חיפוש
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

פיברומיאלגיה תאונת עבודה

פיברומיאלגיה כתאונת עבודה היא עניין קשה ומורכב להוכחה. האם ובאילו מקרים ניתן להכיר בה מול המוסד לביטוח הלאומי ולקבל קצבת נכות מתאימה? לפניכם המידע המקצועי והמעודכן ביותר בנושא:

 

זה יכול לקרות גם בעקבות אירוע פתאומי בעבודה

מיטל נהגה ברכבה בדרך לפגישת עבודה בעת שהתנגש בה רכב אחר מאחור, מה שגרם לה להלין על כאבים בצוואר ובגב התחתון. היא קיבלה טיפול רפואי והופנתה לנוירוכירורג, מטעמו עברה גם ניתוח לקיבוע חוליות הצוואר.

למרות זאת, מיטל עדיין חשה בכאבים בצוואר המקרינים לכתפיים והראש. מצבה החמיר עד כדי סחרחורות, טשטוש בראייה ואף מספר מקרים בהם חוותה אובדן הכרה. רק כעבור שנתיים היא אובחנה עם פיברומיאלגיה קשה ממנה נקבעו 20% נכות ופיצוי כספי מצד חברת הביטוח בגובה חצי מיליון שקלים.

 

מהי פיברומיאלגיה?

תסמונת הכאבים נחשבת לתופעה יחסית חדשה במישור הראומטולוגי, הפוגעת בשרירים, גידים ונקודות כאב שונות ללא קשר למחלה אוטואימונית כלשהי, לפחות לא כזו שנראית לעין. הפיברומיאלגיה לעתים מלווה גם בתשישות ועייפות מוגברת, כאבי ראש, מצב רוח ירוד ואף בעיות זיכרון, כאבי בטן וחרדה.

חשוב לציין כי קיימת הנחה לפיה פיברומיאלגיה מקיימת חלק מהתסמינים האפשריים בקרב הסובלים מפוסט טראומה, הנחשבת לאחת הסיבות להיווצרות התסמונת. מכיוון שפיברומיאלגיה באה לידי ביטוי בירידה תפקודית משמעותית הפוגעת בין היתר ביכולת הפרנסה, היא הוכרה כמחלה נפרדת ועל כן מעניקה זכויות רפואיות, ככל שניתן לקשור בינה לבין תאונת עבודה, במטרה לקבל פיצויים.

 

פיברומיאלגיה ותאונת עבודה: הכרה בפגיעה מעבודה

נוכח הקשיים הרבים במימוש זכויות תאונת עבודה, קל להבין מדוע הכרה במחלת פיברומיאלגיה כתאונת עבודה עשויה להיות סבוכה וממושכת כפליים. יחד עם זאת, בבית הדין לעבודה ובמוסד לביטוח הלאומי כבר קיימת מודעות רחבה לנושא, המאפשרת כיום להכיר במספר גדול יותר של תובעים.

כך לדוגמה, מאבקו של נהג אוטובוס להכרה בפיברומיאלגיה ממנה סובל כתאונת עבודה. אותו נהג הותקף משנכנס בשוגג לשכונה עוינת ושהגיש חוות דעת רפואית התומכת בממצאי פוסט טראומה, המבטאים בין היתר את קיומה של פיברומיאלגיה.

במקרה אחר, הגיש עובד בחברת כימיקלים מוכרת למוסד ביטוח לאומי תביעה תאונת עבודה, בה קשר סיבתית בין חשיפתו לחומרים כימיים רבים ומסוכנים לבין העובדה כי הוא סובל מפיברומיאלגיה. זאת מאחר והחשיפה לכימיקלים פוגעת במערכת העצבים ופגיעה זו מהווה גם היא את אחד מגורמי הסיכון לתסמונת הפיברומיאלגיה.

ומה לגבי מקרים שבהם הוגשה תביעה להכרה בתאונת עבודה שלא צלחה? במקרה של עימות חריף וגורלי בין קולגות במקום העבודה, נאלץ אחד מהם, המוגדר כסובל מפיברומיאלגיה להפסיק את עבודתו ולסגור את המשרד בניהולו לאחר שסבל מלחצים רבים.

במקרים אחרים הוגשו תביעות המבקשות להכיר בפגיעה מעבודה כתוצאה מהתנכלות במקום העבודה שגרמה ללחץ נפשי וכתוצאה ממנה לתסמונת הפיברו. בפועל תביעות אלו נדחו, שכן הן לא ענו להגדרתה של תאונת עבודה כפי שמופיעה בחוק.

 

פיברומיאלגיה תאונת עבודה ואחוזי הנכות

תקנות המוסד לביטוח הלאומי קובעות אחוזי נכות בשיעור שבין 10%-40% בגין תסמונת פיברומיאלגיה, כאשר אחוז הנכות המדויק נקבע בהתאם לסוג העבודה, הגיל ומאפייני התסמונת. כאמור, הדרך להוכחת פיברומיאלגיה מתאונת עבודה איננה פשוטה כל כך. התובעים יתבקשו להוכיח מספר דברים כדי להצליח בתביעה לביטוח הלאומי:

  • יש להראות כי התרחשו כמה פגיעות, כאשר כל אחת מהן מהווה תאונה בהגדרתה. במילים אחרות, יש צורך להוכיח כי התרחשו מספר אירועים פתאומיים על פני רצף זמנים, אותם ניתן ברמת העיקרון לזהות ולאפיין.
  • יש להציג חוות דעת רפואית שמניחה את טיב הפגיעה על בסיס שורה של פגיעות זעירות שהסבו נזק (בדומה לפגיעות מיקרוטראומה למיניהן).
  • יש להוכיח קשר סיבתי בין אותן פגיעות לבין אופן העבודה, מקום העבודה או סוג העבודה בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.

בהנחה וכל ההוכחות הללו יוצגו כראוי, ניתן יהיה לקבל קצבת נכות עקב פיברומיאלגיה תאונת עבודה.

 

לחץ נפשי בעבודה: האם ניתן להוכיח אותו כגורם לפיברומיאלגיה?

אין כל ספק כי הרקע לחלק ממקרי הפיברומיאלגיה מתקבל עקב טראומה נפשית או גופנית כמו תקיפה פיזית ואלימה, לחץ נפשי, לעתים אפילו אירוע רפואי כמו זיהום או ניתוח. אלא שכעת נשאלת השאלה – האם ניתן להגיש תביעה תאונת עבודה על בסיס פיברומיאלגיה ככל שהקשר הסיבתי בין השניים הוא לחץ נפשי שממנו סבל התובע בעבודתו?

לשאלה זו אין תשובה אחידה וברורה, אם כי מחקרים רפואיים שונים מצביעים על קשר ישיר בין לחץ ומתח נפשי להופעתה של התסמונת, כאשר מרבית המקרים מתייחסים לרקע של לחץ כרוני בעבודתם. לחצים אלה נובעים לא אחת מלוח זמנים צפוף, עומס, אינטנסיביות ואחריות רבה במקום העבודה.

למרות זאת, נפגעי הפיברו ממשיכים ברובם לעסוק באופן שגרתי בעבודתם, מה שמחמיר עם הזמן והופך למשימה בלתי אפשרית. חלק גדול מהעובדים עשויים שלא להכיר או להפנים את המגבלה הפיזית שנוצרה להם ולכן ממשיכים לעבוד תחת אותה האינטנסיביות ואותו הלחץ, שגורמים להחמרה במצב. בשל הסבירות שבה כל מקרה בודד של לחץ או עומס במקום העבודה גורם להחמרה בתסמונת הפיברומיאלגיה, הדבר יוכל להיות מוכר בחלק מהמקרים כתאונת עבודה במוסד לביטוח הלאומי.

 

תביעת גורמים נוספים מלבד הביטוח הלאומי

מעבר לאפשרות לקבלת תגמולים מהביטוח הלאומי, קיימות במקרים של תאונות עבודה זכויות נוספות, מהן ניתן לתבוע פיצויים מגורמים רלוונטיים נוספים:

  • תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק – ככל שניתן יהיה להוכיח כי המעסיק התרשל והפר את חובת הזהירות כלפי המועסקים שלו והדבר גרם להתפתחות של מצב רפואי מזכה בביטוח הלאומי, ניתן לקבל פיצויים כספיים מתביעת נזיקין בבית המשפט.
  • תביעת ביטוח תאונת עבודה – אם ברשותו של העובד יש ביטוח פרטי שמתאים למקרה כמו למשל נכות מעבודה, אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות ועוד, באפשרותו להגיש תביעה לחברת הביטוח ולקבל את הפיצוי האמור בפוליסה.

חשוב להבהיר כי בשני המקרים, יחול קיזוז מסוים מסכומי הפיצויים כתוצאה מהתגמולים של הביטוח הלאומי. במקרה של תביעת המעסיק סכום הפיצויים אף עשוי להיות נמוך יותר, ככל שייפסק כי לעובד עצמו קיים אשם תורם לאותו אירוע תאונתי, כמו למשל תאונת דרכים שאמנם נגרמה כתוצאה ממפגע שהונח בשטח העבודה ולא פונה ע"י המעסיק, אך שכללה נסיעה פזיזה וחסרת זהירות מצידו של העובד.

 

בשורה התחתונה:

להבדיל ממצבים רפואיים כמו שברים, קטיעת איבר, אובדן חושי או מחלת מקצוע, פיברומיאלגיה עשויה לקבל הכרה כתאונת עבודה, אך הדבר לא יתרחש בכל מקרה. למעשה, גברים ונשים כאחד לא תמיד מודעים לאפשרות שהתסמונת הופיעה על רקע תעסוקתי וכך גם המוסד לביטוח הלאומי עצמו, שלא תמיד יוכל לקשור בין תאונת עבודה לבין כאבים מפושטים וכרוניים מהם סובל התובע כבר תקופה.

בנוסף, הנטייה המפורסמת של הביטוח הלאומי וחברות הביטוח להימנע מ"חלונות הזדמנות" המאפשרות לתובעים רבים להציף את דרישתם להכרה באירועים פחות נפוצים, הופכת את תביעות אלה למסע מורכב ומאתגר, הדורש בקיאות חסרת פשרות בדיני הביטוח הלאומי ובפסיקה בנושא במיוחד.

 

תביעה מורכבת הדורשת עורך דין מיומן!

כדי להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה במקרה התביעה שלכם, אנו מזמינים אתכם להתייעץ עם משרד עורכי הדין דוד פייל ושות', המתמחה בתביעות תאונת עבודה לביטוח הלאומי וצבר ניסיון עשיר בליווי וייצוג לקוחות שנדרשו להוכיח "מחלות שקופות" ולקשר אותן אל סוג או אופן עבודתם היומיומי.

משרדנו צבר לאורך יותר מ-20 שנה ניסיון חסר תחרות בתחומי הזכויות הרפואיות לרבות נזקי גוף, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ועבודה וישמח להיפגש עמכם ללא התחייבות לצורך הערכת מקרה התביעה.

לשיתוף לחצו:

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם