להאזנה:
חולים שנתונים בידי הצוות הרפואי המטפל בהם נוטים לסמוך על מקצועיותם ושיקול דעתם. הם רואים באנשי הצוות הרפואי כאנשים אמינים ואנושיים שיעשו כל שביכולתם כדי להטיב עם מצבם. אלא שלעתים מתרחשות שגיאות רפואית שלא רק שמותירות את המטופלים עם נזק חמור, אלא גם עם אכזבה קשה מחוויית הטיפול שקיבלו וחששות ממשיים מפני הליכים רפואיים בעתיד.
אז כיצד מגולמת רשלנות רפואית על טיפול מיותר? אילו טיפולים עשויים להיחשב ככאלה? ומהו גובה הפיצויים האפשרי למקרים אלו?
הלימפומה שלא הייתה מעולם
המקרה המפורסם בישראל על ביצוע טיפול מיותר שייך לאמיר פרישר (פיי) גוטמן. הוא אובחן בשוגג כחולה בלימפומה וקיבל במשך זמן ממושך טיפולים כימותרפיים שלא לצורך. כשהתבררה האמת בנוגע לטעות והיעדר גידול סרטני בגופו של פרישר, פורסם בתקשורת כי הגיש תביעה נגד בית החולים איכילוב בגין הנזקים הנפשיים והגופניים הרבים שנגרמו לו כתוצאה מהטיפול המיותר.
תיק הרשלנות הרפואית
למרות שגוטמן נפטר למרבה הצער, תיק הרשלנות הרפואית עדיין מתנהל. משפחתו אף הצהירה בעבר כי תרחיב את התביעה לכדי בדיקת הקשר בין אירוע הטביעה למצבו הפיזי הרעוע של גוטמן שנגרם לו עקב הטיפול.
סיבות לקבלת טיפול רפואי מיותר
הסיבות שמובילות לביצוע טיפול מיותר עשויות להיות רבות ומגוונות: חוסר תשומת לב, בלבול בין מטופלים, תשישות, רשלנות בפענוח תוצאות של בדיקה, ניסיון בלתי מספק של הרופא ולעתים גם ממצאים שאינם חד משמעיים ועשוים להוליד החלטה שגויה.
כל אחת מהאפשרויות הללו ועוד שפע אפשרויות עשויות לגרום למטופל לעבור טיפול שאיננו נחוץ ואיננו הכרחי. אם כתוצאה מאותו הטיפול הוחמר מצבו הרפואי, נגרם לו נזק בריאותי, נגרמה נכות או חלילה מוות – הדבר מהווה רשלנות רפואית שניתן לקבל בגינה פיצויים כספיים.
- רשלנות רפואית על טיפול מיותר
טיפול תרופתי שלא לצורך
במקרה לדוגמה, אישה הידרדרה למצב סיעודי כתוצאה מטיפול ממושך בתרופה המכילה סטרואידים המיועדת להסדרת המחזור החודשי. טיפול זה ניתן לה ללא בסיס רפואי כלשהו ומבלי להסתמך על תוצאות בדיקות מהימנות. כתוצאה מהטיפול, פיתחה התובעת תופעות לוואי כמו ריפלוקס, התכווצויות שרירים, כאבים המלווים בהקרנות לגפיים וחולשה כללית.
תופעות לווי מתרופות
התובעת טופלה בעבר בתרופה זו והחליטה להפסיק אותה כשהרתה וילדה. תרופה זו נרשמה לה שוב ושוב, כאשר היא סובלת מתופעות לוואי קשות אך אלו יוחסו במשך השנים לשלל גורמים רפואיים אחרים ולא לטיפול התרופתי השגוי. בשלב מסוים המליצה הרופאה לתובעת לבצע בדיקת גירוי סינקטן, אך מבלי ליידע אותה שעליה להפסיק להשתמש בתרופה מספר ימים לפני הבדיקה.
בדיקה שלא לצורך
הדבר גם לתובעת לעבור את אותה הבדיקה שלא לצורך, תחת השפעת התרופה. התוצאה שיקפה רמת קורטיזול נמוכה, מה שהוביל לטיפול שגוי בהתבסס על תוצאות בדיקה שאיננה מהימנה. במשך שנה וחצי הידרדרות מצבה הרפואי של התובעת נמשך והיא נשלחה למומחית אנדוקרינולוגיה, שם נקבע כי תופעות הלוואי מהן היא סובלת נובעות מנטילת התרופה, שכלל לא הייתה אמורה ליטול.
לראיה
שבוע לאחר שהפסיקה ליטול את התרופה נעלמו כל תופעות הלוואי. אבל למרבה הצער, הטיפול הממושך גרם לתובעת לפגיעה צמיתה בשרירים, צורך קבוע בהתניידות בכיסא גלגלים וקשיים תפקודיים בפעילויות היומיום. שיעור הנכות שנקבע לה הועמד על 50%.
רשלנות חמורה
לאור הרשלנות הרפואית החמורה שהתרחשה, הועבר הדיון במקרה גם לוועדה רפואית מחוזית של לשכת הבריאות במחוז מרכז. הוועדה קבעה כי השימוש בתרופה המכילה סטרואידים גרם לחולשה בגפיים התחתונות (חולשה קשה במיוחד ברגל ימין) וחולשת שרירים דו צדדית קיצונית.
רשלנות רפואית בגין ניתוח מיותר
גם ניתוח הוא הליך טיפולי שנועד לשקם או להטיב עם המטופלים וגם הוא איננו חף מטעויות וכשלים אפשריים. ניתוח מיותר הוא מצב שבו לא היה כל צורך בניתוח אך הוא בוצע שלא לצורך. נסיבות אפשריות למצב יהיו אותן הנסיבות שמקורן בטיפול המיותר כגון: פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה, אבחנה שגויה המובילה למתן טיפול שגוי, קבלת החלטה על ניתוח למרות שהיה ניתן לבצע פרוצדורה אחרת שאיננה חודרנית ועוד. במקרים של ניתוחים מיותרים שגרמו לנזק, יש להוכיח כי הניתוח שבוצע היה מיותר והיה ניתן להסתפק בפתרון אלטרנטיבי חלופי כדי שהדבר ייחשב לרשלנות.
אמות המידה הרפואיות קובעות כי על הצוותים הרפואיים לוודא כי כל אלטרנטיבה שאיננה ניתוחית, פולשנית או חודרנית מוצתה וכי קביעת הניתוח תתבצע בכובד ראש. זאת במטרה למנוע כל פוטנציאל נזק, שמובא בחשבון מעצם הניתוח.
חובת הגילוי הרפואית
הן בטיפול במיותר והן בביצוע הליך טיפולי אחר כמו ניתוח, טיפול פרא-רפואי, טיפול תרופתי ועוד עומדות לזכויותיו של החולה זכויות חשובות. על פי חובת הגילוי, על הרופא למסור למטופל כל אלטרנטיבה טיפולית רלוונטית ולספק לה יתרונות וחסרונות. בנוסף, עליו לפרט בנוגע להשלכות של אי קבלת טיפול כלל. רק מעצם קבלת מלוא המידע, יכול המטופל לקחת החלטה נכונה שתתאים לו.
הפרה של אי ההסכמה
כאשר מטופל או מטופלת אינם מקבלים את מלוא המידע בנוגע להליכים הטיפוליים המוצעים להם, מתרחשת הפרה של אי ההסכמה מדעת ו/או פגיעה באוטונומיה של המטופל/ת. הפרת חובות אלו או רק אחת מהן עשויה להוות רשלנות רפואית ויהיה ניתן לתבוע בגינה פיצויים.
מבחן הרופא הסביר
הרופאים מחויבים כאמור לנקוט במשנה זהירות למטופליהם ולכן אמורים לנתח ולשקול כל ביצוע טיפול שהם סוברים כי יטיב עם המטופל שלהם. כאשר מטופל מסוים מופנה לטיפול מיותר שלא לצורך, יעמוד הרופא המפנה במבחן משפטי המכונה "הרופא הסביר".
רמה המקצועית המקובלת בתחום
במבחן זה ייבדק האם פעל הרופא בהתאם לרמה המקצועית המקובלת בתחום התמחותו. אם יתגלה כי הפנה לטיפול המיותר שלא כשם שהיה מפנה אליו כל רופא סביר אחר לאור מצבו הרפואי של המטופל, הדבר אכן ייחשב כרשלנות רפואית.
שלבי הרשלנות בעת טיפול מיותר
בירור רפואי רשלני – התחקות לקויה אחר היסטוריה רפואית שרשומה למטופל, מחלות הרקע שלו, ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, השתייכות לקבוצת סיכון ועוד.
אבחנת מחלה אחרת מזו שהמטופל לקה בה בפועל, על אף התסמינים האופייניים
הפנייה של המטופל לבדיקות שאינן נחוצות במטרה לרפא או לאושש את מצבו. בדיקות אלו עשויות להיות בדיקות ממגוון סוגים, לרבות טיפולי מומחים, טיפולים במכשור רפואי, רפואה משלימה, שימוש בתרופות בלתי מתאימות, בדיקות פולשניות וחודרניות ועוד.
ולסיום ובעקבות כל אלו – מתן טיפול שעשוי להיות בלתי מתאים והשהייה של הטיפול הנדרש.
מבחן הקשר הסיבתי
כדי לעמוד על הרשלנות שהתרחשה בעת טיפול מיותר, יש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין אותה רשלנות לבין הנזקים שנגרמו למטופל או המטופלת. כדי לעשות זאת, יהיה צורך לבאר סוגיות רלוונטיות כמו סוג הטיפול שניתן לאור האבחנות והמסקנות הרפואיות, זיהוי סימפטומים שהיה עשוי לקצר את סבלו של המטופל ולבלום התקדמות מחלה או נזק, הצבת האפשרויות הטיפוליות בפני המטופל תוך עמידה על היתרונות, החסרונות, ההשלכות ועוד.
לאור כל זאת, אם ייקבע כי הנזק נגרם ישירות מהטיפול הרפואי המיותר, בית המשפט יקבע כי התקיימה עוולת רשלנות רפואית ויפסוק את גובה הפיצויים להחלטתו על הנתבע.
משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית מזה שנים רבות. פנו אלינו ונשמח לעמוד לרשותכם עד להשגת תוצאה שתפצה ולו במעט על הנזק שנגרם לכם.