אבחון מחלת הסרטן
בישראל כ200,000 חולי סרטן ,כשכל שנה נוספים אליהם עוד אלפים. מחלת הסרטן הפכה גורם התמותה הראשון ברחבי העולם, יותר מתאונות דרכים וממחלות לב.
יש סוגים שונים של מחלות סרטן כשהשוני ביניהן הינו באיבר החולה, בתאים בהם מתפתח הסרטן ובתהליכים השונים שמתרחשים בגוף החולה. סוגי הסרטן השכיחים ביותר הם- את סרטן העור, סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס ועוד.
הביטוי של המחלה הוא יצירה לא מבוקרת של תאים בגוף, אשר גורמת לגידול סרטני ופוגעת בתפקוד האיבר בו נוצרים התאים ובאיברים אחרים אליהם נשלחות גרורות.
יש השערות רבות לגבי הגורמים למחלה, אבל ברור לגמרי שגילוי וטיפול מוקדם במחלת הסרטן על סוגיה השונים מעלה באופן משמעותי את אחוז הסיכוי להחלמה, את יעילות הטיפולים הרפואיים ואת איכות חיי החולה.
אבחון המחלה מתחיל בפניה לרופא משפחה או למרכז רפואי, שבעקבותיה יידרש הנבדק למלא שאלון רפואי בדבר ההיסטוריה של המחלה במשפחתו, מצבו הבריאותי והנפשי, הרגלי תזונה ואיתור גורמי סיכון וחשיפה למחלות.
לאחר מכן יעבור הנבדק בדיקות דם והדמיה, ובמידת הצורך יופנה לרופא ולבדיקות נוספות בתחום הרלוונטי (כגון בדיקת שד או ערמונית, ממוגרפיה, בדיקת צוואר הרחם – PAP, בדיקת CT, ביופסיה וכדומה). אם נמצא חשד לגידול סרטני או טרום סרטני, יופנה הנבדק לטיפול אצל מומחה מתאים.
רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן
רשלנות רפואית בסרטן ואונקולוגיה באה לידי ביטוי במקרים רבים באיחור באבחון.
גילוי מאוחר של המחלה ,יכל להביא לגילויה בעת שכבר התפשטה ושלחה גרורות בכל הגוף ומידת השפעתו של העיכוב באבחון על חומרת המחלה ואופן הטיפול בה הוא קריטי.
העילה המשפטית של תביעות מסוג זה הינה רשלנות רפואית ולצורך הוכחתה נדרשת חוות דעת מטעם אונקולוג מומחה, המפרטת את מהות הרשלנות והנזק שנגרם בעטיה בהיבט הסיכויים לריפוי המחלה.
האצבע המאשימה במקרים אלה יכולה לפנות למספר גורמים, המעורבים במחדל -רופא המשפחה, אשר לא איבחן כהלכה את התסמינים הראשוניים עליהם התלונן המטופל ולא הפנה לביצוע הבדיקות נדרשות, כשלים בפענוח ממצאי בדיקות וצילומים, שהובילו לעיכוב באיתור המחלה, לצד רשלנות של רופאים אונקלוגיים, המתמחים בתחום הסרטן, אשר כשלו באבחון הגידול כממאיר או בדיאגנוזה מדוייקת לגבי שלבי התפתחות המחלה.
זלזול ושאננות מצד הרופא לגבי תלונות החולה ביחס לסימפטומים מובהקים למחלות הסרטן עשויים להיחשב כרשלנות רפואית, אשר נבחנת בחומרה רבה על ידי בית המשפט .
מקרים נוספים בהם מתרחש אבחון שגוי בשל רשלנות באבחון של סרטן הם:
- התעלמות מתלונות המטופל
- הימנעות מהפניה לבדיקות או מומחים כאלה ואחרים
- מתן טיפול תרופתי שגוי או במינון לא נכון,
- פענוח מוטעה של ממצאי בדיקות
- כאשר לא נערכת בדיקת רקע מקיפה דיה בנוגע להיסטוריה המשפחתית והתורשתית של החולה
- אי קבלת חוות דעת נוספת ועוד
כאמור, אבחון מוקדם של מחלת הסרטן הינו קריטי להחלמה ולהצלת חייו של החולה בה. במקרים רבים, על ידי אבחון מוקדם, ניתן היה להסיר את הגידול הסרטני לפני שישלח גרורות מהאיבר החולה לחלקים אחרים בגוף, ולטפל במחלה במועד. מצד שני, אבחון מאוחר או אי אבחון של המחלה עלולים להביא להחרפת המצב הרפואי של החולה עד לכדי אובדן סיכויי החלמה ומוות.
תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן
בבתי המשפט בישראל מתנהלות תביעות רבות בעילה של רשלנות רפואית בשל אי אבחון או אבחון מאוחר של מחלת הסרטן.
לרוב, טענת התובעים היא כי המחלה נתנה את סימניה כבר בשלב מוקדם וכי על הרופא המטפל היה לחשוד בסימנים אלה כבר אז כמרמזים על קיומו של גידול סרטני ולהפנות את החולה לבדיקות ומומחים מתאימים.
אם החולה היה מתחיל בטיפול בשלב מוקדם יותר, הנזק שלו היה נמוך משמעותית, תוחלת החיים שלו הייתה ארוכה יותר, הסיכויים להחלמתו היו גבוהים יותר ואיכות חייו הייתה טובה הרבה יותר (לדוגמה, ביצוע של ניתוח קטן במקום ביצוע של ניתוח גדול להסרת הגידול, אי היזקקות לטיפול כימותרפי או טיפול הקרנתי, מינון תרופתי נמוך יותר וכדומה).
התביעה תוגש בדרך כלל כנגד המוסד בו עובד הרופא המטפל או רופא המשפחה אליו פנה החולה עם הופעת התסמינים הראשונים של המחלה. בתי המשפט מכירים בחובותיהם של רופאים להתעדכן באופן שוטף בספרות המקצועית הרפואית, להפנות לייעוץ מומחה ולבדיקות מתאימות במידת הצורך ולשמור על רמה גבוהה של מומחיות מקצועית.
לכן, תביעה שמוגשת לבית המשפט ושבמסגרתה הכיר בית המשפט בפגיעה בסיכויי החלמת החולה כתוצאה מרשלנות הרופא שטיפל בו, תזכה במקרים רבים, את התובע בפיצויים גבוהים המשקפים את הנזקים החמורים שנגרמו לו ואת הפגיעה באיכות חייו ובתוחלתם.
