לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח גב

עברתם ניתוח גב או שוקלים לעבור ניתוח גב? המאמר הזה בשבילכם. חשוב שתדעו את זכויתיכם ואת האפשרויות הפתוחות בפניכם כאשר הינכם עומדים בפני ניתוח כה קשה, מסובך וקריטי. מאמר זה יסקור את אפיקי הפעולה האפשריים בפני מטופל וגם את החלופות לניתוח גב הקיימות בשוק.

 

מעט רקע – ניתוח גב והרשלנות האפשרית בעקבותו

ניתוח גב הינו תהליך קשה, מסובך ופולשני. כבכל ניתוח רגיש, רשלנות רפואית עשויה לגרום לנזקים קשים ולעיתים אף בלתי הפיכים. במקרה של ניתוח גב, מתווסף סיכון נוסף והוא שתוצאת הרשלנות הרפואית יכולה להוביל לתוצאה חמורה ומשנה חיים באופן דרסטי – שיתוק גפיים. במאמר זה נסקור את אפשרויות התביעה בגין רשלנות רפואית הנגרמת בניתוחי גב וננסה לבהר תנאים משפטיים בהם יש לעמוד על מנת שההגדרה של הרשלנות הרפואית תתקיים.

ההגדרה של בעיות גב היא מוגבלות שמפריעה לפעילות נוחה ויעילה של הסובל מהן ביום יום. תחושות של סבל וכאב ברמות אלו, יכולות להוביל להחלטה מהירה של הסובל בדבר ניתוח. בהתאם ל"מצב רוחם" של החולים, גם הרופאים מעוניינים לזרז את סיום סבלם של המטופלים שלהם ועל כן ממהרים לשימם על שולחן הניתוחים.

בעולם בכלל ובישראל בפרט, ישנה עליה עצומה במספר ניתוחי הגב המבוצעים. בהתאם לכך וביחס ישיר, מספר התביעות בגין רשלנות רפואית עולה גם כן. פרמטר נוסף שנמצא בעליה בעקבות מקרים אלו, הוא ההיצע בדמות מתן שירותים משפטיים בנושאי רשלנות רפואית ובאופן ספציפי יותר – רשלנות רפואית הנוגעת לניתוחים המבוצעים בגב. טרם שכירת שירותי עורך דין, מומלץ לערוך מחקר עצמאי קצר על מנת לקבל מושג על הסיטואציה המשפטית בהם נתון הפציינט והשתלשלות העניינים הצפויה בעניינו.

במקרים בהם הפניית הרופא לניתוח נעשתה בחופשה או לכל הפחות באופן רשלני, עשויה לעמוד בפני הניזוק אפשרות לתביעה בגין רשלנות רפואית. עם זאת, יש לשים לב כי העילה תקום רק אם אכן נגרם נזק, או לחילופין, אם קיים פוטנציאל לנזק עתידי צפוי בעקבות הניתוח. יחד עם זאת, רשלנות בניתוח עצמו, יכולה להצדיק תביעה על קיום עוולת הרשלנות מצד הרופא המנתח, כל עוד ניתן להוכיח כי הוא סטה מהסטנדרט הסביר שיוסבר בהמשך מאמר זה.

 

קצת טעם משפטי

נדרש להבין כי בחינת אדם שנתבע או העתיד להיתבע, נעשית אל מול אמות המידה של "האדם הסביר". מיהו האדם הסביר? כשמו כן הוא, מדובר באדם רגיל וממוצע בכל קנה מידה. פעמים רבות כאשר בתי המשפט באים לבחון התנהגות של נתבע, הן נעשות בהתאם להגדרת אמות המידה של "האדם הסביר". השופטים בעצם שואלים את עצמם האם האדם הסביר היה נוהג כפי שנהג הנתבע. לענייננו, יש להדגיש כי רופאים הם אוכלוסייה "יוצאת מן הכלל" בבחינה זו כיוון שהם אינם בני אדם ממוצעים או סבירים. אם נבחן אותם בהתאם לאמת המידה של האדם הסביר, ככל הנראה התוצאה תהיה זיכוי מוחלט או חלקי מאשמה. על כן, רופאים יבחנו בסטנדרט של רופא ממוצע או סביר.

 

מה נבחן בסטנדרט הרופא הסביר?

תחילה, בית המשפט בודק את התנהגותו של הרופא בעת הניתוח או לפניו. שאלה לדוגמא שעולה היא האם נבחנו חלופות עבור הפציינט טרם הפנייתו לניתוח גב? למשל, פיזוטרפיה יכולה להיות חלופה ראויה לניתוח, אופציה עליה נפרט בהמשך כתב זה. כמו כן, על מנת שלא ייפגע חופש הבחירה, או בשפה המשפטית ה"אוטונומיה" של הפציינט, חובה על הרופא להציג ולהסביר את הסיכונים הנלויים לביצוע הניתוח. השורה התחתונה היא שעל החולה להסכים בצורה מדעת לניתוח. כלומר, יש כאן שני תנאים מצטברים; הראשון הוא שהפציינט יסכים ויתן את הסכמתו לביצוע של ניתוח והשני הוא שהפציינט מיודע על ההשלכות האפשריות של הניתוח (בין אם טובות יותר או פחות).

 

אז באילו מצבים ניתן להגיש תביעה בגין עילת הרשלנות?

לסיכום חלק זה, ישנם שלושה פרקי זמן בהם הרופא יכול לנהוג ברשלנות רפואית וגם הם מחולקים בתוך עצמם לנקודות זמן שונות. הסיבה לכך היא שייעוץ טרם הניתוח יכול להימשך זמן רב וגם הניתוח עצמו יכול להימשך מסיבות רפואיות כאלה ואחרות. לעיתים יכול הניתוח הראשון להסתבך או לכל הפחות להתפתח באופן שונה מכפי שהרופא ציפה, דבר שיכול להוביל לניתוח נוסף.

מה הם פרקי הזמן המדוברים? כפי שצויין לעיל, המועד הראשון הוא טרם ביצוע הניתוח ויכול לכלול גם את העת בה החולה מתייעץ עם הרופא. במסגרת זמן זה, על הרופא להציג למטופל חלופות נוספות מתאימות, בין אם מדובר על בית חולים אחר בו יש מנתחים עם מומחיות רלוונטית מסויימת, או אפילו אם מדובר בבתי חולים פרטיים בארץ או בחו"ל.

למעשה, כל חלופה שהיא אפשרות עדיפה לחולה על פני האופציה הנוכחית, צריכה להיות לכל הפחות מוצעת לחולה. במקביל, על הרופא כגורם מקצועי, לקחת בחשבון את עניין הדחיפות שבניתוח; האחרון, עלול להיות גורם מכריע שיגבור על החלופות העדיפות האפשרויות הקיימות בשוק.

כמו כן, על הפציינט להיות מיודע ו"להסכים מדעת" לניתוח, כפי שעמדנו בחלק המשפטי של המאמר, על הפציינט להיות מודע לסיכונים האפשריים בעת הניתוח וכתוצאה ממנו. כמו כן, עליו להיות מיודע באשר להשלכות.

שנית, המועד המכריע הינו המועד שבעת הניתוח. מהן הפעולות שהרופא עושה בעת הניתוח? האם הוא התרשל? האם הוא לקח החלטות שגויות שעולות כדי רשלנות? שאלות אלו יובילו להכרעה באשר לחפותו או אשמתו של הרופא בהתאם לנזקים שקרו למטופל. עם זאת, חשוב לעמוד על העובדה שלעתים יגרם נזק בניתוח, אך הרופא לא יהיה אשם ברשלנותו, שכן ישנם סיכונים סבירים שעשויים להתרחש בניתוח ללא כל קשר לפעולותיו של הרופא או לחלופין, אי פעולותיו.

המועד השלישי הוא אחרי הניתוח-האם המנותח קיבל את כל ההסברים להתנהלות נכונה,האם המעקב אחר החלמתו היה כשורה,המלצות השיקום וכו'.

 

כדי שלא תשכחו

במידה ונגרם לכם נזק רציני ובלתי הפיך וככל שאתם מרגישים כי נעשה לכם עוול או כי הרופא לא נקט בכם במידת הזהירות הראויה, קיימת לכם האפשרות להגיב בהליכים משפטיים כנגד המעוול. מומלץ לפנות לגורם מקצועי אשר יבדוק אם אכן היתה פה רשלנות ויעריך את גובה הפיצוי ואת כדאיות הגשת התביעה.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם