לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק

תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק מתאפשרת כחלק ממכלול הזכויות של נפגע העבודה, אך רק בחלק צר ומסוים מאוד מהמקרים. במסגרת תביעה זו, יהיה על התובע לספק הוכחות ייחודיות השמורות לתביעות אלה, כאשר סכומי הפיצויים ייקבעו בהתאם לשיקול דעת שיפוטי לעניין. במאמר זה נציג את התנאים להגשת תביעה נגד המעסיק ואת אפשרויות התיק בהתאם לתוצאות המשפט.

תאונות עבודה עלולות להתרחש בכל זמן, בכל מצב

תאונות עבודה הן תאונות שמתרחשות במהלך העבודה או בעקבותיה. כיום, ניתן להגדיר תאונה כתאונת עבודה גם אם היא התרחשה בדרך הלוך אל העבודה ובדרך חזור ממנה. גם מחלות מקצוע שנגרמו כתוצאה ממקצועו של העובד, ייחשבו כתאונות עבודה.

יחד עם זאת, רובנו מייחסים את סוגי תאונות העבודה בעיקר לתרחישים הקלאסיים כמו נפילה מגובה, פגיעה מציוד מסוכן, החלקה במקום העבודה ועוד. תפיסה זו גורמת לכך שישנם עובדים שנפגעו במהלך עבודתם, שאינם מודעים למכלול המלא של זכויותיהם בנושא ושעשויים לכלול בחלק מהמקרים, גם תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק.

מובן שהגורם הראשוני והמרכזי ביותר במתן הפיצויים יהיה המוסד לביטוח הלאומי, אך כאשר נסיבות המקרה מאפשרות, ניתן לקבל פיצויים גם מגורמים נוספים ובפרט מהמעסיק, כפי שנפרט בהמשך המאמר.

 

הגופים שניתן לתבוע במקרה של תאונת עבודה

כל עובד שמשלם דמי ביטוח לאומי (או שהמעסיק משלם עליו דמי ביטוח לאומי) מבוטח באופן אוטומטי בביטוח לנפגעי העבודה בביטוח לאומי. לכן, כל עובד שנפגע בעבודתו יכול להגיש תביעה לדמי פגיעה ובמקרים חמורים יותר להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות או מענק נכות חד פעמי.

מלבד תביעה לביטוח לאומי, תוכלו להגיש תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק, אם מקום העבודה נהג ברשלנות. גם אם עובד אחר נהג ברשלנות במקום העבודה ובמעשיו גרם לתאונה עצמה, ייתכן שעדיין יהיה ניתן להגיש תביעה נגד המעסיק. בנוסף, אם אתם מבוטחים באחת מחברות הביטוח הפרטיות, תוכלו להגיש תביעה לחברת הביטוח ולקבל סכומי פיצויים בהתאם להיקף הנזק שנגרם לכם ובהתאם לתנאי הפוליסה שרכשתם.

 

תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק
תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק

פקודת הנזיקין קובעת כי על מעסיקים לנהוג בחובת זהירות מלאה כלפי עובדיהם, במסגרתה יש להבטיח סביבת עבודה זהירה ובטוחה וכן לנקוט בסדרת פעולות ואמצעים (כל פעולה ואמצעי סביר) כדי לשמור ולהגן על בטיחותם של העובדים.

החוק אף מפרט את כל אותן פעולות נדרשות מצידו של המעסיק כדי להגשים את דרישות הבטיחות בעבודה: מתן הדרכה לעובדים בשימוש בציוד ובפעולות לביצוע, סילוק סכנות ממשיות מסביבת העבודה, מתן אמצעי מיגון, קביעת נהלי בטיחות ואכיפתם, יידוע העובדים על כל סיכון צפוי ועוד.

מה קורה כאשר המעסיק מפר את חובתו ולו רק בביצוע פעולה סבירה אחת מכל אלה? ובכן, אם חלילה ייפגע אחד המועסקים אצלו בתאונה כתוצאה מאי ביצוע אותה הפעולה בפועל ובהתאם לדרישות החוקיות, הוא יהיה חשוף לתביעת נזיקין מצידו של העובד וייאלץ לשלם לו פיצויים.

תביעות אלה מבוססות על התרשלותו של המעסיק, שביצע או נמנע מלבצע פעולה מסוימת והיא זו שגרמה בפועל לתאונה. תביעות אלה מגיעות לסדרי גודל שבין עשרות ועד מאות שקלים בהם יחויב המעסיק וזאת ככל שהעובד יצליח להוכיח כי התאונה אכן נובעת מהתרשלות.

 

אשם תורם בתביעות נזיקין נגד מקום העבודה

חגי מתמחה בבניית דקים ופרגולות מעץ ועובד מזה 5 שנים בחברה שעוסקת בתחום זה. הוא נשכר לעבודתו בשל הרקע שלו בתחום ומעולם לא עבר הדרכה כלשהי לגבי אופן העבודה, לרבות כל הדרכת בטיחות כלשהי מצד מעסיקו.

כחלק משגרת העבודה, היו נוהגים חגי ועמיתיו להעביר אלה לאלה את כלי הציוד המשמשים אותם בעבודתם באמצעות "זריקתם" באוויר. וכך, כאשר האחד נמצא מהקצה האחד וקורא לעמיתו שיזרוק אליו מברג למשל, היה מתבצע ביניהם באופן טבעי חילוף כלי עבודה דרך זריקתם האחד לשני באוויר. איש לא פיקח על מעשיהם, הבהיר כי מדובר בסכנה בטיחותית, ציין את השלכות המעשה ואף התווה נהלים לאכיפה בפועל.

התוצאה של שגרת עבודה קלוקלת זו הייתה עגומה במיוחד. לדרישתו של חגי, נזרקה אליו מברגה ידנית, שהראש שלה עדיין היה מצוי בסיבוב בעודו פגע בכף ידו של חגי וגרם בה לחור ממשי. בעקבות הפגיעה הקשה, חגי הגיש תביעת תאונת עבודה לביטוח הלאומי וגם נגד מעסיקו, במסגרתה התבררה הפרת הנהלים החמורה שהתרחשה בארגון.

אלא שהשופט ראה גם בחגי עצמו כמי שאחראי לגורלו לא פחות. שהרי, אין היגיון סביר בהשלכת ציוד עבודה שעלול לפגוע באדם או ברכוש ממילא וזאת גם מבלי שאיש יבהיר כי אין לעשות זאת. לאור מסקנותיו של השופט, נקבע לחגי אשם תורם בשיעור של 30%, שגרע בפועל מסכום הפיצויים המשולם לו.

נבהיר כי במקרים של תביעת רשלנות כלפי המעסיק, לעולם ייבחן גם האשם התורם של התובע בגרימת התאונה. אם יתברר כי הייתה לו אחריות מסוימת בגרימתה, סכום הפיצויים שהוטל על מעסיקו לשלם יופחת בפועל בהתאם לשיעור האשם התורם.

 

הגשת תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק – התהליך המלא

עדכון המעסיק המיידי לגבי התאונה – סמוך ככל האפשר למועד התאונה (וככל שהמעסיק לא נכח במקום), יש לעדכן אותו לגבי התאונה וזה מצידו יצטרך גם לדווח עליה למוסד לביטוח הלאומי.

פנייה לקבלת טיפול רפואי – תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק לא תבדוק רק את הרשלנות של המעסיק, אלא גם את הנזק הרפואי שנגרם בעקבות התאונה וזאת על מנת לקבוע את היקף הפיצויים. לכן, עליכם לפנות לקבלת טיפול רפואי מיד לאחר התאונה. לאחר מכן, עליכם להמשיך במעקב רפואי ולשמור את כל המסמכים והטפסים הרלוונטיים, לרבות הוצאות, מרשמים ואישורים.

איסוף אחר מסמכים נוספים – מאחר ותביעה תאונת עבודה נגד המעסיק דורשת בהוכחות הן לגבי התאונה, הן לגבי הרשלנות והן לגבי הנזק שנגרם ממנה, יש לאסוף פרטים חשובים נוספים: צילום של מקום התאונה, נסיבות התאונה, העדים שנכחו במקום ועוד. באופן טבעי, המעסיק ירצה להוכיח את חפותו ולכן חשוב להביא בחשבון שהוא עשוי להציג ראיות סותרות לאלו של הנפגע.

קבלת ייעוץ משפטי – הגשת תביעת תאונת עבודה נגד המעסיק היא תהליך מורכב ונפרד לחלוטין מהליך התביעה מול הביטוח הלאומי. יש לפנות לעורך דין המתמחה בתאונות עבודה ושצבר ניסיון עשיר בנושא, כדי שיוכל לתכנן את מהלך התביעה בצורה מושכלת ולבסס את פרטי המקרה מול בית המשפט. את התביעה בפועל ניתן להגיש בתוך 7 שנים מהמקרה.

 

מה סכום הפיצויים בתביעות תאונת עבודה נגד המעסיק?

סכום הפיצויים מורכב ממה שמכונה בעולמות הביטוח והמשפט: "ראשי נזק". אלו הם מרכיבי פיצויים ממוניים ובלתי ממוניים שניתנים בכפוף לנזקים שונים שנגרמו לנפגע, כמובן ככל שהוא הוכיח כי נגרמו לו בפועל.

רכיבים ממוניים המהווים את עיקר הסכומים יוכלו להיות: הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, מימון עזרה צד ג' ועוד. הרכיב הבלתי ממוני הוא כאב וסבל, המשולם עד לתקרה קבועה בחוק. כל אלה עשויים להעמיד את התביעה על עשרות, מאות ובמקרים חריגים גם מיליוני שקלים.

משרד עו"ד דוד פייל ושות' מזמין אתכם לפגישה ראשונית להערכת הפיצויים מהמקרה, במסגרתה נוכל לבדוק את כל אפשרויות הפיצוי מצד המעסיק ולתכנן באופן מושכל את הליך התביעה.

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

דילוג לתוכן