להאזנה:
פיצוי כספי במחלות מקצוע: אם נפגעת במהלך עבודתך, מגיע לך כסף!
ישנן מחלות רבות אשר נגרמות לעובדים במקום עבודתם או בעקבות עבודתם. הדבר המטריד הוא שרוב העובדים אינם מודעים לעובדה כי מגיע להם כסף בגין מחלתם. הזכאות נוצרת בעקבות הקשר בין מחלת המקצוע ובין תנאי העבודה.
כדי לקבל את הפיצוי המגיע יש צורך להוכיח שאכן הפגיעה/מחלה נחשבת כמחלת מקצוע. על מנת לעשות זאת באופן יעיל, רצוי לצרף מסמכים ואישורים רפואיים וכן לקבל ייעוץ משפטי הולם מעורכי דין מומחים בתחום, אשר ידריכו וילוו אתכם לכל אורך התהליך.
חובת החקירה והדיווח
במידה ומעביד חושד, כי עובד חלה במחלת מקצוע הוא צריך לדווח על כך הן למפקח העבודה האזורי והן לרופא המחוזי של משרד הבריאות.
גם במקרה בו רופא גילה מחלת מקצוע, הוא מחויב על פי חוק, לדווח למפקח העבודה האזורי. במקרה שכזה, המפקח יבדוק אם יש צורך בחקירה של המקרה ובמידה שהוא מחליט שאכן, הוא יגיע למקום העבודה, יחקור את הנפגע והמעסיק וכן את כל מי שהוא מוצא לנכון בסביבת העבודה. בסיום התהליך, יגיש המפקח דו"ח חקירה ובו פירוט דרישותיו המבטיחות הימנעות מקרים נוספים במקום העבודה הספציפי.
כיצד מוכיחים מחלת מקצוע?
יש להוכיח כי היא נמצאת ברשימה לפי סעיף 85 (ישנה רשימה סגורה של מחלות אשר לא ניתן להרחיבה) ובתקנות קיים פירוט התאריך בו מוכרת המחלה כמחלת מקצוע, כמו כן, יש להוכיח קיום קשר בין המחלה ובין מקום העבודה.
רשימת המחלות לפי תקנות ביטוח לאומי כוללת לדוגמא:
הרעלות למיניהן.
מחלה שנגרמה מחומרים פיזיקליים ומכניים.
סרטן הנגרם מחומרים כימיים.
מחלות שנגרמו בעקבות חשיפה לחומרים ביולוגיים ו/או גורמים כימיים.
המלצות לנפגעים
אם מחלתכם נגרמה בעקבות עבודתכם, כדאי לכם לקבל חוות דעת רפואית – משפטית. ישנה אפשרות לפנות לביטוח לאומי לצורך תביעת פיצויים בגין מחלת מקצוע, כאשר תהליך התביעה כולל הופעה בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי לצורך קביעת אחוזי נכות ואי כושר עבודה הנובע ממחלת המקצוע – ומומלץ מאוד ליצור קשר עם עורכי דין תאונת עבודה ממשרדנו שמתמחים כאמור גם במחלות מקצוע.
התהליך לקבלת דמי פגיעה במקרה של מחלת מקצוע – מימוש הזכות
מימוש הזכות לקבלת דמי פגיעה ביטוח לאומי עקב מחלת מקצוע הוא תהליך הדורש הגשת תביעה מסודרת לביטוח הלאומי. לאחר שמוודאים כי המחלה מוכרת כמחלת מקצוע ברשימת המחלות, יש לפנות לרופא לקבלת אבחנה מפורטת ואישור רפואי המצביע בבירור על הקשר הישיר בין המחלה לתנאי העבודה.
בשלב הבא, על העובד להגיש את התביעה בצירוף כל המסמכים הרפואיים התומכים בטענותיו, לרבות אישור רופא מומחה, תיעוד הטיפולים ובמקרים מסוימים גם עדויות של עובדים אחרים מסביבת העבודה או מסמכים מטעם המעסיק.
כדאי לדעת שתהליך התביעה כולל גם הופעה בפני ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי, בהן ייבחנו אחוזי הנכות הזמנית או הקבועה ואי כושר העבודה שנגרם כתוצאה מהמחלה.
בסיום ההליך, הוועדה הרפואית תיתן את החלטתה וזו תשפיע על שיעור דמי הפגיעה, על הפיצויים וגם הזכאות לקבלת קצבאות נכות מתמשכות.
מיקרוטראומה – לא מחלת מקצוע אך מוכרת בפסיקה
מיקרוטראומה היא מושג המתאר נזק מצטבר שנגרם לגוף העובד כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות במסגרת העבודה לאורך זמן. הנה דוגמה למקרה כזה – עובד המבצע שוב ושוב פעולה פיזית מסוימת, כמו הרמת משאות כבדים או עבודה עם כלים בעלי רטט גבוה, עשוי במהלך הזמן לסבול מבעיות אורתופדיות, גם אם כל פעולה בפני עצמה לא נחשבת למזיקה.
מיקרוטראומה אמנם לא נכללת ברשימת מחלות מקצוע ביטוח לאומי אך בתי המשפט הכירו במקרים של נזקים מצטברים כאלה כמקרים המצדיקים פיצוי, אם העובד הצליח להוכיח כי הפגיעות המצטברות קשורות בקשר ישיר לתנאי העבודה והיו למעשה הגורם המרכזי לנזק.
כיצד נקבעים הפיצויים ומהו אופן הפיצוי המקובל
מטרת קבלת הפיצויים עקב מחלת מקצוע היא להקל על העובד בנשיאת הנטל הכלכלי שנגרם כתוצאה מהפגיעה בכושר העבודה והצורך בטיפולים רפואיים. הפיצויים נקבעים על סמך מספר גורמים, ביניהם אחוזי הנכות שנקבעו בוועדות רפואיות, חומרת הפגיעה והיקף אובדן כושר עבודה.
הפיצוי יכול להתבצע בכמה דרכים – תשלום חד פעמי (אם מדובר באחוזי נכות נמוכים), קצבת נכות קבועה למקרים בהם אחוזי הנכות גבוהים, או תשלום של דמי פגיעה לתקופה מוגדרת אם הנזק הוא זמני ומאפשר חזרה לעבודה.
ניתן לערוך חישוב אחוזי נכות מעבודה כאשר סכום הפיצויים יכול לכסות גם טיפולים רפואיים, שיקום מקצועי והוצאות נוספות שנגרמו מהמחלה, אך כאן גם המקום לציין שתהליך קביעת הפיצויים מורכב מאוד ולרוב מצריך סיוע משפטי, כדי לוודא שהעובד מממש את מלוא זכויותיו.
דרכי מניעה והפחתת הסיכון למחלות מקצוע
מניעת מחלות מקצוע מתחילה באחריות משותפת של העובד והמעסיק לקיים סביבת עבודה בטוחה ותקינה – המעסיק צריך לוודא שמתקיימים נהלי עבודה ברורים הכוללים אמצעי מיגון מותאמים, הדרכות בטיחות קבועות ותחזוקה שוטפת של ציוד ומכונות.
למשל, ציוד מגן אישי כמו מסכות, כפפות או משקפי מגן, יכולים להקטין חשיפה לחומרים מסוכנים, כך גם שימוש נכון בציוד אקוסטי והגנה על האוזניים במקומות עבודה רועשים יפחיתו את הסיכון לסבול מנזקי שמיעה.
העובדים מצדם צריכים להקפיד על הנחיות הבטיחות, לשמור על ציוד המיגון ולעדכן את המעסיק בכל בעיה בריאותית שעלולה להיגרם בשל תנאי העבודה. בסופו של דבר, אותה השמירה על נהלי הבטיחות והמודעות המתמשכת לסיכונים היא הדרך היעילה ביותר להפחית מקרים של מחלות מקצוע, תוך שמירה על בריאות כלל העובדים.