לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בלידת ואקום או בלידת מלקחיים

בסיומה של תקופת ההיריון הארוכה, מגיעה הלידה, ועמה התרגשות רבה בקרב בני המשפחה. עם הגעתה של היולדת לבית החולים, ולעתים אף במהלך ההיריון, יחליט הרופא בשיתוף היולדת על שיטת היילוד האופטימלית עבורה ועבור העובר. על הרופא לבחור את שיטת היילוד בהתבסס על שיקולים מקצועיים ואובייקטיבים, ולאחר בחינת עברה הרפואי של המטופלת. לידה טבעית, על אף שהיא מועדפת בקרב היולדות, אינה אפשרית במקרים מסוימים בשל סכנה הנשקפת לבריאותה של היולדת או לעובר.

למרבה הצער, בכל אירוע של התערבות רפואית בגופנו טמון סיכון להתרחשות נזק כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי. אצל נשים הרות, טיפול רשלני כלפיהן וכלפי העובר שלהן יכול להתרחש בכל שלב: במהלך המעקב אחר ההריון, במהלך האשפוז במחלקת יולדות וההכנה ללידה, בלידה עצמה או בהתאוששות ממנה. כאשר מדובר על לידה מכשירנית, הסיכון לרשלנות רפואית גבוה בעיקר בהחלטה על לידה מסוג זה, ובביצועה בפועל.

תוצאות רשלנות רפואית הן לעיתים קשות ובלתי הפיכות. אם יעלה בידם להוכיח שאכן ניתן טיפול רשלני, יוכלו היולדת ומשפחתה לתבוע את הרופא ואת בית החולים.

 

עוולת הרשלנות

על מנת לבסס את הטענה המשפטית של רשלנות רפואית, על התובעת להוכיח כי התקיימו ארבעת האלמנטים של עוולת הרשלנות:

  • התרשלות
  • חובת זהירות (מתקיימת תמיד ביחסי רופא-מטופל)
  • נזק
  • קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק

בפועל, על מנת להוכיח כי הרופא התרשל, יש להראות כי לא פעל בהתאם לסטנדרט "הרופא הסביר" המצופה ממנו, למשל בכך שפעל בניגוד לנהלים מקובלים, לא ביצע פרוצדורה מקובלת או ביצע פרוצדורה שלא הייתה נחוצה.

חשוב להבין כי לא כל התרחשות של נזק מקימה זכות תביעה. למשל, כאשר הנזק הוא סיכון ידוע ובלתי נמנע, כמו למשל הופעת סימן אדום על ראש התינוק לאחר לידה מכשירנית, או שלא ניתן להצביע על קשר סיבתי בין פעולותיו של הרופא לבין התרחשות הנזק. באופן דומה, במקרים בהם הרופא אכן התרשל אך למטופל נגרם נזק בלתי צפוי, שלא בעקבות ההתרשלות, לא מבוססת עוולת הרשלנות.

 

קבלת הסכמה מדעת

הרופא מחויב לקבל את הסכמתה מדעת של כל מטופלת לכל הליך רפואי, מכוח חוק זכויות החולה. במסגרת חובה זו, עליו לספק למטופלת מידע מקיף ככל האפשר הנוגע להליך, כולל תיאורו בשלבים, הצגת סיבוכים אפשריים, תופעות לוואי ואלטרנטיבות טיפול, ככל שישנן. מכאן, שגם לצורך ביצוע לידה, ובפרט כשמדובר בלידה מכשירנית שאינה סטנדרטית, יש לקבל הסכמה מדעת של המטופלת. לא התקבלה הסכמה כאמור, ניתן יהיה לתבוע את הרופא ברשלנות ללא צורך בהוכחת נזק נוסף.

 

רשלנות במהלך רשלנות במהלך לידת ואקום

לידת ואקום היא שיטת יילוד בה הרופא המיילד עושה שימוש במכשיר הנצמד לקרקפת העובר, תוך יצירת ואקום, ובאמצעותו שולף את הילד אל מחוץ לנרתיק.

