צלצלו עכשיו :

לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית שגרמה לדלקת קשה

דלקת נגרמת, בין היתר, כאשר הגוף לוקה בזיהום חיידקי, או בקטריאלי ומערכת החיסון מתחילה לפעול באינטנסיביות כנגד הזיהום. מקור המילה "דלקת" מגיע מהמילה – דליקה=שריפה, מפני אחד התסמינים הנלווים לדלקת הוא חום גבוה, שמופיע לעיתים באזור הדלקת ולעיתים בכל הגוף.

גורמים מזהמים העלולים ליצור דלקת, יכולים לפגוע במערכות שונות בגוף – החל ממערכת הנשימה (דלקת ריאות), מערכת העיכול (דלקות מעיים) וכלה במערכת השתן (דלקת בדרכי השתן) ואפילו דלקת קרום המוח במקרים מסוימים.

אחת הדרכים להימנע מהידבקות בדלקת היא באמצעות שמירה על היגיינה – בעיקר בסביבה רוויית חיידקים ווירוסים – כמו בתי חולים, בתי אבות ומוסדות גריאטריים, אך בפעמים שבהן הצוות המטפל כשל, או לא הקפיד כראוי על כללי ההיגיינה והסטריליזציה וגרם בעקיפין להדבקת המטופל בדלקת קשה – הרי שיש עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

 

מהם שלבי ההתפתחות של דלקת זיהומית?

במרבית המקרים, מגיע הגורם המזהם אל הגוף דרך רקמות חיצוניות – למשל העור. שם פוגשים אותו תאים של מערכת החיסון ומנסים להילחם בו.

במקביל, מגיעים תאי דם נוספים לאזור המזוהם, ממשיכים להילחם בפתוגן (הגורם המזהם) ומפרישים חומרים הגורמים להתרחבות כלי הדם באזור – מה שיוצר את האדמומיות באזור הדלקת.

כלי דם אחרים, אלה היוצאים ממקום הדלקת אל תוך חלקים אחרים בגוף – מתכווצים דווקא, מה שגורם לנפיחות ולכאב. בשלב זה, תיתכן לעיתים עליה בחום הגוף.

אם מדובר בזיהום חיידקי, עשויה להיווצר מוגלה באזור הדלקת, שהיא דרכו של הגוף להיפטר מפסולת שנוצרה במהלך הניסיון להילחם בגורם המזהם.

מנוחה של החולה, מסייעת מאוד לתהליך ההחלמה מפני שהיא מאפשרת לגוף להפנות את כל כוחותיו למלחמה בזיהום. גם הטמפרטורה הגבוהה של הגוף מסייעת למלחמה בדלקת, מפני שהיא מאטה את פעילות החיידקים, אך במקביל, ככל שטמפרטורת הגוף גבוהה יותר, כך נשקפת סכנה לחולה.

 

אלה תסמיני הדלקת המוכרים והנפוצים: חום, נפיחות, כאב, אדמומיות, תפקוד לקוי של האיבר המודלק.

 

ישנם שני סוגים עיקריים של דלקות:

  • דלקת אקוטית: דלקת שנמשכת לזמן קצר יחסית, מביאה איתה את התסמינים המוכרים ותפקידה להילחם בזיהום עד להחלמה של הגוף.
  • דלקת כרונית: כאשר הגוף לא מצליח להתגבר לגמרי על מחוללי הדלקת, היא ממשיכה להתקיים לאורך זמן רב והופכת ומקשה על התפקוד היומיומי.

 

גורמים מזהמים

מחלות זיהומיות נגרמות כאשר נכנס לגוף גורם מזהם כמו חיידק, וירוס, פטריה, או טפיל. הזיהום יכול לעבור מאדם לאדם, להיכנס לגוף באמצעות אכילת מזון מזוהם, מגע עם בעל חיים מזוהם וכן הלאה.

 

דלקת ריאות ודלקת קרום המוח למשל, יכולות להיגרם כתוצאה מזיהום ולסכן את חיי החולה.

זיהום חיידקי יכול לגרום לדלקת בדרכי השתן, או דלקת גרון – דלקות הנחשבות לקלות ברוב המקרים, אך בחלק מהמקרים יכולות להפוך למסוכנות.

 

כיצד יכולה להתרחש הדבקה בדלקת זיהומית במוסד רפואי?

  • אם המטופל בא במגע עם משטח מזוהם – שלא עבר סטריליזציה כנדרש,
  • במגע עם אדם הנושא על גופו את הגורם המזהם – למשל רופא, או אחות שלא חיטאו ידיים כנדרש לפני המגע עם החולה,
  • אם המטופל אכל מזון שחדרו אליו גורמים מזהמים,
  • אם המטופל היה זקוק לאשפוז בבידוד בגלל מצב רפואי רגיש – חולה סרטן, מטופל בסטרואידים, מושתל איברים, או חולה איידס למשל – ולא אושפז בבידוד כנדרש.

אלה רק חלק מהדרכים שבהן מטופל במוסד רפואי עלול לבוא במגע עם גורמים מזהמים שיכולים לגרום לדלקת קשה.

 

לצורך אבחון מחלה זיהומית נהוג לערוך כמה סוגי בדיקות:

  • בדיקות דם – ספירת תאי הדם הלבנים יכולה לתת אינדיקציה על קיום גורמים מזהמים בגוף ובדיקת דם כללית יכולה לתת אינדיקציה על גורם הזיהום.
  • בדיקות שתן – משמשות לזיהוי דלקת בדרכי השתן
  • משטח גרון – משמש לזיהוי דלקת גרון
  • בדיקות הדמיה, כמו צילומי רנטגן, CT, MRI – מסייעות בזיהוי דלקות כמו דלקת ריאות למשל
  • ביופסיה – לקיחת דגימה מהאזור המזוהם

כדי להפחית את הסיכון לחלות בדלקת בעקבות חשיפה לגורמים מזהמים יש להקפיד על היגיינה – רחיצה, או חיטוי של הידיים לפני מגע עם המטופל ולפני מגע עם מזון.

 

גורמים מזהמים בבתי חולים

בישראל ובעולם היקף הזיהומים בבתי חולים הוא גדול והוא אחת מהסיבות המובילות למקרי מוות רבים המתרחשים מדי שנה. לעיתים ההידבקות בזיהום היא בלתי נמנעת ואינה תוצאה של רשלנות רפואית, אך לעיתים ניתן להוכיח כי אכן התקיימה התנהגות רשלנית של הצוות הרפואי, שבגינה נדבק החולה בגורם מזהם שגרם לדלקת קשה ואף למוות.

  • השימוש באנטיביוטיקה, יחד עם יעילותו המוכחת, גורם לחיידקים לפתח עמידות, שהופכת את הטיפול בהם לקשה ומורכב.
  • החולים החשופים יותר מאחרים לסכנת הידבקות מזיהום הם חולים עם מערכת חיסונית ירודה, כמו חולים אונקולוגיים, קשישים, חולים המצויים בתת משקל, חולים עם פצעים פתוחים, חולים לאחר ניתוח.

 

היכן נמצאים גורמים מזהמים בבתי החולים?

  • משטחים, כלים ואביזרים הנמצאים בשימוש הצוות הרפואי והחולים.
  • על גוף החולים ועל גוף הצוות המטפל.
  • באוויר ובמערכת הנשימה.

 

 

אילו סוגי חיידקים נפוצים בבתי החולים בישראל?

בין החיידקים הנפוצים ביותר בבתי החולים בישראל ניתן למצוא את הסוגים הבאים:

  1. חיידק המרסה – סוג של סטקפילוקוקוס, שחי על העור, עמיד נגד רוב סוגי האנטיביוטיקה ומתפרץ רק אצל חלק מהנשאים שלו. בארצות הברית בלבד, מתים כתוצאה מהידבקות בחיידק הזה אלפי אנשים בשנה.
  2. חיידק האצינטובקטר – חיידק הפוגע לרוב בחולים המאושפזים בבית חולים לפרקי זמן ארוכים. החיידק עלול להיכנס למערכות שונות בגופם של החולים ולגרום לדלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן, ואף לאלח דם (ספסיס). החיידק עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה, אך יש כמה סוגים, שעדיין מתאימים לשימוש יעיל נגדו.
  3. חיידק הקלבסיאלה פנאומוניה – עמיד בפני כל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים, שוכן במעיים ועלול לגרום לדלקת ריאות חריפה, או לזיהום קשה בדם.

שלושת החיידקים המוזכרים, שוכנים באופן קבוע בבתי חולים דווקא, כמו גם בבתי אבות, מוסדות סיעודיים וגריאטריים ולרוב נדבקים בהם חולים, שמערכת החיסון שלהם אינה במיטבה.

 

במרבית המקרים קל מאוד להימנע מהדבקה על ידי שמירה על כמה כללים פשוטים:

  • שמירה על כללי ההיגיינה המחייבים, כמו רחיצת ידיים עם סבון מחטא לפני ואחרי מגע עם מטופל.
  • הקפדה על סטריליזציה של הכלים הרפואיים כמו למשל בעת עריכת עירוי דם, או בדיקת דם
  • העברה לבידוד של חולה הלוקה בזיהום ועלול להדביק אחרים.

הגישה של משרד הבריאות למלחמה בהידבקות בזיהומים בבתי החולים היא לחנך את הצוות הרפואי לשמירה על היגיינה והקפדה על סטריליזציה. במקרים שבהם הצוות הרפואי לא הקפיד על הכללים והחולה נדבק – הוא עלול להיות חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית.

 

כיצד מוכיחים כי התקיימה רשלנות רפואית שגרמה להידבקות?

יש להוכיח שהצוות הרפואי לא פעל כנדרש ושהחולה נדבק כתוצאה ישירה של הפעולות השגויות של הצוות. ניתן לבדוק זאת באמצעות שימוש בנתונים סטטיסטיים על מספר הנדבקים בזיהום, או בדלקת, באותו בית חולים באותו פרק זמן באותה המחלקה למשל.

רשלנות רפואית במקרה של דלקת, תתקיים גם כאשר הצוות הרפואי כשל באבחון הבעיה ולא טיפל בה כראוי – לא סיפק לחולה את התרופה המתאימה, לא הפנה את החולה לבדיקות הרלוונטיות, או להתייעצות עם מומחה וכן במקרה של חוסר מעקב אחר מצבו של החולה לאורך זמן.

דוגמה למקרה של רשלנות רפואית, שגרמה לדלקת קשה והביאה לתביעה נושאת פיצויים היא של מטופלת שנולדה בבית חולים ונשלחה הביתה לאחר כמה ימים ללא הנחיות מיוחדות. לאחר כמה ימים התחילה התינוקת לפתח תסמינים של הקאות ואיבוד נוזלים והוחזרה לבית חולים אחר, שם אובחנו בגופה דלקת מעיים וזיהום דם, כתוצאה מהידבקות באי-קולי. היא טופלה, אך נגרמה לה נכות לצמיתות באחת מרגליה.

בדיעבד התגלה כי בבית החולים שבו נולדה, הייתה מגפת אי-קולי בחדר התינוקות והצוות הרפואי בחר שלא ליידע את הוריה ולא נתן להם הנחיות לטיפול, או למעקב אחר מצבה.

לאחר שבגרה, פנתה לבית משפט, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית וזכתה בפיצויים בגין הנזק שנגרם לה.

 

מהם השלבים להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית?

תביעות בגין רשלנות רפואית נחשבות למורכבות ורגישות מכמה סיבות:

ראשית, אדם פגוע רגשית וגופנית צריך לגייס כוחות רבים כדי להתמודד עם תביעה משפטית.

כל שכן, אם מדובר במקרה מוות ובני המשפחה הכואבים והאבלים צריכים לנהל את התביעה.

בנוסף על כך, במקרים רבים הצוות הרפואי ינסה לטייח את חלקו במחדל ויהיה צורך לגייס משאבים וכוחות כדי להוכיח שאכן התקיימה רשלנות רפואית.

ולבסוף – אדם שאין לו ידע מקצועי, הבנה בתחום הרפואה וניסיון – יתקשה מאוד להבחין שהתקיים טיפול רשלני ולהוכיח את העניין.

לכן יש להיעזר באנשי מקצוע ומומחים, כחלק מדרישות בית המשפט להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

 

קיימים שלושה שלבים עיקריים להכנת התביעה:

  1. פניה לעורך דין מומחה, שיבדוק אם יש עילה לתביעה, יפנה את התובעים למומחה רפואי רלוונטי, יסייע בהשגת הרשומות הרפואיות מתקופת הטיפול הרשלני ויכין את כתב התביעה.
  2. השגת כל הרשומות הרפואיות שנשמרו בבית החולים מתקופת הטיפול הרשלני – בית החולים מחויב לקיים רישום מסודר ויסודי של כל פרט הנוגע לטיפול בחולה, להחלטות שהתקבלו במהלכו ולמעקב שנערך בסיומו. את הרשומות האלה זכאי המטופל לבקש מבית החולים ובמסגרת הזמן שבתוכה חייב בית החולים לשמור על הרשומות. בית החולים זכאי לדרוש תשלום עבור הפקה ומסירה של המסמכים הללו.עורך הדין יכל לבצע עבורכם את הליך איסוף החומר.
  3. עורך הדין יפנה למומחה רפואי רלוונטי – חוות דעת של מומחה רפואי היא חובה מבחינת בית המשפט. חשוב לפנות למומחה רפואי מהתחום הרלוונטי, שיוכל לבדוק אם הצוות הרפואי נהג בהתאם לפרוטוקול ושמר על כללי הטיפול המקובלים והנדרשים, שמר על כללי ההיגיינה, עשה שימוש נכון בתרופות, ערך מעקב בתום הטיפול כנדרש וכן הלאה. המומחה יערוך את הבדיקות שלו ביסודיות, על ידי קריאת הרשומות הרפואיות ושיחה עם המטופל, או עם בני משפחתו.
  4. עורך הדין יכין את כתב התביעה, ישלח אותו לבית המשפט הרלוונטי, לפי גובה סכום הפיצויים המבוקש ואל הנתבעים.
  5. במרבית מקרי הרשלנות הרפואית, הנתבעים מעדיפים להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט והמקרה לא מגיע לכדי דיון משפטי.

 

  • על תביעה בגין רשלנות רפואית חלה התיישנות לאחר 7 שנים מיום המקרה ולכן חשוב לפעול בתוך מסגרת הזמן הרלוונטית. אם הנפגע ממקרה הרשלנות היה קטין – הוא יוכל להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25 – כלומר עד 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18.
  • ניתן להגיש תלונה במשטרה ולבקש שההתייחסות למקרה תתקיים במסגרת הדין הפלילי, מה שעשוי לחשוף את הנאשם לעונשים כבדים.
  • בית המשפט נוהג במרבית המקרים לספוק פיצויים לתובע בהתאם לגודל הנזק שנגרם לו – על פי רמת הכאב והסבל שחווה בעקבות הרשלנות, או ההוצאות הכספיות שנדרש לשלם כדי לתקן את הנזק, או אובדן כושר הכנסה ואף אובדן ימי עבודה בגלל התארכות ימי מחלתו, כתוצאה מהרשלנות.

 

מי יכול להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?

  1. המטופל שנפגע ממקרה הרשלנות.
  2. במקרה של מוות – בני משפחתו של המטופל, או אלה הזכאים לעיזבונו על פי צוואה, יהיו הזוכים במקרה שיפסקו פיצויים לטובתם. בית המשפט ייקח בחשבון במקרה כזה את מצבם של בני המשפחה – כמה מהם היו תלויים בו לפרנסתם, מה היה גילם בעת מותו, מה היה גובה השכר שלו לפני מותו, מה היה גילו וכן הלאה.
  3. הורים של מטופל שהיה קטין בעת הפגיעה יכולים להגיש את התביעה בעצמם, או לחכות עד שיגיע לגיל 18 ויוכל להגיש את התביעה בעצמו.

 

מי חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית?

  1. חברת הביטוח שביטחה את המטפל הראשי בביטוח אחריות מקצועית
  2. הצוות הרפואי – במקרה של ריבוי מטפלים כמו בזמן ניתוח למשל, או אם הרשלנות התמשכה על פני תהליך טיפולי ובוצעה על ידי מספר מטפלים שונים.
  3. המוסד הרפואי שבו התקיים הטיפול הרשלני, שכן חלה על המוסד אחריות מלאה על המתרחש בשטחו ועל פעולות הצוותים העובדים בו.

 

לסיכום:

תביעה בגין רשלנות רפואית עשויה להיות תהליך מייגע ומתיש ויש לקוות שלא יעלה הצורך לקיימה, או שהנתבעים יראו לנכון להגיע להסכם סביר מחות לכותלי בית המשפט.

יחד עם זאת, אם איתרע המזל ויש צורך בתביעה בגין רשלנות רפואית – יש לקוות כי פיצויים שיפסוק בית המשפט יעניקו לניזוקים את הממון הדרוש כדי להחזיר את חייהם למסלולם התקין.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם