לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

חישוב פיצויים ברשלנות רפואית

כיצד מחשב בית המשפט את שיעור הפיצויים שנקבל בגין תביעת רשלנות רפואית? ממה מורכב סכום הפיצויים? במאמר הבא תמצאו מידע מקיף בנוגע לחישוב פיצויים בתביעות רשלנות רפואית ומהם הקריטריונים הנדרשים לכך.

 

מדוע נהוג לדרוש פיצוי?

המטרה המרכזית בדיני נזיקין היא להשיב את המצב לקדמותו. מאחר ומדובר במקרים שבהן התקיים נזק חמור, כואב, קשה או מגביל כתוצאה מרשלנות רפואית שהתקיימה, המצב לא באמת יכול לשוב לקדמותו. לכן המעשה המתאים הוא להשוות את מצבו הכלכלי של התובע למצב שבו הוא יכול היה להימצא, אם לא היה נתון לאותה רשלנות רפואית.

 

פסיקת בית המשפט

מכיוון שהערכת הפיצויים משתנה ממקרה למקרה ו"השבת המצב לקדמותו" מתארת מצב גמיש וסובייקטיבי, קביעת הפיצויים המדויקת תינתן רק בפסיקת בית המשפט ומתוך השוואה למקרים דומים שהתרחשו בעבר על בסיס השתלשלות דומה ונסיבות דומות.

 

הערכת גובה הפיצויים

בחיפוש אחר פיצויים ברשלנות רפואית, תמיד יככבו ברשת כותרות נוצצות ודרמטיות בנוגע לסכומי עתק שנפסקו לתובע בתביעת רשלנות רפואית קשה וסבוכה. לעתים מדובר בסכומים של 6 ספרות ומעלה, דהיינו בסכומי פיצויים של מיליוני שקלים! הכסף מגלם את הנזק, שהיה צורך לקשר בינו ובין נסיבות ההתרשלות הרפואית. את הקשר הזה, תוך עבודה מאומצת ומפורטת ביצע עורך הדין כמובן.

 

אפשרות לעילה לתביעה

אדם שניזוק ומעוניין להגיש תביעה בנושא, יפנה לעו"ד המתמחה ברשלנות רפואית ויבדוק האם בכלל קיימת עילה לתביעה. במקרים רבים יהיה ניתן לעמוד על העילה המדויקת רק לאחר קבלת המסמכים והתיעוד הרפואי המתאים. עורך הדין יבדוק את המידע הקיים ויוכל לספק הערכה לגובה הפיצויים האפשרי, על סמך היכרותו המקצועית עם התחום, עם רכיבי הפיצויים הקיימים והיכרותו עם מערכת המשפט.

 

חשוב להכיר

כך או כך, עורך הדין מספק הערכה בלבד וסביר שהיא זו שתימצא בכתב התביעה שיוגש, אך הקביעה הסופית לעולם שייכת לבית משפט ולשיקול דעתו הבלעדי, ללא טווח מינימום או מקסימום.

 

פיצויים ממוניים ולא ממוניים

סכום הפיצויים מגלם בתוכו כמה וכמה רכיבי נזיקין שהניזוק סובל מהם, או זקוק להם על מנת לשקם את מצבו ולהתקיים. לפיכך מתקיימת חלוקה בין שני סוגי פיצויים להלן:

 

נזקים ממוניים

סכומים שמגלמים הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות, סיוע מצד ג' והפסדי השתכרות של התובע הניזוק בעבר ובעתיד.

 

נזקים בלתי ממוניים

סכומים המגלמים נזקים נלווים שאינם מוחשיים ברובם, כמו כאב וסבל, אבדן הנאות החיים, אבדן תוחלת החיים, הפחתת סיכויי הנישואין ועוד.

 

חשוב להכיר

את הפיצויים הממוניים בעבר קל לחשב, משום שהם מסתמכים על עובדות, נתונים ברורים ותאריכים מובהקים. לעומת זאת, פיצויים ממוניים לעתיד ונזקים שאינם ממוניים יצטרכו להביא בחשבון משתנים רבים כמו הפסדי ההשתכרות העתידיים, מספר שנות העבודה שנותרו עד הפנסיה, פגיעה תפקודית שתשפיע על יכולת ההשתכרות או יתר תחומי החיים ועוד.

אם התובע הינו קטין, חישוב הפיצויים העתידיים שלו יוערך בהתאם לשכר הממוצע במשק, בשקלול עם הכישורים האישיים, הרמה האינטלקטואלית ועוד.

 

רכיבי פיצויים נוספים

בשנים האחרונות מדברים בבתי המשפט גם על היווצרותה של עילת האוטונומיה כעילה המקימה זכאות לפיצוי בגין פגיעה בכבוד ובזכות האישית לאוטונומיה. כמו כן, ייתכנו פיצויים בגין עזרת הזולת, הזדקקות למכשירי שיקום וניידות (סדים, הליכונים, כיסא גלגלים), סיעוד הנפגע, טיפולי שיניים, רפואה משלימה, פיזיותרפיה, פסיכותרפיה, ריפוי בעיסוק, התאמת הדיור, הוצאות מיוחדות (מזון מיוחד, מתקני טיהור, כביסה ועוד). קיימים גורמים נוספים שייתכן ויהיה צורך להתחשב בהם, כך שסכום הפיצויים עשוי לגדול בהתאמה.

 

מקרים לדוגמה

רכיב הפיצוי הבלתי ממוני כאמור, עשוי להתמקד בכאב וסבל, צער ועוגמת נפש וכו'. כאשר ב' בן ה-25 איבד את רגלו בעקבות רשלנות רפואית, שקל בית המשפט את רכיב הצער ועוגמת הנפש, הכאב והסבל בגין הפגיעה הקשה.

 

שיקולי בית המשפט

במצב זה שואל את עצמו בית המשפט האם דינו של ב' הצעיר יהיה מבחינת הפיצויים זהה לאדם קשיש שאיבד את רגלו ולפניו מספר מצומצם של "שנות סבל" צפויות? אם ידוע שהתשובה היא "לא", כיצד לחשב את הסכום שיגלם הכרה בנזק?

 

דוגמה נוספת

דוגמה אמיתית נוספת היא התחבטות בית המשפט בקביעת הפיצויים לאישה שאיבדה את יכולתה להרות בשל רשלנות רפואית שגרמה לה לאבדן הרחם (תסמונת אשרמן). האם אישה זו שאין לה ילדים וכעת היא עקרה, תקבל סכום כספי שווה לזה של אישה שהפכה לעקרה אך כבר יש לה ילדים?

כמובן שהתשובה הברורה היא "לא", אך מדובר בהתחבטות שתלויה בשופטים. יש שופט שיעריך כי המקרים בפער כה גדול והנזק כה חמור, עד שייפסקו מיליוני שקלים פיצויים ואילו שופט אחר יפסוק רק מחצית מהסכום הזה. כאן מתבלטת חשיבותו העיקרית של עורך דין רשלנות רפואית, שמניסיונו ויכולותיו המקצועיות יוכל להעריך את הסכום הצפוי, אך גם לשכנע בדרכים שונות את השופטים לפסוק את הסכום שצפה.

 

רק השופט מכריע

בכל הנוגע לפסיקת פיצויים, אין אמת אחת ומדובר בפעולה סובייקטיבית מאוד. אף עורך דין, גם לא המוכשר והמפורסם ביותר, לא יוכל לדעת כיצד היו נראים חיים של אדם שניזוק באורח קשה אם לא היה עובר את אותו אירוע רשלני ועגום. הוא גם לא באמת יכול לדעת מה הייתה משכורתו של האדם, עד איזה גיל היה עשוי לחיות ואילו דברים מדהימים היה צפוי לבצע בחייו.

 

להגדיל סכום הפיצויים הכספיים

ועם זאת, הנטייה בבתי המשפט היא להגדיל אם ניתן את סכום הפיצויים הכספיים שנפסק לאלו שהוכח כי התקיימה אצלם רשלנות כלשהי. זהו תהליך שקורה בהדרגה ולאור ההתעדכנות של מערכת המשפט הישראלית בגישות וההשקפות המקובלות בעולם (למשל בארה"ב, בה גובה הסכומים עלה בעשור האחרון), אם כי ישנם תיקים בהם סכומי הפיצויים עדיין עומדים על כנם ולא התרחש בהם כל עדכון.

 

משפט האמריקאי לעומת המשפט הישראלי

כך למשל, במשפט האמריקאי לעומת המשפט הישראלי, פוסקים גם פיצויים עונשיים – מעין קנסות שנדרשים הנתבעים לשלם אם הוכח כי ביצעו רשלנות רפואית. כאן בישראל לא ניתנים פיצויים כאלו למוסדות הרפואיים או לרופאים ואנשי הצוות הרפואי, או על מנת להרתיע את חברות הביטוח מהתנהלות דרקונית ואטומה. אם אכן היו עושים זאת, ייתכן שהנתבעים היו פועלים באופן שונה לחלוטין מלכתחילה.

 

עד לאיזה גובה פיצויים אפשר להגיע?

סכומי הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית מכל התחומים עומדים על עשרות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים, כל מקרה לגופו. כתב התביעה לא אמור לנקוב בסכום לדרישתו. אם התביעה מוגשת לבתי משפט שלום, היא מוגבלת על פי החוק עד 2,500,000 שקלים. אם התביעה מוגשת לבתי משפט מחוזיים, היא אמורה לעמוד על החל מ-2,500,000 ₪ ומעלה, ללא הגבלה.

 

מקרים חריגים

כך יוצא שבמקרים קשים, חמורים וחריגים בהם היו מעורבות נכויות קיצוניות, פגיעות מוח קשות וצמיתות, מוות והגבלות חיים משמעותיות, הסכומים הכספיים עשויים להגיע גם לכדי 5-6 מיליון שקלים. מדובר כמובן במקרים נדירים מאוד שמתרחשים רק אחת למספר שנים. יתר הפסיקות ה"משמעותיות וחמורות" עשויות להסתכם גם ב-1-2 מיליון שקלים.

 

כמה זמן לוקח עד לפסיקת הפיצויים?

הכנת התיק עד לתביעה וגיבוש חוות דעת מומחה אורכת בממוצע כשנה מיום החתימה על מסמכי ההתקשרות מול עורך הדין. בחלק מהמקרים תושג הצעת פשרה מול הצד השני והלקוח ישקול יחד עם עורך דינו האם מדובר בהצעה טובה או שיש צורך להמשיך להילחם. ההחלטה הסופית היא של הלקוח בלבד.

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

    דילוג לתוכן