לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בניתוח קשירת חצוצרות

קשירת חצוצרות היא הליך כירורגי – ניתוח, שבמהלכו חותכים, או חוסמים את החצוצרות של האישה, כדי למנוע מהביצית להגיע אל הרחם לצורך הפריה וכך מונעים את האפשרות של האישה להיכנס להריון. לצורך הניתוח משתמשים ברוב המקרים בלפרוסקופיה – חדירה אל חלל הבטן דרך מספר חתכים בדופן הבטן. דרך חתכים אלה מחדירים הרופאים מצלמות זעירות, מנתקים את החצוצרות וקושרים אותן, כדי לחסום את המעבר אל הרחם. במקרים רבים נהוג לבצע קשירת חצוצרות בתום לידה קיסרית, או מייד לאחר לידה רגילה – במקרה שאישה מעוניינת שלא להיכנס יותר להריון או שהריון נוסף יסכן את בריאותה.

 

כיצד מתבצעת קשירת חצוצרות?

ישנן מספר שיטות נהוגות לקשירת חצוצרות:

  • שיטת פומרוי – שיטה כירורגית, במהלכה קושרים חוט בצורת לולאה על שתי החצוצרות וחותכים את הלולאה מעל הקשר. ניתן לבצע קשירת חצוצרות בשיטה זו מייד לאחר לידה, או בין הריונות.
  • שיטת אירוינג – מתאימה לביצוע בעת ניתוח קיסרי ויש לה שיעורי הצלחה גבוהים מאוד.
  • אלקטרוקואגולציה – צריבת החצוצרות באמצעות זרם חשמל. שיטה זו גרמה בעבר לסיבוכים רבים ולכן עברה שינויים ופיתוחים, ששיפרו את שיעורי ההצלחה שלה.
  • הולקה – חסימת החצוצרה באמצעות אטב מפלסטיק, או מזהב.
  • סרטים וטבעות – חסימת החצוצרה באמצעות טבעת, או ברט, העשויים סיליקון ופלסטיק, הגורמת לניוון הדרגתי של האיבר.
  • אשור – התקן החוסם את חיבור החצוצרות אל הרחם. לשיטה זו יש שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד, רמה נמוכה מאוד של סיכון והיא אף זולה מהשיטות האחרות.
  • במקרה שאישה ביצעה קשירת חצוצרות, היא יכולה להתחרט ולבטל את ההליך בניתוח, שיש לו סיכויי הצלחה של 50 אחוזים, או לבצע הפריה חוץ גופית עם הביציות שנותרו לה.
  • במרבית הליכי קשירת החצוצרות, שיעורי ההצלחה הם גבוהים, אך יש גם סכנה מאוד מנוכה לתמותה בעקבות ההליך (1 לכל 50 אלף נשים עלולה למות במהלך ההליך, או לאחריו). נשים הנמצאות בסיכון הן נשים הסובלות מהשמנת יתר, או נשים שבעברן ניתוחי בטן קודמים, או חולות במחלות לב וריאות.

 

  • הליך קשירת חצוצרות נחשב ליעיל במיוחד, עם 99 אחוזי הצלחה, או יותר.
  • במקרים בהם קשירת החצוצרות לא נעשתה כראוי, או לא הצליחה מסיבות כאלה ואחרות, ייתכן הריון מחוץ לרחם.
  • כישלון הליך קשירת חצוצרות עשוי להתרחש כאשר המנתחים טועים במהלך הניתוח במיקום המכשור המכאני, או אי הקפדה על השלמת הקרישה למשל.
  • סיבוכים נוספים עלולים להתרחש כתוצאה מאי הקפדה על היגיינה וסטריליזציה ולגרום לזיהום חיידקי.
  • במקרים חריגים, תיתכן התחדשות של תעלות המאפשרות מעבר ומפגש בין הביצית לזרע ולגרום להריון לא רצוי.

 

למי מתאים הליך של קשירת חצוצרות?

  1. שני בני זוג, שהחליטו לא להביא לעולם ילדים יותר.
  2. אישה, שעלולה להיות בסכנה רפואית, או סכנת חיים אם תיכנס להריון.
  3. אישה מבוגרת המעוניינת להימנע מהריון לא רצוי.
  4. אישה החולה במחלה, שעלולה לסכן את חייה, או להחמיר את מצבה אם תיכנס להריון.

 

מה עושה אישה שמתחרטת ורוצה להיכנס להריון לאחר קשירת החצוצרות?

אם האישה לא בטוחה לגמרי שהיא לא רוצה להביא יותר ילדים לעולם, אפשר לבצע הליך קשירת חצוצרות באמצעות כריתה חלקית של החצוצרה, או ליצור הידוק זמני באמצעות לולאה מגומי, כך שניתן יהיה להחזיר את החצוצרה לפעילות – אם האישה תרצה בכך.

ניתן גם לנסות לשחזר את החצוצרות אך מדובר בהליך מסובך ונדיר.

במקרה שהליך קשירת החצוצרות בוצע בצורה שאינה ניתנת לתיקון – האישה תוכל לבצע הפריה חוץ גופית. אז תילקח ממנה ביצה, אותה יפרו עם בן זוגה, או עם תרומת זרע ויחדירו את העובר בחזרה אל תוך הרחם שלה.

 

מהם התנאים הדרושים להוכחת רשלנות רפואית במקרה של קשירת חצוצרות ומי עשוי להיות חשוף לתביעה כזו?

ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית:

  • אם החצוצרות לא נקשרו כראוי, בגלל עבודה לא מיומנת, או לא יסודית של הרופא המנתח.
  • אם החיתוך לא בוצע בצורה מקצועית ומיומנת, כי המנתח היה מוסח, או לא מספיק מיומן.
  • אם הוכח שהמטופלת לקתה בזיהום בעקבות אי הקפדה על היגיינה וסטריליזציה, או כל סיבוך אחר, שנגרם בגלל התנהלות לא מקצועית של הצוות הרפואי.
  • בעקבות החלטה של הצוות הרפואי ללא הסכמת המטופלת, או בעלה.
  • לפי חוק, הרופא המטפל נדרש להסביר לאישה המעוניינת לעבור קשירת חצוצרות, כמה שיותר פרטים ומידע אודות ההליך הרפואי והשלכותיו על חייה בהמשך, לפני תחילת הניתוח. מחובתו של הרופא המנתח להבהיר לאישה, שיש אלטרנטיבות נוספות ושהניתוח עלול להיכשל והיא עלולה להיכנס להריון גם אחריו. אם האישה תיכנס להריון לאחר הניתוח ותצליח להוכיח, כי לא הוסבר לה כראוי לפני ההליך, שיש אלטרנטיבות אחרות ושהיא עלולה להיכנס להריון למרות הניתוח – היא עשויה לזכות בתביעה על רשלנות רפואית. במקרים מסוג זה, האישה יכולה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית גם במקרה שנולד לה תינוק בריא, מפאת ההוצאות הכספיות הגדולות, שהיא תיאלץ לשאת בהן כעת לכל אורך חייה בעקבות לידת הילד. הרציונל העומד מאחורי גישה זו הוא, שההורים זכאים לאוטונומיה מלאה בתכנון המשפחה ואם הרופאים כשלו בהעברת המידע הנחוץ לצורך העניין – הרי שהם פגעו בערך הזה.
  • אם הניתוח לא עבר בהצלחה והרופאים היו ערים למצב במהלך ההליך, או בתומו, הם חייבים ליידע את המטופלת. אחרת יהיו חשופים לתביעה בגין רשלנות רפואית.
  • אם ההליך הרפואי לא בוצע בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים המתאימים לטכניקה שנבחרה, הם יהיו חשופים לתביעה בגין רשלנות רפואית, אך גם במקרה כזה – התובעת תידרש להגיש עם התביעה חוות דעת של מומחה רפואי, שיוכיח כי ההליך לא בוצע לפי הפרוטוקול הרלוונטי.
  • אם הצוות הרפואי התבקש על ידי האישה לבצע קשירת חצוצרות במהלך ניתוח קיסרי והדבר לא בוצע בגלל היסח דעת, שכחה, או בלבול – הוא יהיה חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית.
  • אם הרופא המרדים לא ביצע את תפקידו כראוי לפני הניתוח, במהלכו, או לאחריו – הוא עשוי להיות חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית.

 

אילו פיצויים אפשר לקבל בתביעה בגין רשלנות רפואית בקשירת חצוצרות?

בהתאם למורכבות המקרה ולגודל הנזק שנגרם לתובעת, בית המשפט עשוי לקבוע פיצויים בגובה של כמה עשרות אלפי שקלים ועד כ- 150 אלף שקלים במקרה של רשלנות רפואית בקשירת חצוצרות. לדוגמא:

  1. אם הטיפול הרשלני הוביל ללידת ילד – במסגרת התנאים הנחשבים לרשלנות, הפיצויים יפסקו בהתאם למצבו הרפואי של התינוק שנולד – אם התינוק אינו בריא והוריו יידרשו להוצאות כספיות גדולות בעקבות לידתו, או להפסד כספי בגלל עזיבת עבודה לצורך הטיפול בילד וכן הלאה – גובה הפיצויים יעלה בהתאמה.
  2. אם למשל האישה ביקשה לערוך קשירת חצוצרות בעת הניתוח הקיסרי והרופאים לא עיינו במסמכים הרפואיים לפני הניתוח – כנדרש ולא נאמר לאישה שלא נעשתה קשירת חצוצרות, היא נכנסה להריון לא רצוי בגיל מאוחר, שבו ההיריון היה עלול לסכן את בריאותה, או להגדיל את הסיכון לעובר לא בריא, סכום הפיצויים יעלה בהתאם לשילוב של מספר כשלים ובהתאם לכך שהאישה נפגעה בכמה רבדים מהרשלנות.
  3. אם למשל הניתוח נכשל בגלל התנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי, האישה נכנסה להריון לא רצוי וילדה ילד חמישי, כאשר היא כבר מבוגרת ואין לה ולבעלה הכנסה מספקת לגידול נאות של כל הילדים – בית המשפט עשוי לפסוק לה פיצויים גבוהים, שיפצו אותה על עוגמת הנפש וכמו כן יסייעו לה ולבעלה להתמודד עם העול הכלכלי.

 

מהם השלבים בהכנת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של קשירת חצוצרות?

בדומה למקרים אחרים של רשלנות רפואית, גם במקרה של רשלנות בקשירת חצוצרות חשוב שהתובעים יפעלו בהתאם לשלושה שלבים עיקריים כדי לנהל את התביעה בצורה מוצלחת:

  1. איסוף כל המסמכים והרשומות הרפואיות שנוצרו בזמן האשפוז, או ההליך הרפואי הרלוונטי. במקרה של קשירת חצוצרות בניתוח קיסרי למשל, חשוב לאסוף את כל הרשומות הרפואיות החל מתחילת האשפוז ועד רגע השחרור, כך שגם הרשומות שנוצרו במהלך הניתוח הקיסרי, או הלידה יוכלו לשמש את התובעים וגם המסמכים המתעדים את קשירת החצוצרות, את ההרדמה לקראת הניתוח ואת התנהלות הצוות הרפואי בתום הניתוח.
  2. פניה למומחה רפואי – בית המשפט יקבל את התביעה וידון בה רק אם חלק ממנה יהיה חוות הדעת של רופא מומחה, שמוכיח באמצעות הידע והניסיון שלו וכן באמצעות ראיון התובעת ועיון ברשומות הרפואיות, כי התנהלות הצוות הרפואי לא הייתה נאותה – בין אם בכך שלא יידעו את התובעים על כישלון הניתוח, או שלא נקטו במשנה זהירות ולא הקפידו על היגיינה וסטריליזציה, או שהתעלמו מהגיליון הרפואי, אותו הם חייבים לקרא לפני תחילת הניתוח ולכם שכחו לערוך קשירת חצוצרות- כפי שביקשה האישה, או אם לא פעלו על פי הפרוטוקול הנדרש להליך שנבחר.
  3. פניה לעורך דין מומחה לתביעות בגין רשלנות רפואית, שיוכל להעריך את סיכויי ההצלחה של המשפט, להפנות את התובעים למומחה רפואי רלוונטי, להכין את כתב התביעה, לנהל משא ומתן במקרה שהנתבעים יציעו הסדר כספי מחוץ לכותלי בית המשפט וכמובן לנהל את המשפט, במקרה שלא יתקיים הסדר כזה.

 

לסיכום:

קשירת חצוצרות היא ניתוח לכל דבר ולמרות שהסיבוכים בניתוח כזה הם נדירים מאוד, בדומה לניתוחים אחרים, גם בעת קשירת חצוצרות הם עלולים להתרחש. חלקם יכלו להימנע וחלקם היו בלתי נמנעים. בכל מקרה, חשוב להבין שכמו בכל מקרה של רשלנות רפואית, גם רשלנות בעת ניתוח קשירת חצוצרות היא נושא מורכב ויש להיעזר באנשי מקצוע ומומחים מהתחום כדי לנהל תביעה, שתניב פיצויים הולמים.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם