לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

כמעט כל אחד היה רוצה להתהדר במראה צעיר ורענן יותר. ישנם רבים שאינם שלמים עם מראם החיצוני, וכאלו שהיו שמחים לעבור טיפולים קוסמטיים להשגת המראה המושלם.

למרות שמטרת הטיפוליים הקוסמטיים והניתוחים הפלסטיים היא חיצונית, עדיין מדובר בהליך ניתוחי שכולל בתוכו סיכונים מסוימים.

דווקא מכיוון שלרוב מדובר בניתוחים יחסית פשוטים ולא מורכבים (שלעיתים נעשים אף בהכרה מלאה תוך הרדמה מקומית בלבד), אחת הסכנות הגדולות שעלולה להתממש בניתוחים פלסטיים היא דווקא רשלנות רפואית.

אז מהי רשלנות רפואית בתחום הניתוחים הפלסטיים, ומתי ניתן לקבל פיצוי כספי בגינה?

 

מהם ניתוחים פלסטיים?

ניתוחים פלסטיים הם ניתוחים שמתארים התערבות, בדרך כלל כירורגית, שנועדו לשנות גודל, מראה או מבנה של איברים בגוף. לרוב, מדובר בטיפולים קוסמטיים שאינם נעשים בשל מצב רפואי שמחייב אותם.

ברם, פעמים רבות אנשים הפונים לניתוחים קוסמטיים מרגישים צורך נפשי עז בקיומו של הניתוח, כך שעבורם הוא הינו צורך ממשי.

לעיתים, ובייחוד כשמדובר בילדים, פגם חיצוני עשוי להוביל להערכה עצמית ירודה ולפגיעה בביטחון העצמי, ולכן לניתוחים קוסמטיים כוח רב בשיפור ושינוי התחושה במצבים אלה.

 

רשלנות רפואית – מתי ניתן לתבוע

באופן עקרוני, על מנת לתבוע בגין רשלנות רפואית, יש להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות. לקיומה, העוולה דורשת 3 יסודות:

  1. נזק למטופל (ובמקרים מסוימים, נזק לסביבתו הקרובה)
  2. התרשלות רפואית מצידו של הרופא המטפל או אחד מאנשי הצוות הרפואי
  3. קיומו של קשר סיבתי בין הנזק שנוצר להתרשלות בטיפול

 

במצבים בהם ניתן להוכיח את קיומם של יסודות אלה, ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין רשלנות רפואית.

על מנת להוכיח את כל אחד מהיסודות, יש להיעזר במסמכים שמצויים בתיק הרפואי וכן בחוות דעת מקצועית של רופאים נוספים, שיסבירו מדוע הטיפול שניתן הינו רשלני.

ככלל, טיפול יחשב לרשלני במקרה בו הוא חורג מן הנורמה המקובלת בקרב אנשי המקצוע, על פי מבחן "הרופא הסביר".

על פי מבחן זה, תיבחן התנהגותו של הרופא המטפל בנסיבות האירוע מנקודת מבטו של הרופא הסביר.

בנוסף לכך, בפסק הדין בעניין שטרן נקבע כי במקרים בהם מדובר במוסד רפואי או במטפל שידוע בכך שהינו מטפל בסטנדרט רפואי מחמיר יותר מן המקובל, כל התנהגות שתחרוג מן הסטנדרט המקובל לגבי אותו רופא תחשב כרשלנית, אף אם התנהגותו לא סוטה מן הנורמה הרפואית המקובלת בקרב כלל הרופאים, אלא רק לגבי הנורמה הפרטית שלו.

לכן, כאשר נבחר רופא או איש מקצוע בעל ידע מיוחד או התמחות וזהירות נוספת, ניתן יהיה לתבוע בגין נזק בשל רשלנות רפואית בצורה שעשויה להיות פשוטה יותר.

 

רשלנות רפואית כתוצאה מטיפול רשלני באחד משלבי הניתוח

את הרשלנות הרפואית בניתוחים קוסמטיים ניתן לחלק למספר שלבים: טרם הניתוח, במהלך הניתוח, ואחריו.

בשלב טרום הניתוח, ייתכן והתקיימה רשלנות רפואית בשל בדיקה לא מלאה או רשלנית לפני הניתוח, היעדרה של בדיקת התאמה לניתוח, או פענוח שגוי שלה.

במהלך הניתוח עצמו, הרשלנות הרפואית באה לידי ביטוי במתן טיפול רפואי לקוי במהלך הפרוצדורה הניתוחית: שימוש בכלים רפואיים לא סטריליים, היעדר תשומת לב למטופל ולמצבו במהלך הניתוח, וחוסר דיוק בביצוע הפעולה הרפואית עצמה.

בשלב שלאחר הניתוח, רשלנות רפואית יכולה לנבוע כתוצאה ממעקב לקוי ואי ביצוע בדיקות לאחר הניתוח.

