לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בניתוח לפרוסקופי

העידן המודרני הביא עימו מאות חידושים רפואיים שמקלים על חיינו והופכים פרוצדורות רפואיות שבעבר נחשבו מורכבות לברות השגה. אחד מחידושים אלו הוא הניתוח הלפרוסקופי. הניתוח הלפרוסקופי הוא טכניקת ניתוח זעיר פולשנית שמאפשרת להכניס מצלמה זעירה לבטן של המטופל דרך חתך קטן ואסתטי. באמצעות מספר חתכים קטנים נוספים, מבצע הצוות הרפואי את הניתוח הנדרש בהכוונת המצלמה שהוחדרה, ובכך נחסך מהמטופל סבל רב.

אך כמו בכל פרוצדורה רפואית, גם ללפרוסקופיה יש פוטנציאל לסיבוכים וסכנות. וכאשר אלו מתממשות, ייתכן וקיימת עילה לתביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית. מי יכול לתבוע ובאילו מקרים?

 

ניתוח לפרוסקופי: מה עלול להשתבש?

בית המשפט בישראל נדרש לסוגיה זו מספר פעמים בעבר. כך למשל נקבעו פיצויים בגובה מאה אלף שקלים בגין השארת אחד מכלי הניתוח בגופה של מטופלת.

דבר נוסף שיכול להשתבש הוא היעדר בדיקת התאמה של המטופל להליך טרם קבלת ההחלטה על הלפרוסקופיה, רשלנות מצידו של הרופא המרדים, או אפשרות להימנע מן הניתוח באמצעים אחרים.

ביצוע רשלני של הפרוצדורה בידי רופא שאינו מיומן די הצורך עשוי לחשוף את הרופא לתביעה נזיקית בשווי עשרות ומאות אלפי שקלים, בכפוף לנזק שנוצר.

 

רשלנות רפואית בגין אי הסכמה מדעת

אם אי פעם בחייכם עברתם פרוצדורה רפואית מורכבת או ניתוח, ככל הנראה זכור לכם כי לפני ההליך ישבתם לשיחה עם הרופא המטפל, במהלכה הוא הסביר לכם על ההליך הצפוי, מטרתו וסיכויי ההצלחה שלו. הסיבה לכך היא שהרופא מחויב לעשות שיחה זו על פי חוק. בשנת 1996 נחקק חוק זכויות החולה, ובו נקבע (סעיף 13) כי מחובתו של הרופא לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל בטרם התחלת הפרוצדורה הרפואית.

על מנת שהסכמה תחשב להסכמה מ'דעת', מונה הסעיף רשימה של פריטים אותם מחובתו של הרופא לציין בפני המטופל. הדיאגנוזה, הפרוגנוזה, הסיכונים והסיכויים, תופעות הלוואי, כאב ואי נוחות, עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני ועוד. בנוסף לכך קובע החוק כי מחובתו של הרופא למסור את המידע מוקדם ככל הניתן למטופל על מנת שיוכל לקבל את ההחלטה על ביצוע ההליך בצורה רצונית ככל הניתן.

כך למשל מסירת ההסבר רגע לפני כניסה לניתוח והתחלת ההליך עשוי להיות מאוחר מדיי, ויכול להוות הפרה של הסטנדרט שקובע החוק.

ככל שהרופא המטפל התרשל במסירת מידע זה ובמידה ואכן נוצר נזק למטופל, עשוי הרופא להיות חשוף לתביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית. על מנת לסבר את האוזן נוסיף כי בעבר נקבעו בבית המשפט פיצויים בגובה של 15,000 ש"ח בגין ניתוח לפרוסקופי באישה שלא הוסבר לה כי הטיפול כרוך בלפרוסקופיה – אף שלא נמצא קשר סיבתי בין פעולות המנתח לנזק שנטען על ידה.

 

כיצד נקבעת קיומה של רשלנות רפואית בבית המשפט

ראשית, עליכם לבחון כי יש עילה לתביעה שבידכם. לצורך כך מומלץ להתייעץ עם עו"ד מומחה ובעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית, שיבדוק את התקיימותה של עילת הרשלנות בטרם הגשת התביעה. לבחירה בשלב זה ישנה חשיבות עליונה שכן יכולתו וכישוריו של עורך הדין יהיו הגורם המכריע שישפיע על גובה הפיצוי וקביעת הזכאות לקיומו בבית המשפט.

לאחר הגשת התביעה וחומרי הראיות, ידונו השופטים בתיק ויבחנו את יסודותיה של עילת הרשלנות. באופן כללי, יבחנו הרופאים האם אכן נוצר למטופל נזק, והאם הרופא אכן הפר סטנדרט והתרשל במלאכתו. ככל שאלו קיימים, יבחנו השופטים את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לפגיעה ובמידה וגם האחרון קיים – התיק יוכרע לטובת התובע, והשופטים יקבעו את גובה הפיצוי שיתקבל, על בסיס החומר הרפואי בתיק והנזק שנוצר למטופל.

 

עורך דין לרשלנות רפואית בניתוח לפרוסקופי

עו"ד דוד פייל הינו עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית, בעל וותק וניסיון של 20 שנה בהופעות בבתי המשפט ובייצוג לקוחות בתביעות נזיקיות, ועומד בראש משרד מצליח שמונה כ32 עורכי דין. משרדו של עו"ד דוד פייל מתאפיין ביחסו האישי ולחימה הבלתי מתפשרת על זכויותיו של הלקוח, עד לקבלת הפיצוי הכספי המקסימאלי והמלא.

מחפשים עו"ד לתביעה בגין רשלנות רפואית? אנו מזמינים אתכם להיפגש עם עו"ד דוד פייל וצוות המשרד לבחינת סיכויי הזכייה וגובה הפיצוי ללא כל התחייבות להמשך.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם