לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית ושיתוק מוחין

תביעה בעקבות שיתוק מוחין מתרחשת כאשר יש חשד לרשלנות רפואית בעת הלידה או חשד לרשלנות רפואית במהלך ההריון. חשוב לדעת כי תביעה מסוג זה עלולה להיות ארוכה ומעייפת. מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין רשלנות רפואית מומחה בתחום, אשר יוכל להדריך ולנהל את תיק התביעה באופן יעיל וקצר עבורכם. עורך הדין יבחן בחינה ראשונית את המסמכים הרפואיים ויפנה את התובע לקבלת חוות דעת רפואית של מומחה בתחום אולטרסאונד או לידה.

רשלנות רפואית במהלך טיפול בשיתוק מוחין

שיתוק מוחין (Cerebral palsy, C.P) הינו מצב רפואי המתייחס למספר ליקויים נוירולוגיים הנובעים מנזק מוחי שנגרם לעובר או לתינוק בזמן ההריון, הלידה או לאחר מכן.

קיימים גורמים שונים היכולים לגרום לשיתוק מוחין. הסיכוי לפתח סיבוך נוירולוגי עולה ככל שגיל העובר צעיר יותר. גורמי הסיכון הנפוצים הם:

  • פגות – הגורם העיקרי
  • ירידה באספקת החמצן למוח
  • אוטם מוחי כתוצאה מחסימת זרימת הדם למוח
  • זיהומים שונים, כגון CMV, אדמת, מנינגיטיס או זיהומים פטרייתיים
  • רעלנים
  • מצבים מולדים על רקע מומים התפתחותיים במוח
  • חבלות מוחיות
רשלנות רפואית ושיתוק מוחין
רשלנות רפואית ושיתוק מוחין

תסמינים נוספים אשר יכולים להתלוות לשיתוק מוחין CP:

 

  • קשיי למידה המלווים בבעיות התנהגות.
  • סוגים שונים של פיגור שכלי.
  • עקמת בעמוד השדרה.
  • בעיות של המעיים ובעיות בשלפוחית השתן.
  • טונוס (מתח שרירים) שונה מהרגיל (על-פי רוב נמוך משמעותית מהממוצע).
  • אפילפסיה ופרכוסים.
  • הידרוצפולוס/מיימת המוח: תופעה הנגרמת כתוצאה מחסימת המעברים בין חדרי המוח אל תעלת השדרה האחראית על ניקוז הנוזל המוחי-שדרתי (CSF). סיבות החסימה יכולות להיות: שבץ מוחי, דימום, מום מולד, סיבוכים אחרים לאחר הלידה. החסימה גורמת ללחץ תוך גולגולתי שפוגם בתפקודים המוחיים והמוטוריים.

 

הפגיעה הנוירולוגית יכולה להתבטא כהפרעה תפקודית, הפרעה בדיבור, פיגור שכלי ועוד. ספקטרום התסמינים וחומרתם הינו רחב, כל חולה מתייצג עם רמת שיתוק ו\או פיגור שכלי שונה.

התסמינים האופייניים בשיתוק מוחין:

לשיתוק מוחין עשויים להיות תסמינים שונים ורבים, המשתנים בין אדם לאדם. תינוקות הסובלים משיתוק מוחין עלולים ללקות בשלל בעיות, ביניהן:

  • בעיות ראייה
  • בעיות שמיעה
  • קשיי דיבור והליכה
  • בעיות משתנות במערכת העצבים המרכזית.
  • מתח שרירים ירוד בגוף
  • עוויתות \ פרכוסים
  • איחור התפתחותי
  • קשיי אכילה ובליעה
  • קשיי למידה, בעיות התנהגות
  • בעיות נשימה
  • ועוד

 

תהליך האבחון של שיתוק מוחין אינו תמיד פשוט. במרבית המקרים ישנם סימפטומים המתגלים רק בשלב מאוחר יותר בחיי הילוד (מספר חודשים לאחר הלידה), בדרך כלל בעקבות עיכוב התפתחותי או שינוי אחר אליו שמים לב ההורים. במקביל, חלה אחריות מצד הצוות המטפל לעקוב אחרי ילדים עם גורמי סיכון לשיתוק מוחין או ילדים בהם התגלו תסמינים המחשידים לפגיעה מוחית.

עיקר האבחנה היא קלינית, אך ישנו צורך לבצע סדרת בדיקות מקיפה על מנת לשלול מצבים רפואיים אחרים היכולים לגרום לתסמינים דומים.

רשלנות רפואית ושיתוק מוחין

בירור חשד לשיתוק מוחין כולל בין היתר את הבדיקות הבאות:

  • בדיקת הדמיה, כגון אולטראסאונד או MRI ראש
  • בדיקת EEG – במקרה של פרכוסים
  • בדיקות דם לאבחון מחלות גנטיות או מטבוליות

 

אמנם לא תמיד ניתן לאבחן מראש שיתוק מוחין, אך במקרים בהם הדבר מתאפשר ישנה חשיבות עליונה באבחון מוקדם, הן בשביל הערכות ההורים, והן כדי להתחיל בטיפול שיקומי מוקדם ככל הניתן על מנת להקל על הילד. הטיפולים הקיימים כיום כוללים:

  • טיפול אורתופדי – לתיקון פגמי שרירים ועצמות
  • ריפוי בעיסוק – לשיפור מיומנויות מוטוריות, חבריות והתנהגותיות
  • פיזיותרפיה – לשיפור היציבות, הכוח, הגמישות ועוד
  • טיפול תרופתי להקלה על הנוקשות בשרירים

 

שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית בלידה או בעת מעקב הריון

הסיבות במקרה זה יכולות להיות:

  • מעקב רשלני אחר התפתחות העובר.
  • אבחון מאוחר או חוסר באבחון בעיות רפואיות אצל העובר והאם.
  • פענוח שגוי של תוצאות בדיקות הריון. (מידע על רשלנות רפואית בהריון)
  • אי-ביצוע או ביצוע שגוי של חלק מבדיקות ההריון ההכרחיות.
  • איחור ביילוד העובר.
  • אי תשומת-לב או חוסר מעקב אחר תנועות הניטור של העובר לפני או אחרי הלידה.
  • פגיעה בעובר במהלך הלידה.
  • מתן טיפול לא נכון לעובר לאחר הלידה.

 

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של שיתוק מוחין:

  • מעקב הריון רשלני
  • אי אבחון פגמים מולדים
  • אי ביצוע בדיקות למחלות זיהומיות
  • אי גילוי מצבים העלולים לגרום לשיתוק מוחין אצל העובר
  • מעקב רשלני אחר התפתחות העובר
  • מעקב רשלני אחר מצבה של האישה
  • רשלנות במהלך בלידה:
  • רשלנות באבחון מצוקה עוברית (אספקת דם ירודה לעובר), למשל במקרים של חבל טבור הכרוך סביב צווארו של העובר, הפרדות שליה וכד'
  • לידה מהירה או איטית מדי שגרמה לסבל עוברי
  • רשלנות בביצוע לידת ואקום
  • רשלנות בביצוע לידת מלקחיים
  • אי ביצוע ניתוח קיסרי בזמן
  • הערכה שגויה של משקל העובר, אשר השפיעה על ההחלטה אם לבצע ניתוח קיסרי או לידה רגילה
  • רשלנות רפואית במעקב אחר הילוד זמן קצר לאחר הלידה:
  • אי אבחון זיהומים או דלקת בקרום המוח ואי מתן טיפול מתאים
  • רשלנות בטיפול במקרים של הפסקות נשימה, דימומים, ירידות דופק

 

שיתוק מוחין רשלנות רפואית – תהליך התביעה

נוכח המצב הקשה ובהתחשב בנסיבות – הורים רבים לא מוצאים את הכוחות הנפשיים הנדשים על-מנת להיות מעורבים בתהליך המשפטי. מה שרובם נוטה לחשוב, באופן שגוי, הוא שהם צריכים להופיע בכל שלב בתהליכי המשפט ולהתרוצץ בין בתי המשפט, הרשויות והגורמים המעורבים בזמן שהם טרודים ועייפים מהטיפול בילד חולה.

חשוב לדעת כי בישראל סכום התביעה במקרי רשלנות רפואית שגרמה לשיתוק מוחין, הוא מהגבוהים הניתנים בדיני רשלנות רפואית, ובתי המשפט נוטים להתחשב במצבם הנפשי והגופני הן של התובעים וכמו גם בטיפול העתידי הנדרש בילד הפגוע.

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית בהקשר של שיתוק מוחין, יש לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

    דילוג לתוכן