רשלנות רפואית וקשר השתיקה של הרופאים בישראל

עו”ד דוד פייל, מומחה במאבק בחברות הביטוח וקופות החולים, המתחמקות לשלם פיצויים לקרבנות רשלנות רפואית, מתאר את קשר השתיקה הנהוג בין רופאים מומחים, ומסביר מדוע הדבר מכשיר למעשה את הרשלנות הרפואית הבאה.

לדברי פייל במקרים מיוחדים ניתן “לייבא” ארצה מומחים מחו”ל אשר יתנו את חוות הדעת המיוחלת.

ד’, בת 27, הייתה אמורה לעבור ניתוח אפנדיציט פשוט – אך כתוצאה מהניתוח הפכה נכה, לכל ימי חייה. אך ד’ איננה זוכה לכל פיצוי על המקרה זולת קצבת הביטוח הלאומי הניתנת לה עקב נכותה, מפני שהיא לא הצליחה למצוא אף מומחה אשר יהיה מוכן להעיד בעדה בבית המשפט. כל מי ששומע את סיפורה של ד’ מבין כי ארעה במקרה שלה רשלנות קשה בטיפול, אך עורכי דינה של ד’ לא הצליחו לגייס אף מומחה רפואי המוכן להעיד נגד הרופא הבכיר שטיפל בה. ד’ איננה יחידה בסיפור הזה.

יותר מ-12,000 תביעות של רשלנות רפואית מוגשות מדי שנה לבתי המשפט בישראל. כל תביעה שכזו חייבת להיות מגובה בחוות דעת רפואית אחת לפחות של מומחה מוערך בתחום הנדונה הרפואי הרלוונטי. על פי רוב, ככל שחוות הדעת המוגשת לבית המשפט נערכת על ידי מומחה ותיק ומוערך יותר – כך יינתן לה משקל רב יותר בהכרעה השיפוטית.

אך מספר המומחים הרפואיים בישראל מצומצם ביותר, וכולל על פי רוב לא יותר מכמה עשרות מומחים בכירים בכל תחום.

מערכת הבריאות הקטנה “והקוליגיאלית” של ישראל, מקשה פעמים רבות על מומחים להתייצב מול עמיתיהם בבית המשפט, להעיד נגדם, ולמעשה לתרום להכרעה משפטית שתאשים את הרופא העמית ברשלנות ובאחריות לכישלון רפואי לא מקצועי ולא מחויב המציאות.

ככל שהרופא הרשלן בכיר יותר, כך הופך הסיכוי למצוא מומחה שיעיד נגדו בבית המשפט לנמוך יותר.

כתוצאה מ”קשר השתיקה” נערמים קשיים רבים בפני הטוענים לרשלנות הרפואית, ולעתים לוקח שנים, אם בכלל, עד שהתובעים מאתרים מומחים שיעידו לטובתם.

האבסורד הוא שכספי הפיצויים לא ייצאו מכיסו של הרופא, לא מכיסו של בית החולים, ולא ימומנו על ידי הציבור, אלא יינתנו לתובע מחברת הביטוח של הרופא. הרופא מחויב על פי חוק להיות מבוטח בפוליסת אחריות מקצועית – אשר תכסה מקרים של רשלנות רפואית.

“קרבנות רבים של רשלנות רפואית מוצאים את מותם בהליך רפואי שלא נחשב למסכן חיים, ורבים אחרים נותרים ומוגבלים לשארית ימיהם”. אומר עורך דין רשלנות רפואית דוד פייל. “אי מתן פיצוי לקרבנות אלה היא עוולה הזועקת לשמיים, בייחוד שהכספים לה קיימים ושמורים בחברות הביטוח”.

מי מממן חוות דעת רפואית?

“חוות דעת רפואית ממומנת כולה מכיסו של התובע” אומר עו”ד פייל, ועלותה של חוות דעת שכזו עלולה להגיע ל-1500-2500$. אם הרשלנות נגעה למספר תחומים רפואיים שונים, עלול התובע להיזקק למספר חוות דעת, ואז כמובן תוכפל העלות בהתאם. יש מקצועות מוסיף עו”ד פייל כמו גינקולוגיה ונוירוכירורגיה בהם עלותה של חוות דעת עשוי להגיע עד 3000$ ואף יותר.

“תופעת ‘קשר השתיקה’ מונעת לדעתי טיפול בכ-30% ממקרי הרשלנות הרפואית בישראל” אומר עו”ד דוד פייל. “קשר השתיקה של הרופאים המומחים בישראל לא רק שמונע עשיית צדק ממאות קרבנות בשנה, אלא גם מעודד מקרי טיוח של מקרי רשלנות בתוך המערכת, ולמעשה מדרדר את מערכת הבריאות כולה”.

עו”ד דוד פייל מוסיף ש”הגיע הזמן שהמחוקק יאמר את דעתו בנושא, ויאפשר פתרון מן הצדק עבור קרבנות רבים כל כך”.

רשלנות רפואית וקשר השתיקה של הרופאים
Sending
User Rating 5 (1 vote)