להאזנה:
גידול מוגדר כהליך רביה לא תקין של תאים בגוף. גידול יכול להיות שפיר, או ממאיר-סרטני. ישנם גורמים שונים להיווצרות גידולים, ביניהם מוטציה גנטית, פעילות נגיפית, פעילות הורמונלית מסוימת ועוד. ברוב המקרים ניתן להבחין בהיווצרות הגידול מפני שנוצרת התרחבות חריגה של תאי הרקמה בה הוא נוצר, אך לא תמיד זה כך. טיפול נאות בגידול יכול לסייע למטופל להחלים בצורה מלאה ולשוב לתפקוד מלא בשגרת חייו, אם לא מדובר בגידול ממאיר וסופני. במקרים של טיפול רשלני בגידול, ייתכנו רמות שונות של נזק למטופל.
מהם סוגי הגידולים המוכרים?
- שומות, נקודות חן, פוליפים – אינן שולחות גרורות, קבועות במיקומן ולרוב הסרתן נעשית לצורך אסתטיקה בלבד.
- גידולים הנחשבים למסוכנים ועלולים להפוך לממאירים הם לרוב גידולים מסוג קרצינומה. בחלק מהזמן הם אינם מסוכנים, אך עם הזמן עלולים להפוך לגידולים סרטניים ומסכני חיים.
- סרטן ממאיר – גידולים הפולשים לרקמות מסביבם והורסים אותה, מייצרים גרורות ואינם מגיבים לטיפול.
- גרורה שהופכת לממאירה, או גידול ממאיר חדש שנוצר בעקבות הטיפול הכימותרפי.
- סרקומות – גידולים שמקורם ברקמות חיבור, כמו תאי סחוס, או תאי דם.
- בחירת הפרקטיקה המתאימה להסרת הגידול תלוי במיקומו ובסוגו וכן בהחלטת הרופא ומצב המטופל.
- עם זאת, ההליך המקובל הוא לרוב כירורגי, כלומר הליך ניתוחי הכולל חיתוך של הגידול , לאחר חשיפת האזור הפגוע באמצעות ניתוח.
- ישנם גם הליכים רפואיים להסרת גידולים שאינם כוללים ניתוח, כמו למשל טיפול באמצעות גלי רדיו, קרני לייזר, פילינג רפואי, הקפאת גידולים, כימותרפיה, או טיפולים תרופתיים אחרים, לצד טיפולים אלטרנטיביים.
- רשלנות רפואית בהסרת גידול
רשלנות רפואית בהסרת גידול יכולה לגרום נזקים שונים:
- גרימת פגיעה נוספת בעקבות רשלנות במהלך הניתוח, כמו פגיעה עצבית, או פגיעה בשריר, שגרמה לפגיעה בתפקוד.
- הסרת איבר שאינו הגידול והשארת הגידול – למשל הסרה של אחת מבלוטות הלימפה במקום הסרה של הגידול.
- הסרה לא מקצועית, או לא יסודית של הגידול, שגרמה להיווצרות גידולים חדשים.
- הסרה רשלנית שגרמה לתופעות לוואי קבועות לאחר ההליך להסרת הגידול, כמו פגיעה בעצב ואובדן תחושה.
- פגיעה בתפקוד בעקבות הניתוח להסרת הגידול. כאשר זה לא מוגדר מראש כסיכון של הניתוח.
- מעקב רשלני לאחר הסרת הגידול, שגרם לרופאים להתעלם מהחמרה במצבו של המטופל.
- התעלמות מתלונות המטופל ואי מתן טיפול הולם.
- אי הפניה לבדיקות מתאימות לצורך איתור הגידול ומקורו.
- אי הקפדה על כללי ההיגיינה והסטריליזציה במהלך הטיפול להסרת הגידול, שגרמה להחמרה במצבו של המטופל, על ידי הדבקה בזיהום חיידקי למשל.
- עיכוב במתן האבחנה הנכונה למצב הרפואי של המטופל שהקטינה, או ביטלה את סיכוייו להחלים.
- מתן טיפול רפואי שאינו מתאים למצבו של המטופל ולמחלה ממנה הוא סובל.
- מתן טיפול רפואי שאינו מתאים למטופל, כמו תרופה שהוא אלרגי אליה.
- אי גילוי, או אי טיפול בגרורות שנשלחו מהגידול המרכזי.
- ניתוח בידי רופא שאינו מספיק מיומן ומנוסה, שגרם לפגיעה בעצב, או ברקמות אחרות ולפגיעה בתפקוד של המטופל, לעתים אף לנכות.
- כפול התעלמות מקריאת הגיליון הרפואי לפני תחילת ההליך להסרת הגידול, שגרם לרופאים להתעלם מהוראות חיוניות לגבי הטיפול הנכון ולסכן את המטופל , או לגרום לו נזק.
בכל ניתוח התנהגויות חריגות של הצוות הרפואי עלולות להיחשב ללא נאותות, או לא מספיק זהירות, ואם בגינן נגרם נזק למטופל ויתכן ויוגדרו כרשלנות רפואית והצוות עלול להיות חשוף לתביעה אזרחית, או אף פלילית.
מה אפשר לעשות לאחר פגיעה בעקבות רשלנות רפואית בהסרת גידול?
באופן טבעי, אך מצער, הצוות הרפואי לרוב לא ממהר להודות בטעות ובנזק שנגרם בעקבות טיפול רשלני. לכן במקרה שקיים חשד לפגיעה שנגרמה בעקבות רשלנות בהסרת הגידול, יש לפנות לעזרת אנשי מקצוע מנוסים מתחום הרשלנות הרפואית שיסייעו לקבוע אם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, יסייעו בהשגת הוכחות משפטיות ויוכלו להעריך את גובה הפיצויים, אותם עשויים לקבל התובעים.
