכ60% מהגברים), אך למרות זאת רבים בוחרים להשיב את שיער הנעורים האהוב עליהם באמצעות הליך השתלת שיער. מהם הסיכונים שנלקחים בניתוח להשתלת שיער, ובאלו מקרים עשויה לצמוח למטופלים עילה לתביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית? כל הפרטים בכתבה שלפניכם.

 

ניתוח להשתלת שיער – ההליך והסיכונים

ניתוח להשתלת שיער למעשה מבוסס על השתלת זקיקי שיער בקרקפת ממקום אחר בגופו של המטופל. מדובר בהליך כירורגי שנחשב די פשוט ומבוצע בהרדמה מקומית בלבד. לביצועו של הניתוח ישנן מספר שיטות (FUE, FUT) שנבדלות מעט זו מזו, אולם שניהם מבוססות על הרעיון של לקיחת זקיקי שערה ממקום אחד והצבתם במקום אחר. 

תופעות לוואי נפוצות במקרה של השתלת שיער הן צלקות, חוסר תחושה באזורי הקרקפת המושתלים, שטפי דם, הופעת שיער דקיק ודליל, גרד ובצקות. לרוב תופעות אלו חולפות כעבור מספר שבועות מזמן הניתוח, אולם בחלק מהמקרים הופעה חריגה, חוזרת או מטרידה שלהם עשויה להצמיח עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

 

רשלנות רפואית בגין אי הסכמה מדעת

אחת העילות המרכזיות והדומיננטיות ביותר בכל מה שנוגע לתביעה בגין רשלנות רפואית, היא העדר הסכמה מדעת. מה היא הסכמה מדעת ומדוע היא נחוצה? על פי סעיף 13 בחוק זכויות החולה, נקבע כי מחובתו של המטופל לידע את המטופל בכל המידע הנחוץ לו לשם קבלת ההחלטה על ביצוע ההליך הרפואי בצורה מושכלת. 

כך מחויב הרופא המטפל לידע את המטופל באנמנזה (האבחנה) ובפרוגנוזה (סיכויי ההצלחה להליך). בנוסף לכך מחויב הרופא לידע את המטופל בכל הסיכונים ותופעות הלוואי שכרוכות בטיפול, וכן לתאר את מהות ההליך, התועלת הצפויה כתוצאה ממנו, וקיומם של הליכים רפואיים חלופיים או משמעות העדרם.

ככל שמדובר בהליך רפואי קוסמטי שאיננו דחוף, נקבע בפסיקה כי חובת הגילוי שבין הרופא למטופל הינה גבוהה יותר, וכי על מנת שהסכמתו של המטופל תחשב להסכמה מדעת יש על הרופא לידע אותו אף יותר מאשר טרם ביצוע הליך רפואי רגיל (שאיננו קוסמטי במהותו אלא רפואי גרידא). כך למשל נקבע כי הרופא איננו רשאי לידע את המטופל באמצעות טופס ההסכמה בסיכונים ובסיכויי ההצלחה, אלא מחובתו לשבת לשיחה אישית עם הפציינט ולהסביר לו את הדברים בעל פה. 

כאשר ישנו פגם בהליך הגילוי או שזה איננו מלא, ייתכן שהדבר עשוי להצמיח עילה לתביעה נזיקית בגין העדר הסכמה מדעת בסופו של ההליך, ככל שזה אכן הוביל לנזק אותו המטופל לא צפה או לא לקח בחשבון.

 

הליך הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית

ראשית, חשוב לדעת כי אחד הדברים שהכי קריטיים להצלחה של התיק בבית המשפט הוא איכות הידע המקצועי והניסיון של עורך הדין שמטפל בו. השפעתו של עורך הדין על התביעה עצומה, והעדר מסירות, ידע או ניסיון מצידו עשוי לפגום באופן משמעותי בסכום הפיצויים הסופי. לכן, חיוני לבחור את עורך הדין בצורה שקולה ('מדעת'), ורק לאחר פגישה עימו – ללא התחייבות קודם לכך.

לאחר הגשת התביעה לבית המשפט, יקבעו השופטים האם אכן התקיימו עילות העוולה בגין רשלנות רפואית: בשלב הראשון, יבחן בית המשפט האם התקיים נזק למטופל. בשלב השני, יבחן בית המשפט את קיומה של רשלנות מצידו של המטפל, ולאחר מכן יבחן הקשר הסיבתי בין השניים הללו. במידה וכל אלו אכן מתקיימים, יקבע בית המשפט את סכום הפיצויים לו זכאי המטופל בהתאם לנסיבות המקרה האישי – סכום שעשוי לנוע בין עשרות למאות אלפי שקלים.

 

למי כדאי לפנות בנוגע לרשלנות רפואית בניתוח להשתלת שיער

מחפשים עו"ד לענייני רשלנות רפואית? עו"ד דוד פייל הוא האיש הנכון בשבילכם. לעורך הדין דוד פייל ניסיון של מעל 20 שנה בייצוגי נפגעי רשלנות רפואית, והוא מחזיק תחתיו צוות של 32 עורכי דין מנוסים עם רזומה הצלחות עשיר, וזכייה בפיצויים בגובה מאות מיליוני שקלים עבור לקוחות שנפגעו ברשלנות רפואית כזו או אחרת. לא בטוחים האם יש לכם עילה לתביעה? צרו עימנו קשר עוד היום לקביעת פגישה ראשונית לייעוץ וללא התחייבות, לבדיקת סיכויי ההצלחה וגובה הפיצוי הצפוי בתיק.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם