להאזנה:
בישראל כ200,000 חולי סרטן ,כשכל שנה נוספים אליהם עוד אלפים. מחלת הסרטן הפכה גורם התמותה הראשון ברחבי העולם, יותר מתאונות דרכים וממחלות לב.
על מחלת הסרטן והחשיבות שבזיהוי מוקדם
מחלת הסרטן כוללת קשת רחבה של מצבים רפואיים, הנבדלים זה מזה באיבר שבו מתפתח הגידול, בסוג התאים המעורבים בתהליך הממאיר ובמנגנונים הביולוגיים הייחודיים המתרחשים בגוף האדם. בין סוגי הסרטן הנפוצים ביותר ניתן למנות את סרטן העור, סרטן השד, סרטן הריאה, סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס, לצד סוגים רבים נוספים.
המהות הביולוגית של המחלה היא שגשוג תאים בלתי מבוקר בגוף, היוצר גידול סרטני. גידול זה עלול לשבש את תפקודו התקין של האיבר שבו החל את דרכו, וכן לשלוח גרורות העלולות לפגוע בתפקודם של איברים נוספים ומרוחקים בגוף.
אף שקיימות השערות רבות ומגוונות לגבי הגורמים להתפתחות המחלה, אין עוררין על כך שגילוי מוקדם וטיפול מהיר בסוגי הסרטן השונים משפרים באופן דרמטי את סיכויי ההחלמה, מייעלים את ההתערבויות הרפואיות ותורמים משמעותית לאיכות חייו של המטופל.
תהליך הבירור הרפואי לרוב נפתח בפנייה לגורם רפואי ראשוני, כגון רופא המשפחה או מרפאה. במסגרת זו, יתבקש הפונה למסור מידע מקיף באמצעות שאלון רפואי. השאלון יתייחס להיבטים כגון רקע רפואי משפחתי בדגש על מחלות ממאירות, הערכת מצב בריאותו הפיזי והנפשי של הפונה, דפוסי התזונה שלו, ואיתור גורמי סיכון אפשריים או חשיפה למחלות בעבר.
בהמשך לתשאול הראשוני, יבוצעו לרוב בדיקות דם כלליות ובדיקות הדמיה ראשוניות בהתאם לצורך. ככל שיתעורר צורך רפואי, ועל סמך הממצאים שיתקבלו, יופנה האדם להליכי בירור נוספים אצל רופא מומחה. הליכים אלו עשויים לכלול בדיקות ספציפיות יותר, המותאמות לאזור החשוד או לסוג המחלה (דוגמת בדיקות שד, ערמונית, ממוגרפיה, משטח פאפ, CT, ביופסיה ועוד). במקרה שבו עולה חשד ממשי לקיומו של תהליך שפיר, טרום-סרטני או סרטני, יופנה המטופל לטיפול וליווי של מומחה בתחום האונקולוגי הספציפי הרלוונטי למצבו.
- רשלנות רפואית סרטן ואונקולוגיה
רשלנות רפואית סרטן ואונקולוגיה
רשלנות רפואית בסרטן ואונקולוגיה באה לידי ביטוי במקרים רבים כאשר המחלה אינה מזוהה במועד.
גילוי מאוחר של המחלה, יכל להביא לגילויה בעת שכבר התפשטה ושלחה גרורות בכל הגוף ומידת השפעתו של העיכוב בזיהוי המחלה על חומרת המחלה ואופן הטיפול בה הוא קריטי.
העילה המשפטית של תביעות מסוג זה הינה רשלנות רפואית. לצורך הוכחת מקרים של רשלנות רפואית סרטן, נדרשת חוות דעת מטעם אונקולוג מומחה, המפרטת את מהות הרשלנות והנזק שנגרם בעטיה בהיבט הסיכויים לריפוי המחלה.
האחריות למחדלים בזיהוי מחלת הסרטן עשויה להיות מוטלת על מספר גורמים שונים המעורבים בתהליך. בין היתר, ייתכן שמדובר ברופא המשפחה שלא העריך נכונה את התסמינים הראשוניים עליהם דיווח המטופל, וכתוצאה מכך נמנע מלהפנותו לביצוע בדיקות חיוניות. כמו כן, ייתכנו ליקויים בפירוש תוצאות של בדיקות והדמיות, אשר הובילו לעיכוב משמעותי בגילוי המחלה. בנוסף, תיתכן התרשלות מצד רופאים אונקולוגים, שהם מומחים בתחום הסרטן, אם כשלו בזיהוי הגידול כממאיר או אם טעו בקביעתם לגבי שלב התקדמות המחלה.
יש להדגיש כי התייחסות מזלזלת או שאננה מצד גורם רפואי לתלונות המטופל, במיוחד כאשר מדובר בתסמינים ברורים שעשויים להצביע על קיומה של מחלת סרטן, עלולה בהחלט להיחשב כהתרשלות רפואית. מקרים מסוג זה נבחנים על ידי בתי המשפט בקפידה יתרה ובחומרה רבה.
מצבים העלולים להצביע על רשלנות רפואית סרטן
- התעלמות מהתסמינים שעליהם דיווח המטופל
- כשל בהפניית המטופל לביצוע בדיקות נדרשות (כגון בדיקות דם, הדמיה) או לייעוץ אצל מומחים רלוונטיים.
- התאמה לקויה של טיפול תרופתי, בין אם בבחירת התרופה ובין אם בקביעת המינון המתאים.
- פירוש שגוי של תוצאות בדיקות מעבדה, הדמיה או ביופסיות.
- אי-עריכת תחקור מעמיק דיו לגבי ההיסטוריה הרפואית המשפחתית וגורמי סיכון תורשתיים של המטופל.
- הימנעות מהפניה לקבלת חוות דעת נוספת במידת הצורך.
כפי שכבר צוין, לזיהוי מוקדם של מחלת הסרטן יש חשיבות מכרעת בתהליך הריפוי ובסיכוי להציל את חיי האדם. במצבים רבים, הכרה מוקדמת במחלה בשלביה הראשוניים הייתה מאפשרת את כריתת הגידול הממאיר בטרם הספיק לשלוח שלוחות גרורתיות מהאיבר המקורי לרקמות ואיברים נוספים בגוף, ובכך לאפשר טיפול אפקטיבי ובזמן. לעומת זאת, עיכוב בגילוי או היעדר זיהוי של המחלה עלולים להוביל להחמרה משמעותית במצבו הרפואי של החולה, עד כדי פגיעה אנושה בסיכויי ההחלמה ואף לסכנת חיים.
תביעות רשלנות רפואית סרטן: ההליך המשפטי
בתי המשפט בישראל דנו במקרים רבים של תביעות בגין רשלנות רפואית, בשל אי-זיהוי או זיהוי מאוחר של מחלת הסרטן.
במרבית המקרים, טענתם המרכזית של התובעים היא כי תסמינים ראשוניים המעידים על אפשרות לקיום גידול סרטני, הופיעו כבר בשלבים מוקדמים. עוד נטען כי הרופא המטפל התרשל בכך שלא זיהה את אותם סימנים כחשודים ולא הפנה את המטופל לבדיקות רלוונטיות או לייעוץ מקצועי מתאים.
לטענת התובעים, לו הגילוי היה מתבצע בזמן, ניתן היה להתחיל בטיפול מוקדם שהיה מפחית משמעותית את מידת הנזק, מעלה את הסיכוי להחלמה ומשפר את איכות החיים ואת תוחלתם. לעיתים מדובר בהבדלים קריטיים, כמו האפשרות להסתפק בניתוח קטן במקום הליך כירורגי מורכב, להימנע מטיפולים אגרסיביים כגון כימותרפיה או הקרנות, או לקבל טיפול תרופתי מתון יותר.
במרבית התביעות מסוג זה, האחריות המשפטית מופנית כלפי המוסד הרפואי שבו הועסק הרופא, או כלפי רופא המשפחה אליו הגיע המטופל בתחילת הבירור. בתי המשפט בישראל מכירים בחובה המקצועית המוטלת על רופאים להתעדכן באופן רציף במידע רפואי עדכני, להפנות לבדיקות או לייעוץ מומחה לפי הצורך, ולפעול ברמת מקצועיות גבוהה.
כאשר מתברר כי הרופא התרשל ותוצאה מכך נפגעו סיכויי ההחלמה של המטופל, בית המשפט עשוי להורות על פיצויים משמעותיים – אשר משקפים את חומרת הנזק, הפגיעה באיכות החיים, ולעיתים אף קיצור תוחלת החיים של הנפגע.
