לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בניתוח מעיים

המעיים הם חלק מרכזי במערכת העיכול, ופגיעה בהם מסבה נזק רב וסבל לאדם. המעיים לא רק חיוניים לעיכול ולפעולתו הקינה של הגוף, אלא גם מהווים מקום משכנם של רבבות חיידקים שונים, כך שהן נחשבות לאחד מהאיברים המורכבים ביותר לביצוע פרוצדורה רפואית בגוף האדם, מה שעשוי להוביל לנזקים כאשר זו איננה מבוצעת בידי רופא מיומן די הצורך. לכן במקרים בהם נוצר למטופל הזק כתוצאה מניתוח מעיים, ייתכן והוא יכול להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

 

ניתוח מעיים: באילו מקרים יתכן וקיימת רשלנות רפואית?

אף שלא כל נזק שנוצר למעיים במהלך ניתוח עשוי לעלות כדי רשלנות רפואית, בחלק מהמקרים ייתכן שבכך מדובר. אולם משום שהמעיים הינם איבר מורכב ורגיש, בחלק מהמקרים מדובר בנזקים שלא ניתן היה למנוע, ולכן לא ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית, ויש לבחון כל עניין לגופו.

כך למשל במקרים בהם בוצעה תפירה שלא כהלכה בידי הרופא המטפל או הצוות הרפואי, מתקיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. מקרה מסוג זה שהגיע לבית המשפט בחיפה זיכה את המטופלת בפיצויים בגובה 150,000 ש"ח. גם רשלנות רפואית במהלך ההרדמה שלפני הניתוח עשויה לזכות את המטופל בפיצויים גבוהים, כך שיש לבחון את הרשלנות לאורך ההליך כולו כבר משלב הבדיקות הראשוניות – ולא רק משלב ההליך הניתוחי עצמו.

 

רשלנות רפואית הנובעת מאי הסכמה מדעת

לפי סעיף 13 בחוק זכויות החולה שנחקק בשנת 1996, מחובתו של הרופא המטפל ליידע את המטופל בכל פרטי ההליך הרפואי מוקדם ככל הניתן, על מנת שזה יוכל לתת את הסכמתו בצורה מודעת ככל האפשר ומתוך הבנה של הסיכויים והסיכונים שכרוכים בהליך. מחובתו של הרופא לפרט על אבחונו הרפואי של המטופל, סיכויי ההצלחה, תופעות לוואי אפשריות, כאב ואי נוחות, חדשנותה של פרוצדורה רפואית, מטרת ההליך ואפשרויות חלופיות שעומדות בפני המטופל, לרבות אי טיפול כלל ומשמעותו.

ככל שהרופא מעל בחובה זו, ייתכן וקיימת עילה לקיומה של תביעה נזיקית בגין אי הסכמה מדעת.

יש לציין כי ככל שהפרוצדורה הינה דחופה יותר ומהווה פעולה מצילת חיים, כך יורד רף הגילוי הנדרש מצידו של הצוות הרפואי.

כך למשל נדחתה בעבר תביעתו של אדם שטען כי לא הוסברו לו כל הסיכונים האפשריים טרם הניתוח, ורצה לטעון כי אילו ידע מהם הסיכונים שכרוכים בו היה מסרב לקיומו.

אולם מאחר והיה מדובר בניתוח מציל חיים טענתו נדחתה על הסף.

אך שיקול זה עובד גם לטובת הצד השני. במקרים בהם הפרוצדורה הינה מתוכננת ואיינה נעשית באופן דחוף, נקבעת חובת גילוי גבוהה יותר מצידו של הצוות המטפל ומתפקידו למסור למטופל את כל המידע שבידו.

 

הליך התביעה בגין רשלנות רפואית בבית המשפט

באופן עקרוני, הליך התביעה מתחלק לשניים. ראשית, יש למצוא עורך דין טוב ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיבחן את התיק ויקבע את סיכויי הצלחתו בבית משפט, וכן את גובה הפיצוי אותו יש לתבוע. לעורך הדין המטפל בתיק ישנה חשיבות קרדינלית להצלחת התיק וזכייה בהליך המשפטי שלאחר מכן, ויש לבחור את עורך הדין הטוב ביותר שניתן למצוא לעניין זה.

בשלב השני תוגש התביעה והתיק הרפואי להכרעתם של חבר השופטים בבית המשפט.

אלו יבחנו את קיומו של הנזק שנוצר למטופל, קיומה של רשלנות רפואית והפרת סטנדרט מצד הצוות הרפואי המטפל, והקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לנזק שנוצר. במידה וכל אלו קיימים, יקבע חבר השופטים את סכום הפיצוי שיקבל התובע בגין הנזק שנוצר לו, בכפוף להיקף הנזק, היקף הרשלנות ובהירות הקשר הסיבתי בין השניים.

 

חושדים שמגיע לכם פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח מעיים?

עו"ד דוד פייל ישמח לעמוד לשרותכם. עורך הדין דוד פייל הינו בעל ניסיון של 20 שנה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בערכאות השונות, ועומד בראש משרד של מעל ל30 עורכי דין מנוסים בתחום הרשלנות הרפואית.

המשרד הידוע זוכה מדי שנה בתביעות בגובה מאות מיליוני שקלים, ודואג שלקוחותיו יקבלו את מלוא הפיצוי המקסימאלי שמגיע להם אל מול התאגידים הגדולים וללא פשרות.

אנו מזמינים אתכם ליצור עימנו קשר לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, לבחינת סיכויי ההצלחה של התיק וגובה הפיצוי הצפוי.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם