לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בניתוח לב

תוכן עניינים

כיצד יודעים האם ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית?

על מנת לקבוע שהתקיימה רשלנות רפואית,  בית המשפט בוחן את יסודות הרשלנות כפי שהן מופיעות בפקודת הנזיקין.

ככלל, בחינת הרשלנות דורשת 3 שלבים: קביעה כי התקיימה התנהגות רשלנית מצד הרופא המטפל, התקיימותו של נזק למטופל, וקביעה כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק שנוצר.

לבסוף, יבחן בית המשפט האם קיימת "חובת זהירות" בין המזיק לניזוק, כלומר – האם ראוי לחייב את המזיק לשלם בגין הנזק שיצר, או שמא קיימות סיבות בגינן ניתן לפטור אותו מאחריות.

נבחן כיצד נקבע כל אחד מהשלבים:

 

התקיימותה של התנהגות רשלנית

סטנדרט ההתנהגות הנדרש מרופא מקצועי הינו כפי שהיה נוהג "הרופא הסביר" בנסיבות העניין. כאשר התנהגותו של הרופא סוטה מרף זה – מדובר בהתנהגות רשלנית.

סטייה מסוג זה יכולה להתרחש כאשר הרופא עובר על נהלי בית החולים או חורג מהפרוצדורה הרפואית המקובלת בצורה שאיננה מקובלת.

 

התקיימותו של נזק למטופל

גם במקרים בהם קיימת רשלנות, על מנת להגיש תביעה לפיצוי כספי יש להוכיח כי התקיים למטופל נזק רפואי או נפשי ניכר.

כאשר רשלנות מתקיימת אך למרבה המזל לא נוצר נזק בשל כך, לא ניתן יהיה לתבוע את הרופא המתרשל.

 

קשר סיבתי בין הנזק שנוצר להתנהגות הרשלנית

על מנת לתבוע לפיצוי כספי לא די בכך שהייתה התרשלות ושנוצר נזק, אלא יש להוכיח גם כי הנזק נוצר בגין ההתנהגות הרשלנית.

כך למשל, כאשר הרופא התרשל בשל כך שלא ביצע בדיקות מקיפות כפי שנדרש אך הנזק שנוצר למטופל היה מתרחש גם אילו היו מתבצעות הבדיקות הללו – לא ניתן לתבוע פיצוי כספי בשל כך.

 

קיומה של חובת זהירות בין הרופא למטופל

ככלל, כאשר מדובר על יחסים מקצועיים בין רופא למטופל, חובת הזהירות מתקיימת תמיד.

אך עם זאת, קיימים גם מקרים קיצוניים בהם למרות שהייתה התנהגות רשלנית ונוצר נזק בעקבותיה, עדיין ייתכן ובית המשפט יקבע כי לא ניתן לקבל פיצוי כספי בשל היעדר חובת זהירות הנוגעת לסיכון שהתממש, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

 

באיזה שלבים עשויה להתרחש רשלנות רפואית בניתוח לב?

רשלנות רפואית בשלב האבחון

אבחון שגוי של בעיית לב עלול להיות קטלני ביותר. כאשר רשלנות רפואית מתרחשת בשלב האבחון עלול להיגרם מכך נזק בלתי הפיך למטופל, נזק שלעיתים עשוי גם להוביל למוות מיותר ובלתי נחוץ.

כאשר מטופל מגיע לבית חולים עם סימפטומים כמו כאבים בחזה שמקרינים אל יד שמאל, או כאשר הוא נמצא באוכלוסייה בסיכון – כמו אנשים שסובלים מעודף משקל או יתר לחץ דם, תלונותיו חייבות להיבחן ברצינות ולפי הפרוטוקול הרפואי הנאות.

גם החלטה על ניתוח שאיננו נחוץ, או הכרעה כי הניתוח איננו דחוף – עשויה להיות רשלנית ותיחשב כרשלנות בשלב האבחון.

זלזול בתלונותיו של המטופל, התעלמות מהם או התמהמהות בביצוע הבדיקות והאבחון מהווים רשלנות פושעת שניתן לקבל בגינם פיצוי כלכלי.

 

רשלנות רפואית בשלב הטיפול

בשל מורכבות הניתוח ודחיפותו, הניתוח מצריך עדינות ידע מקצועי רב.

מחובתו של הצוות הרפואי המטפל להיות ערני ודרוך לכל התפתחות ושינוי במצבו הרפואי של המטופל במהלך הניתוח, כמו הופעתם של קרישי דם, כשל כלייתי וסכנות נוספות אחרות.

גם אם הסיבוך שנוצר במהלך הניתוח נוצר באופן טבעי, אי ערנות לו עשויה להוליד תביעת רשלנות רפואית.

 

הגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוחי לב

אם עברתם ניתוח לב ואתם מרגישים שלא קיבלתם טיפול רפואי נאות, ייתכן ומגיע לכם פיצוי בשל כך. אנחנו בשרד עורכי דין דוד פייל ושות' נשמח לעמוד לשרותכם, ולייצג אתכם בתביעה בגין הרשלנות והטיפול שקיבלתם.

במשרד צוות של מעל ל30 עורכי דין מקצועיים שנבחרו בקפידה מתוך מאות מועמדים, מומחים בעלי ניסיון רב ומוכח בבתי המשפט ובתביעות רשלנות רפואית. המשרד, שקיים כבר מעל 20 שנה, זוכה למוניטין רב בשל היחס הלוחמני והבלתי מתפשר שהוא מביא עבור לקוחותיו עד למימוש זכויותיהם המלאות.

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לפגישת ייעוץ ראשונית ובלתי מחייבת, בה נשב יחד ונבחן את התיק האישי שלכם על מנת לקבוע את סיכויי הזכייה וגובה הפיצוי אותו תוכלו לקבל.

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

    דילוג לתוכן