רשלנות בלידת ואקום יכולה להתרחש במספר אופנים:

  • בחירה שגויה בלידת ואקום – בחירה בשיטה זו מתאימה רק למצבים בהם נשקפת סכנה לאם ולעובר, המחייבת את סיום הלידה במהירות האפשרית, למשל: היולדת חולה במחלת לב או ריאות, היולדת תשושה עקב התארכות הלידה ואינה יכולה לסייע בלחיצות, העובר סובל ממצוקה נשימתית ועוד.
  • החלטה שגויה שלא להפנות את היולדת ללידת ואקום – על הרופא המיילד להכיר את ההסטוריה הרפואית של היולדת ולעקוב כל העת אחר מצבה. זיהוי מהיר של סימני המצוקה של האם או העובר הוא קריטי על מנת שיחל הליך דחוף של לידת ואקום ומבלי שייגרם נזק לעובר.
  • חוסר מיומנות או מומחיות בשיטה – אחריותו של הרופא המיילד הבוחר ביילוד באמצעות מכשיר ואקום להיות בקיא באופן השימוש במכשיר ובפרוצדורה עצמה. בטרם יחל בהליך, על הרופא לוודא כי התרחשה ירידת מים, יש פתיחה מלאה של צוואר הרחם וכן כי העובר אינו ממוקם גבוה מדי בתעלת הלידה. בשימוש במכשיר, על הרופא להקפיד שלא להצמידו לראש התינוק למשך זמן רב מדי, שכן עלול להיגרם נזק לגולגולת ודימום תת עורי.

מקובל כי לאחר שלושה ניסיונות של משיכת התינוק באמצעות המכשיר ללא הצלחה, ההליך יופסק והיולדת תופנה לניתוח קיסרי.

 

רשלנות בלידת מלקחיים

מדובר בשיטת יילוד בה הרופא עושה שימוש בשתי כפות מתכת על מנת לחלץ את התינוק מהנרתיק. שתי הכפות מוצמדות לקרקפת התינוק תוך שהרופא מפעיל לחץ ומושך החוצה את התינוק.

בדומה ללידת ואקום, גם כאן הרשלנות תתבטא באופן דומה:

  • בחירה שגויה בלידת מלקחיים / החלטה שגויה שלא ליילד באמצעות מלקחיים – גם כאן, על הרופא להיות קשוב ועירני למצוקת העובר והיולדת, ובמקרה שנשקפת סכנה לחייהם יש ליילד במהירות האפשרית.
  • חוסר מיומנות או מומחיות בשיטה – גם כאן, חשוב לוודא כי התקיימו התנאים המקדימים לביצוע הלידה בשיטת המלקחיים, כמו ירידת מים, פתיחה מלאה של צוואר הרחם ומצג ראש של העובר. בשימוש במכשיר, על הרופא להקפיד שלא להצמידו לראש התינוק למשך זמן רב מדי, שכן עלול להיגרם נזק לגולגולת ודימום תת עורי.

 

סיכום

רשלנות במעקב אחר מצב האם והעובר, ביצוע לידה מכשירנית שאינה נחוצה, אי קבלת הסכמה מדעת של היולדת לכל שלבי התהליך ואופן ביצועו, וכן רשלנות מקצועית בביצוע עצמו אלו רק חלק מהמקרים בהם ייתכן כי קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

טווח הנזקים שיכול להיגרם כתוצאה מרשלנות בלידה מכשירנית הוא רחב: אצל היולדת עלולים להיווצר שטפי דם וקרעים בנרתיק ובצוואר הרחם. לתינוק יכולים להיגרם נזקים חמורים אף יותר כמו פגיעות בעצמות הפנים, שברים בגולגולת ובמקרים קיצוניים אף שיתוק מוחין.

במקרים אלו ישנו סיכוי גבוה לקבלת פיצויים בעבור הנזקים שנגרמו, אשר יכולים לכלול בין היתר פיצויים בעבור פגיעה באוטונומיה, אובדן כושר השתכרות, עוגמת נפש, כאב וסבל.

אמנם פיצוי כספי אינו מרפא נזק פיסי או נפשי שנגרם לכם או לילדכם,אך הוא בהחלט יכל לאפשר איכות חיים טובה יותר. אם קיים בליבכם חשד שמקור הנזק בהתנהלות בלתי תקינה של הצוות הרפואי, מומלץ להיוועץ בעו"ד מומחה לתביעות מסוג זה, אשר יוכל להעריך את סיכויי הצלחת התביעה שלכם.

Array

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם