לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בגין אי השארת יולדת להשגחה בבית חולים

כל אישה שאי פעם הייתה בהריון יודעת כי כל שינוי במצבה הרפואי ובתחושתה עשוי להוליך לבדיקות ובירור מעמיקים.

לפי הנוהג בבתי החולים, פעמים רבות עשויה היולדת להישאר בהשגחה צמודה באחת ממחלקות הנשים או היולדות בבתי החולים.

אולם כאשר השגחה זו איננה נעשית, או שהיא נעשית שלא כראוי וברשלנות והדבר מוביל לנזק רפואי (ואפילו נפשי), ניתן לתבוע פיצוי כספי בשל כך.

כיצד ניתן לדעת מתי קיימת רשלנות רפואית בהשגחה על יולדת, ומה צריך לעשות כדי לתבוע פיצוי כספי בשל כך? כל הפרטים בכתבה שלפניכם.

 

מהי רשלנות רפואית?

תחילה, נשאל: מהי רשלנות רפואית? כיצד יודעים אם זו התקיימה, והאם ניתן לתבוע בגינה?

התשובה לכך אינה כה מסובכת. לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, פעולה רשלנית הינה פעולה או מעשה שאדם סביר ונבון היה נמנע מעשייתו בנסיבות אותו העניין.

לפי פסיקת בתי המשפט בישראל נקבע כי הקביעה בנוגע לסבירות הפעולה איננה נבחנת באופן אובייקטיבי לחלוטין, אלא תוך התחשבות בנסיבות האירוע, כמו הידע והמומחיות של המעורבים בעניין.

כך למשל, נקבע כי הסטנדרט המצופה מרופא בבית חולים הינו גבוה יותר משל אדם חסר ידע, ולכן סבירות פעילותו נמדדת ביחס ל"רופא הסביר", וכיצד הוא היה פועל בנסיבות האירוע.

מלבד בחינת הסבירות וקיומה של התנהגות רשלנית, לקיומה של תביעה בגין רשלנות יש צורך גם בהוכחה כי נוצר נזק לתובע, וכי קיים קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לנזק שנוצר.

כאשר כל אלו מתקיימים – כמעט תמיד ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית ולקבל פיצוי כספי שעשוי להגיע עד למיליוני שקלים.

 

רשלנות רפואית בהשגחה על יולדת

רשלנות רפואית בהשגחה על יולדת יכולה להתרחש באחד משני שלבים: בקבלת החלטה שגויה והימנעות מאשפוז לשם השגחה, או באשפוז להשגחה אך התרשלות בקיומה.

באופן כללי, תביעה בגין הימנעות מאשפוז נחוץ להשגחה הינה נפוצה יותר.

כאשר יולדת מגיעה לבית חולים ובפיה תלונה שמצריכה בירור או בדיקה מעמיקה אך זו לא נעשית כראוי וכפי שנהוג בבתי חולים, וכתוצאה מכך היולדת איננה נשארת לאשפוז – מדובר ברשלנות פושעת שמולידה עילה לתביעה, ככל שנוצר נזק בעקבות אותה החלטה אומללה.

פעמים רבות החלטה להשאיר את היולדת תחת השגחה נאותה בבית החולים הייתה יכולה למנוע או לצמצם את הנזק שנוצר לעובר באופן משמעותי.

כאשר הרופא הסביר היה בוחר בנסיבות העניין להשאיר את האישה להשגחה, רופא שלא עשה זאת מתרשל בעבודתו ועשוי ליצור נזק מצער ובלתי הפיך.

 

מהי התנהגות רפואית בלתי סבירה

במספר פסקי דין, עיצב בית המשפט את האופן לבחון את סבירות ההתנהגות הרפואית של הרופאים המטפלים באמצעות מספר כלים.

כך למשל, לשם בחינת סבירות ההחלטה שלא להשאיר את היולדת לאשפוז והשגחה בבית החולים, נקבע כי יש לבחון מספר פרמטרים:

  • מדדיה הרפואיים של האישה כמו דופק, לחץ דם ונשימה.
  • השלב והחודש בהריון בו היא נמצאת.
  • בחינת קיומם של גורמי סיכון, כגון גילה של האישה, מחלת רקע והיסטוריית טיפולים והריונות קודמים.
  • בחינת פעולתו של הרופא ביחס לנורמה המקובלת במצב רפואי מסוג זה, הן בבית החולים עצמו ובמחלקה בה הוא מטפל, והן מתוך מבט כולל על הפרקטיקות המקובלות במצב הרפואי.

לגיבוש חוות דעתו, מסתמך בית המשפט פעמים רבות על מומחה רפואי מטעם התביעה.

 

מגיע לך פיצויים

אם את חושבת שמגיע לך פיצויים בגין רשלנות רפואית במהלך הלידה, לפניה או אחריה, אנחנו מזמינים אתכם לבדוק האם יש לכם עילה לתביעה נזיקית באופן מקצועי.

עו"ד דוד פייל הינו עורך דין ידוע ובעל ניסיון של מעל ל20 שנה בייצוג בתביעות רשלנות רפואית מכל הסוגים. המשרד שבהובלתו מונה מעל ל30 עורכי דין מנוסים, וזוכה מדי שנה בתביעות בסך של מאות מיליוני שקלים.

יש מי שדואג לתאגידים, לגופים הגדולים ולרופאים. עורך הדין דוד פייל ניצב לצד האנשים הפשוטים בקרב על זכויותיהם המשפטיות מול הגופים הגדולים, עד לקבלת הפיצוי המקסימלי שמגיע להם.

אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר לתיאום פגישת ייעוץ בלתי מחייבת, על מנת לבחון את סיכויי ההצלחה של התיק וגובה הפיצוי שניתן לקבל עבורו.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם