לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית דיאליזה

תוכן עניינים

השימוש בדיאליזה נועד למטופלים הסובלים מאי ספיקת כליות כרונית ועד חריפה. הוא מאפשר חיים לצד כליות בלתי מתפקדות, אך איננו מרפא בפועל את המחלה עצמה ואף פוגע מהותית באיכות החיים בשל התלות בדיאליזה. במה מתבטאת רשלנות רפואית דיאליזה? וכיצד ניתן לטעון משפטית כי בוצעה רשלנות המחייבת בסכום פיצויים גבוה?

 

הצורך הרפואי בדיאליזה

תפקידן של הכליות הוא לסנן מהדם פסולת ולהזרים אותה אל מערכת השתן: חומצות, אשלגן, עודפי נוזלים ועוד. כאשר הכליות יוצאות מתפקוד בעקבות בעיה רפואית חמורה, הדיאליזה הופכת לתחליף סילוק הפסולת.

מספר החולים הזקוקים לדיאליזה איננו נמוך כלל. המצב נגרם בשל שלל מחלות כמו יתר לחץ דם, וסיבוכים ממחלת הסוכרת. טיפולי הדיאליזה מחייבים ביקורים תכופים במחלקות הדיאליזה בבית החולים (כמה פעמים בשבוע) במשך תקופה ארוכה, מה שפוגע באיכות החיים, איננו מרפא את המחלה הקיימת ומשמש בסופו של דבר ככלי מאריך חיים בלבד (או אלא אם המטופל ממתין להשתלת כליה).

 

אושפז ונשכח: הפרת חובת הזהירות למטופל

יהיה זה טבעי ומתבקש לומר כי כל מטופל מעצם היותו מטופל זכאי לכך שהצוותים הרפואיים והרופא בפרט ינקטו כלפיו באמצעי זהירות סבירים ויבצעו כל שביכולתם על מנת למנוע פגיעה במטופל כתוצאה מהטיפול. על פי חובת הזהירות, כל רופא לרבות ממסד רפואי שנטל על עצמו לטפל באדם מסוים, מוכרח להשתמש במיומנותו הנדרשת כלפי החולה.

 

חובת הזהירות למטופל

במקרה שלפנינו, התרחשה הפרה בוטה של חובת הזהירות למטופל: ב' אושפז ונפטר במחלקת דיאליזה וזאת מכיוון שמרגע שאושפז ועד שנפטר לא נבדק ע"י אף רופא, למרות מצבו הכללי הקשה מאוד. עוד נטען כי האחות שטיפלה בו זיהתה את מצבו אך בחרה להותירו ללא השגחה ומבלי להזעיק רופא. כאשר רופא הגיע למיטתו בסופו של דבר, כל שנותר למרבה הצער הוא לקבוע את מותו.

 

התביעה

התביעה גם טענה כי הרשומה הרפואית חסרה ואיננה כוללת רישום לטיפול שעבר בבית החולים. בנוסף, מי השתייה סיכנו את חייו בשל האמוניה המצויה בהם והיעדר פיקוח על רמת הכלור הקיימת. גם ניתוח לאחר המוות לא בוצע, אם כי מדובר בעניין מקובל במצבים אלו.

 

ההגנה

מנגד נטען כי לא נפל פגם בטיפול הרפואי וכי הפטירה הייתה בעקבות רגל סוכרתית מזוהמת כפי שנרשם בגיליון הרפואי. מדובר בתרחיש מצער אך צפוי, בהתחשב במצבו הבריאותי הקשה ומחלות הרקע של המנוח. בנוסף, עלתה הטענה כי פטירה בעקבות איכות המים היא עניין בלתי סביר.

 

בית המשפט

בית המשפט ששמע את שני הצדדים ואת חוות דעת המומחים מטעמם, קיבל את טענות התביעה ואף קבע כי אם היה המנוח מחובר למוניטור קבוע, טיהור המים שלו היה נשמר כראוי ולא היה עובר בדיקה אחת בלבד, היה עודנו חי.

 

טיפול בדיאליזה ללא הסכמה מדעת

חוק זכויות החולה קובע כי על הרופא לקבל ממטופליו הסכמה חופשית לטיפול הרפואי שיבוצע להם ולמסור את כל המידע הרפואי הנדרש על מנת שהמטופל יחליט האם להסכים לביצוע הטיפול. מצב שבו רופא מספק טיפול רפואי שלא בהסכמת המטופל או מבלי שמסר לו את מלוא המידע הרפואי הנדרש, מתקיימת עילת תביעה לפיצויים.

 

מקרה לדוגמה

כך התרחש במקרה המצער של נ' – אישה בת 67 שנפטרה בעת אשפוזה בבית החולים בעקבות אי ספיקת כליות חמורה. בכתב התביעה נטען כי נ' עברה טיפול דיאליזה חודרני תוך פגיעה באוטונומיה שלה ומבלי שניתנה מטעמה הסכמה מדעת.

התביעה מפרטת את עובדות המקרה ומספרת כיצד נ' הגיעה לבית החולים עם תלונות על מצב בלתי נסבל הכולל כאבי בטן, כאבי ראש והקאות. הבדיקה שנערכה לה העלתה כי היא סובלת ממצב חמור של אי ספיקת כליות ועליה להתאשפז. מצבה של נ' הוסיף להיות גרוע במשך כמעט כחודש שלם, מה שהביא את הרופאים להחלטה על טיפולי דיאליזה.

 

סוף עצוב

כמה ימים לאחר תחילת הדיאליזה, התלוננה נ' על קוצר נשימה קשה. בוצע לה צילום חזה שבמהלכו הפסיקה לנשום. בוצעו בה ניסיונות החייאה אך הרופאים נאלצו לקבוע את מותה.

נ' עברה טיפול מסוכן וקשה, מבלי שסופק כל הסבר על הסיכונים הכרוכים בכך ומבלי שניתנה כל הסכמה מדעת. לראיה, לא קיים כל טופס הסכמה חתום מצד המטופלת או מי מטעמה, מה שגרם לבית המשפט לפסוק כי אכן הופרו זכויותיה והפיצויים עומדים על 250,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מגובה הפיצויים.

 

פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות

א' הוא אדם צעיר, בן 32 בסך הכל ויש לו ספיקת כליות מוחלטת. במשך שנים סבל מעודף משקל מוגבר ונאלץ לבצע בדיקות שוטפות ושגרתיות בקופת החולים שלו. כעבור שנים החליט לעבור לקופה אחרת, שם על מנת להעריך את מצבו כראוי ולגבש היסטוריה רפואית, נשלח לבדיקת דם שגרתית. משהגיעו תוצאות הבדיקות, נמצאו על ידי הרופא המטפל ממצאים שאינם תקינים. א' נשלח לבירור דחוף תוך שהוא מבקש מקופת החולים הקודמת שלו את תיעוד הבדיקות שבוצעו דרכה.

 

אבחנה שגוייה

על פי מסקנת תוצאות בדיקת הדם שנערכה ל-א', שתי הכליות שלו היו על סף קריסה ממשית ומצב זה כבר קיים אצלו מספר שנים טובות. זאת על אף ולמרות שביצע בדיקות רבות על פני תקופת חיים ארוכה בקופת החולים הקודמת, אלא שזו לא אבחנה את מצבו כלל, לא ע"י בדיקות דם שבוצעו ולא ע"י בדיקות אחרות שבוצעו.

כיום א' הינו בעל 100% נכות (כפי שהוכר על ידי המוסד לביטוח הלאומי), מטופל בדיאליזה ובעל תלות מוחלטת בדיאליזה וכן מועמד להשתלת כליה.

 

כיצד תובעים בגין רשלנות רפואית דיאליזה?

כל תביעת רשלנות רפואית מתחבטת בסוגיות מורכבות, בייחוד מאחר ולא כל טיפול רפואי שנכשל מבטא בהכרח התרשלות כלשהי. במקרים רבים ביצע הצוות הרפואי את כל שנדרש ממנו, אך לא היה בידו להסיג את מצב המחלה, לבלום הידרדרות, לטפל בבעיה או להציל את חיי המטופל.

 

תביעות של רשלנות רפואית דיאליזה

בתביעות של רשלנות רפואית דיאליזה ובכלל, יש להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שממנו סובל המטופל לבין פעילותם הסבירה והמתבקשת של הצוותים הרפואיים (מבחן הרופא הסביר). לחילופין, יש להוכיח כי בוצעה התרשלות שעה שנדלקו שלל נורות אזהרה בנוגע למצבו החמור של המטופל ולמרות זאת הצוות לא הגיש טיפול רפואי ראוי.

 

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית נחלקת למספר שלבים, כאשר השלב הבסיסי הוא לאסוף את מלוא החומרים כמו תיעוד מבית החולים, התיק הרפואי, אישורים, מרשמים, הליכי אשפוז, היסטוריה רפואית וכל מסמך נוסף שיתאים להשתלשלות עובדות המקרה.

 

איתור של רופא מומחה

השלב הבא יהיה איתור של רופא מומחה לצורך מתן חוות דעת כנגד הגורם המטפל שלכאורה התרשל. המומחה חייב להיות אדם מהמישור הרפואי נשוא התביעה ולכן יש למצוא מומחה כליות נפרולוג וותיק ומוכר בקהילה הרפואית, מנהל מחלקת דיאליזה באחד מבתי החולים וכו'. מציאת הרופא היא אתגר, משום שלא כל רופא מוכן להתעסק בתביעות רשלנות רפואית.

 

תפקידו של המומחה

תפקידו של המומחה הוא לבדוק האם אכן התרחש מחדל במתן הטיפול או האבחנה שבוצעו למטופל, האם הוגש טיפול רפואי תקין בהתאם למבחן הרופא הסביר, האם נלקחו החלטות בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים ואמות המידה הרפואיות המקובלות, האם לא הופכו זכויות המטופלים ועוד. בנוסף, יעמוד המומחה על הקשר הסיבתי בין הנזק להתרשלות, מה שמהווה את ליבת טענות התביעה.

 

לסיכום

במקרים של תביעות רשלנות רפואית דיאליזה, אנחנו מגלים לא פעם כי בוצע מחדל חמור שבו התפספסו מצבו של המטופל, תוצאות בדיקותיו או האבחנה של אותן הבדיקות ונלקחו מסקנות בשטח שהוסיפו לגרום לנזק לכליות ולתפקודן, מה שהוביל להידרדרות קשה ומצערת.

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

    דילוג לתוכן