באופן מובן, תפקידו של הרופא המטפל איננו מסתכם בביצוע הניתוח עצמו אלא ממשיך גם לתהליך ההחלמה וההתאוששות שאחריו.

מתפקידו של הרופא להמליץ למטופל גם על תרופות ומשככי כאבים, וכן שהליך ההתאוששות עובר ללא בעיות.

כך, גם זיהומים שמתפתחים לאחר ביצוע הניתוח עשויים להיות תחת אחריותו של הרופא המטפל, הן בשל היווצרותם והן בשל זיהוי מהיר שלהם טיפול יעיל ומקצועי בהם.

 

רשלנות רפואית בגין אי הסכמה מדעת

גם במקרים בהם לא ניתן לתבוע בגין נזק פיזי (וקל וחומר במקרים בהם ניתן לתבוע בגינו) ניתן לקבל פיצויים כספיים בגין פרוצדורה רפואית שנעשתה ללא קבלת הסכמה מדעת.

על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, הסכמה מדעת הינה הסכמה לטיפול רפואי שניתנה לאחר שהמטפל מסר למטופל את כל המידע הרפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו האם להסכים לקבלת הטיפול המוצע. לעניין זה, מידע רפואי כולל:

  • האבחנה הרפואית של המטופל, וסיכויי ההצלחה של הטיפול
  • תיאור מהות ההליך, המטרה, התועלת הצפויה כתוצאה ממנו והסיכויים של הטיפול המוצע
  • הסיכונים שכרוכים בטיפול המוצע, כולל תופעות לוואי, כאב ואי נוחות, קבועים או זמניים
  • עובדת היותו של הטיפול בעל אופי חדשני

 

הסכמה מדעת בניתוחים אלקטיביים

בנוסף לכך, נקבע בחוק כי מחובתו של הרופא המטפל למסור את המידע למטופל מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה מרצון.

מדובר בחובה שמקומה בולט במיוחד בניתוחים אלקטיביים וקוסמטיים שאינם מחויבי המציאות בשל מצב רפואי בעייתי, אלא שנעשים על בסיס רצונו המוחלט של המטופל.

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי כאשר מדובר בניתוח שאיננו דחוף, חובת הגילוי של הרופא המטפל הינה גדולה יותר, ועליו למסור למטופל יותר מידע, וכן בשלב מוקדם אפילו יותר מהנדרש בטיפול רפואי רגיל.

פרקטיקה מקובלת בקרב מטפלים בתחום הניתוחיים הפלסטיים היא יידוע המטופל על הסיכונים רק בשלב לפני תחילת הפרוצדורה הרפואית, ולאחר שהתקבלה ההסכמה הראשונית והועבר התשלום בגין הטיפול.

בשלב זה וממש לפני העלייה לשולחן הטיפולים, מקובל שהמטופל חותם על טופס שנועד ליידע אותו על הסיכונים שכרוכים בהליך, וכן על כך שהוא מסכים מדעת למטופל.

במצבים אלו, החוק לא תמיד מכיר בתוקף של ההסכמה שניתנת, ואף במקרים בהם המטופל חותם על טפסים אלו עדיין ביכולתו לתבוע את הרופא בשל היעדרה של הסכמה מדעת.

פסק הדין החשוב ביותר בנושא זה הינו פסק הדין בעניין דעקה, בו נקבע כי ניתן לקבל פיצוי כספי בגין פגיעה בזכות לאוטונומיה בגין היעדרה של הסכמה מדעת, אף במקרים בהם לא נוצר למטופל נזק, או שאין קשר סיבתי בין הנזק שנוצר לטיפול שניתן – כלומר אף במקרים בהם הטיפול הלא רצוני היה לא רשלני, עדיין ניתן לקבל פיצויים.

 

עורך דין מומחה לרשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

משרד עורכי דין דוד פייל ושות' הינו משרד שמתמחה בעיסוק ברשלנות רפואית, עם וותק וניסיון מוכח של למעלה מ- 20 שנה בתחום תביעות הנזיקין.

למשרד, שמונה צוות של 32 עורכי דין מן השורה הראשונה, רזומה של הצלחות באלפי תיקים, ובתביעות בגובה מצטבר של מאות מיליוני שקלים.

עורכי הדין שלנו ומיטב היועצים הרפואיים והביטוחיים שעומדים לשרותנו יעמדו לצידכם, ילוו אתכם לאורך ההליך המשפטי, ויוודאו שתמצו את זכויותיכם המשפטיות עד תום.

אנו נסביר לכם על כל אחד מהשלבים לאורך ההליך, כמה זמן הוא צפוי להימשך, אילו מסמכים עליכם להגיש, ומהו גובה הפיצוי הצפוי.

אנו מזמינים אתכם לקבוע עימנו פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות בבית הלקוח, על מנת להבין מהו גובה הפיצוי הצפוי לכםו. שכר הטרחה במשרד משולם רק על פי הצלחה.

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

    דילוג לתוכן