הכנה לקראת תביעה בגין רשלנות רפואית כוללת שלושה חלקים עיקריים:
- איסוף כל המסמכים הרפואיים והרשומות הרפואיות מתקופת הטיפול והאשפוז, בהן קיים תיעוד של כל ההחלטות שהתקבלו וכל ההליכים הרפואיים שבוצעו במטופל מרגע הגיעו לקבלת טיפול.
- קבלת ייעוץ מומחה רפואי רלוונטי – רופא מומחה מתחום הטיפול הרלוונטי, שיש בידיו מספיק ידע וניסיון כדי לבדוק את כל פרטי המקרה, לשוחח עם המטופל ובני משפחתו, לקרוא את כל הרשומות הרפואיות ולקבוע האם הצוות הרפואי נהג בהתאם לכללי האתיקה, הזהירות, ההיגיינה והפרוטוקול הנהוגים במקרים דומים. בתום בדיקה יסודית ומקיפה, המומחה יכתוב חוות דעת שהיא קבילה בבית המשפט. חוות דעת של מומחה רפואי היא תנאי חובה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית ובלעדיה בית המשפט ידחה את התביעה.
- פניה לעורך דין מומחה מתחום הרשלנות הרפואית, שיוכל להעריך את סיכויי ההצלחה במשפט כזה, לסייע באיתור מומחה רפואי רלוונטי ובהשגת המסמכים הרפואיים הדרושים. עורך דין מנוסה יכתוב את כתב התביעה וינהל את הדיונים המשפטיים עד לתום המשפט.
- במרבית המקרים, תביעה בגין רשלנות רפואית אינה מגיעה לידי דיון משפטי, אלא נסגרת מחוץ לכותלי בית המשפט באמצעות הסדרים כספיים.
מי יכול להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?
- המטופל שנגרם לו נזק הטיפול הרשלני
- משפחתו של המטופל – במקרה של מוות בגלל רשלנות רפואית
- הוריו של מטופל קטין שנפגע מרשלנות רפואית
מי חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית?
- המטפל העיקרי – הרופא המנתח, המטפל, או המרדים, אחות, או מטפלים בבית אבות
- צוות רפואי שהיה שותף לקבלת ההחלטות ומתן הטיפול החשוד כטיפול רשלני
- המוסד הרפואי בו נערך הטיפול הרשלני, הנחשב לאחראי לכל הצוותים העובדים בתוכו.
פיצויים בעקבות תביעה בגין רשלנות רפואית בהסרת גידול
כמו במקרים אחרים של רשלנות רפואית, גם במקרים של הסרה רשלנית של גידול רפואי, בית המשפט יפסוק פיצויים בגובה ההולם את מידת הנזק שנגרם למטופל, או לבני משפחתו ובלבד שיצליח להוכיח בבית המשפט שהנזק נגרם לו כתוצאה ישירה מהטיפול הרשלני שקיבל.
- כך למשל ייתכנו פיצויים בגובה רב בעקבות אובדן כושר הכנסה.
- בעקבות פגיעה ממשית בתפקוד של המטופל בגלל הטיפול הרשלני.
- בעקבות מוות של בן משפחה שקרובי משפחתו תלויים בו לפרנסתם, עשוי בית המשפט לפסוק לטובת בני המשפחה סכומי כסף גבוהים שיפצו אותם על האובדן.
- אם נגרם למטופל סבל רב בעקבות הרשלנות.
- אם נזקק לטיפולים נוספים בעקבות הנזק שנגרם לו ואלה עלו לו כסף רב, או גרמו לו לאובדן הכנסה. בין היתר נכללים בהגדרה זו גם טיפולים פסיכולוגיים, טיפולי שיקום ועוד.
- על רשלנות רפואית חלה תקופת התיישנות של 7 שנים ולכן חשוב להגיש את התביעה במועד ולא להמתין לסוף התקופה.
- קטין שנפגע בעקבות רשלנות רפואית יוכל להגיש תביעה עד גיל 25 – מיום הטיפול הרשלני ועד 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18.
- רוב המקרים מסתיימים בהסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. במידה והתובע אינו מעוניין בהסדר – הוא עלול לשאת בהוצאות משפט כבדות.
- במרבית המקרים, נערך הדיון ברשלנות רפואית במסגרת המשפט האזרחי, אך במקרים מסוימים הרשלנות נחשבת לפלילית ומסכנת את הנאשמים במאסר ובמשפט פלילי.
- עלויות התביעה כוללות את אגרות בית המשפט המקובלות, עלות קבלת חוות דעת מומחה ואיסוף חומר מהמוסד הרפואי. שכר הטרחה במקרים אלו הוא רק על פי הצלחה ומשולם בסוף התהליך.
- בתי המשפט נוקטים לרוב בגישה, לפיה גובה הפיצויים בתביעה בגין רשלנות רפואית יפצה את התובע על הנזק שנגרם לו ויחזיר לו את היכולת להתמודד כלכלית עם מצבו.
לסיכום
תביעה בגין רשלנות רפואית אינה תהליך קל. היא דורשת התמודדות מול מוסד רפואי וצוות רפואי, הכנה יסודית של כתב התביעה, הוצאות משפטיות וכל אלה תוך כדי התמודדות עם הנזקים הנפשיים והגופניים שנגרמו למטופל בעקבות הטיפול הרשלני. יחד עם זאת הפיצויים שעשויים להתקבל בעקבות התביעה יכולים לסייע למטופל להחזיר את חייו למסלולם ולחזור לתפקד באופן תקין בחייו.
