חיפוש

רשלנות רפואית – התאבדות

להאזנה:

 

אדם שביצע בעקבות רשלנות רפואית התאבדות מותיר אחריו אובדן קשה מכל בחינה שהיא וכעת נאלצת משפחתו להתמודד הן עם הטרגדיה הנוראה והן עם הסוגיה המשפטית שמאחוריה.

 

למרבה הצער, מאות בני אדם מתאבדים בישראל בכל שנה ומותירים אחריהם משפחות כואבות ושבורות לב שתוהות כיצד היה ניתן למנוע את אותה טרגדיה נוראה והאם ננקטו כל הפעולות המתבקשות למניעתה. לאלו חשוב להוסיף גם את אלפי הפניות לחדרי המיון כתוצאה מניסיונות התאבדות שלא צלחו, אך גרמו לפגיעות גוף ונפש ולנזקים כבדים למטופל הסובל ומשפחתו.

 

רשלנות רפואית במקרי התאבדות וניסיונות התאבדות

מצב רפואי קשה, פציעה שגרמה לנכות, אשפוז ממושך, לחצים ומועקות תמידיים ואפילו לידה עשויים לגרום להופעתן של מחשבות אובדניות. לא תמיד ניסיון ההתאבדות יסווג כתוצאה ממחלה נפשית כמו דיכאון למשל, אך ככלל נהוג להתייחס לאקט שכזה כביטוי למצוקה נפשית מוגברת וקריאה לעזרה. כאשר מדובר בניסיון התאבדות שלא צלח, הוא אף עשוי ליצור לגופו ונפשו של האדם נזק רפואי אף קשה וחמור יותר מזה שסבל ממנו קודם לכן.

תביעות רבות מגיעות לפתחו של בית המשפט בעקבות התאבדות שייתכן ונגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית ולא בכדי: הצוות הרפואי או המטפלים של אותם האנשים היו אמורים להיות הגורמים הראשונים לזהות את מצבו הנפשי והרגשי של המטופל ולפעול למניעת האירוע, בין אם באמצעים תרופתיים ובין אם על ידי אשפוז, בריאות הנפש ודיווח לגורמי הסיוע הרלוונטיים.

יחד עם זאת, אדם שהתגבשה בליבו ההחלטה ליטול את חייו עשוי להצליח לעשות זאת למרות השגחתו של הצוות המטפל וחרף הטיפול שניתן לו. ולכן מעשה זה לא בהכרח מעיד על התרשלות וכל מקרה נידון לעומקו ובמנותק ממקרים אחרים.

רשלנות רפואית - התאבדות
רשלנות רפואית – התאבדות

נהלי מניעה וטיפול באנשים אובדניים

נוהל הטיפול באנשים בעלי סיכון להתאבדות בעקבות נסיבות רפואיות או נפשיות וכן באנשים שמביעים "נורות אזהרה" מתאימות הוא אחיד ומחייב. ההשגחה והמעקב אחרי מטופלים שעלולים לפגוע בעצמם או שקיים חשש שיעשו זאת מבוצעים מרגע שבו המטופל פוגש את המערכת הרפואית ועד לרגע שישוחרר בחזרה לביתו תוך שהוא מקבל את הטיפול המתאים במסגרת בריאות הנפש.

על פי חוזר משרד הבריאות, יש להחיל "שמירה מיוחדת" על מטופלים בעלי סיכון התאבדותי הכולל השגחה מטעם מטופל אחראי כפי שמפורט בהנחיות וכן סיוע מצד אנשי אבטחה מתאימים כאשר המטופל נמצא במוסד רפואי כלשהו.

כדי להתמודד עם הסוגיה והתביעות המשפטיות שנובעות ממנה, נקבעו גם הנחיות בקרב איגוד הפסיכיאטרים, להערכת סיכונים בקרב מטופלים עם נטייה אובדנית.

הפסיכיאטר מחויב לבדוק לעומק את ביטוי ההתנהגות האובדנית של המטופל, להעריך את גורמי הסיכון הקיימים לו ואת התמיכה שלה הוא זוכה מצד משפחתו וקרוביו.

בהתאם לנתונים אלו, יישקלו פעולות הטיפול המתאימות כמו הרחקת אמצעים לפגיעה עצמית, הענקת טיפול פסיכיאטרי, אשפוז וכמובן ניטור ומעקב תכופים אחרי המטופל.

 

האם כל התאבדות היא רשלנות?

במקרים מסוימים נדרשים בתי המשפט לעמוד על הקשר הסיבתי בין המעשה לבין הנזק שנגרם וזאת מכיוון שהתאבדות במקום כמו בתי כלא למשל, לא בהכרח הייתה פועל יוצא של התרחשות רפואית כלשהי.

במקרים שבהם חלה חובת זהירות, שכן אותו בית כלא לדוגמה היה אמור לדעת על כוונת ההתאבדות (בין אם עקב ניסיון קודם ובין אם בעקבות אמירה או שינוי התנהגותי מסגיר), עליו לנקוט בצעדים הנדרשים למניעת המעשה.

אם לא עשה זאת, הרי שהוא יימצא כאחראי למוות או לניסיון ההתאבדות.

 

הוכחת רשלנות רפואית התאבדות

תביעות רשלנות רפואית בגין התאבדות נחשבות לאתגר משפטי, שכן הן דורשות ראיות חותכות וחד משמעיות להצגה, לפיהן חלה סטייה או חריגה מהנהלים הרפואיים והיא זו שגרמה לאקט האובדני.

כל התעלמות מתלונותיו, אמירותיו או קריאתו לעזרה של המטופל, מניסיונות התאבדות קודמים, העדר השגחה מתאימה או מתן טיפול יעיל וללא דיחוי עלולים להקים עילה לתביעת רשלנות רפואית ולזכות את התובעים בסכום פיצויים שהולם את האובדן, את הנזק שנגרם כתוצאה מהאובדן ואת הכאב והסבל שנגרמו ממנו.

כמובן שגם שגיאה באבחנה עשויה להיחשב כרשלנות רפואית: אדם שנפגש עם פסיכולוג ומשמיע באוזניו טענות שעשויות ללמד על כוונה אובדנית, אך זה קובע כי מדובר באדם מלנכולי ולכן מפנה אותו לרופא הקופה כדי לקבל תרופה נוגדת דיכאון.

 

כשהפעולות ננקטו אך המעשה בכל זאת בוצע

על פניו לא קיימים בדיקות או מכשור שמצביעים על נטיות אובדניות, אך ישנם כלים ופרוטוקולים בהם מערכת בריאות הנפש משתמשת על מנת לנטר מטופלים שעשויים לפגוע בעצמם. מטופל שעבר "הערכת מסוכנות" מצד הגורם המטפל יחייב את הגדרתו כאדם ברמת סיכון גבוהה לעצמו ולסביבתו וייקבעו פעולות שתואמות את אותה ההערכה.

אבל האם פסיכיאטר, פסיכולוג או כל מטפל אחר שלא הצליח לזהות את ההתאבדות, בהכרח התרשל בתפקידו? כאן חשוב להדגיש כי לצורך קביעת הרשלנות יש להוכיח ארבעה יסודות:

 

הופרה חובת הזהירות

הרופא שהיה אמון על רווחת המטופל ובריאותו לא נקט בפעולות המתבקשות כדי להבטיח את בריאותו ושלמותו. בחובה זו מתייחסים למבחן הרופא הסביר, כך שאם פעולותיו של המטפל לא תאמו פעולות שכל רופא סביר אחר היה נוקט בהן, הרי שהוא הפר את חובת הזהירות ולכן גרם לרשלנות רפואית.

 

נגרם נזק שבגינו נדרשים פיצויים

כדי שתתקבל תביעה בגין רשלנות רפואית, מישהו אמור לסבול בפועל. למרות שזהו לא משפט נעים לקריאה, זוהי האמת, שכן למשל אם רופא משחרר להמשך טיפול בקהילה מטופל אובדני אך המטופל לא התאבד, לא ניסה להתאבד ולמעשה לא גרם לנזק, הדבר לא ייחשב כרשלנות כלל.

 

קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות והנזק

הקשר הסיבתי קושר בין פעולות הגורם המטפל לבין הנזקים שנגרמו ולכן באין הוכחה לכך, לא תתקיים עילה לתביעת רשלנות רפואית.

 

כיצד ניתן להפריך קשר סיבתי?

אם למשל החולה מהדוגמה הקודמת שוחרר לטיפול בהקהילה אך חזר להתגורר בבית הוריו, בסביבה שבה יש חפצים חדים או כלי נשק שלא נמנעו ממנו מראש והוא אכן משתמש בהם כדי ליישם את תוכניתו, הרי שיהיה קשה ואולי בלתי אפשרי להוכיח שרשלנות הרופא היא זו שגרמה לנזק.

 

עורך דין רשלנות רפואית

התאבדות היא פעולה הרסנית שבכוחה למוטט משפחות – הן מצד משפחתו של האדם האובדני והן מצידם של רופאים ומטפלים שפספסו נורות אזהרה מהבהבות או שלא הצליחו למנוע את המעשה הנושא בסופו של דבר.

מקרים אלו הם אתגר אמיתי לפיצוח, שכן הם מכילים גישות טיפוליות, עקרונות, השקפות ואסכולות רבות מתחומי הפסיכולוגיה, המתקיימים לצד פרוטוקולים ונהלים ברורים במקרה של זיהוי אדם עם כוונה או נטייה אובדנית. לא תמיד שיקול הדעת הרפואי מתברר כנכון למטופל מסוים אך כל עוד הוא עמד בסטנדרט הטיפול, יהיה קשה מאוד לבסס רשלנות.

זוהי הסיבה שחשיבות הייצוג המשפטי במקרים אלו היא קריטית ויש לפנות רק לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית וצבר מספיק מיומנות ובקיאות בתחומי בריאות הנפש על מנת לגבש כראוי את תיק התביעה ולהשיג את הפיצוי המקסימלי. אין סכום כספי שיפצה על האובדן הנורא או הנזקים שנגרמו כתוצאה מהמעשה, אך בכוחו להשיב ולו במעט מן הצדק ולהביא לסגירת מעגל.

לשיתוף לחצו:

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם