חברות הביטוח מטעות עולים חדשים

להאזנה:

חברות הביטוח מטעות עולים חדשים

חברות הביטוח מטעות עולים חדשים ומחתימות אותם על מסמכים בעברית, שהם לא מבינים כהלכה. אחר כך, כשמגיעים לבית משפט, המבוטחים מגלים שאיבדו את כל הפיצויים.

אי הבנת הנקרא לא תמיד פותרת את החותמים רבים מהעולים ממדינות חבר העמים לשעבר, מתקשים להבין מסמכים וחוזים עליהם הם נדרשים לחתום. חברות מסחריות רבות וביניהן חברות ביטוח, נוטות שלא לספק לעולים אלה מסמכים מקבילים בשפה הרוסית.

המציאות הזו הופכת לאכזרית במיוחד כשמדובר בביטוחי בריאות, שם עלולים עולים אלה לשלם ממון רב על חוסר הבנתם, ולפעמים אף לאבד את חייהם כתוצאה מאי הבנת הנקרא. מספר מקרים, שטופלו על ידי עו"ד דוד פייל לאחר שחברות הביטוח סירבו לשלם למבוטחים.

אי הבנת הנקרא לא תמיד פותרת את החותמים על עסקאות מלשאת באחריות על חתימתם; כך, לפחות, גילו עולים רבים שהגיעו לבתי המשפט בשנים האחרונות לאחר שחתמו על מסמכים וחוזים שהם לא באמת הבינו לעומק. חריפות המקרים והטרגיות שלהם גוברת כשמדובר בחוזים הנוגעים לבריאותם של החותמים.

אי הבנת פוליסת בריאות לעומקה עלול לגרור כל מבוטח לשלם ממון רב על הבטחות ריקות מתוכן, קל וחומר כשהדברים נוגעים לחותמים שאינם מבינים את שפת המסמך עליו הם חותמים.

מסמך סילוק

א' הגיע אלי לאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם לו את מלוא הפיצויים המגיעים לו לטענתו מהפוליסה אותה רכש. לאחר דין ודברים ארוך עם חברת הביטוח, הסכימה החברה לשלם לא', "לפנים משורת הדין", 50 אחוזים מסכום הביטוח שהגיע לו, ובלבד שיחתום על מסמך מסוים.

כשהמסמך הוגש לו, התלבט המבוטח האם לחתום עליו ולקבל פיצוי מיידי בסך 100 אלף שקלים, או לתבוע את חברת הביטוח. חשדו של האיש התעורר לאחר שביקש מחברת הביטוח תרגום לרוסית של המסמך, וחברת הביטוח סירבה לספק לו את התרגום. לאור זאת החליט האיש להיוועץ בעורך דין.

לאחר קריאת המסמך, עיני חשכו. המסמך עליו נדרש לחתום המבוטח קרוי בשפה המקצועית 'כתב סילוק'. על פי מסמך זה מוותר המבוטח על יתרת החובות המגיעים לו על סך 100 אלף ₪ נוספים. ואם לא די בזאת, המסמך כולל גם את ויתור המבוטח על המשך הכיסוי של הפוליסה הקיימת, והוא נותר למעשה ללא כיסוי ביטוחי.

מצב זה חמור, מפני שכשהמבוטח רכש את הפוליסה הקיימת הוא היה צעיר ב-10 שנים ובריא, ואילו היום, כשהוא כבר חולה ומבוגר – גם אם יבקש, לא יוכל להתקבל פעם נוספת לחברת ביטוח, ויוותר ללא כיסוי ביטוחי לשארית חייו.

מדובר בתופעה מסוכנת לכלל ציבור המובטחים, וכדאי להיזהר לפני שחותמים על כל מסמך של חברת הביטוח, ולהיוועץ תחילה במומחה או בעורך דין.

תעוקת חזה או התקף לב?

באחד הימים הגיע אלי מבוטח שרכש לפני שנים פוליסה לכיסוי במקרה של אבדן כושר עבודה. בעת הרכישה התבקש המבוטח למלא הצהרת בריאות ארוכה ומסובכת, ומילא אותה כמיטב יכולתו, למרות קשיי השפה בהם נתקל.

לאחר כמה שנים, לקה המבוטח בהתקף לב וביקש לקבל את הפיצויים המגיעים לו בגין אי יכולתו לעבוד. חברת הביטוח ביקשה לקבל את תיקו הרפואי של האיש לידיה בטרם תספק לו תשובה על בקשתו. להפתעתו, לאחר כמה שבועות הוא קיבל תשובה שלילית. חברת הביטוח סירבה לשלם לו עבור אבדן כושר העבודה.

בתשובה לשאלותיו , השיבה החברה כי בקריאה בתיקו הרפואי התברר לה כי בעבר סבל מכאבים בחזה בגינם פנה לחדר מיון, תקרית שאותה לא ציין בהצהרתו הרפואית. כל ניסיונותיו לשכנע את חברת הביטוח כי בעת שהגיע לחדר המיון לא סבל מהתקף לב אלא מתעוקת חזה עקב לחצים נפשיים, וגם הסבריו כי בעת החתימה על הצהרת הבריאות לא הבין לאשורן את כל השאלות – נפלו על אוזניים ערלות.

לאחר משא ומתן ארוך מול חברת הביטוח החליט המבוטח להיעזר בייעוץ משפטי, ולאכזבתו גילה כי גם אם יגיש תביעה כנגד חברת הביטוח, בית המשפט יידחה כנראה את תביעתו, על פי תקדימי עבר בתיקים דומים. התפיסה המשפטית המקובלת גורסת שאדם צריך לדעת על מה הוא חותם.

במקרה שהוא לא מבין או לא יודע עליו להתייעץ קודם החתימה עם יודעי דבר. במקרה זה, הסתפק המבוטח בפיצוי מוקטן של 50% מתביעתו המקורית, אותו הסכימה לשלם חברת הביטוח לפנים משורת הדין.

המסקנה ממקרה זה ודומים לו היא שהטענה לקשיי שפה לא תעמוד לרוב לזכות התובעים בבית המשפט. גם ילידי הארץ, שהעברית שגורה בפיהם כנכס צאן ברזל, יתקשו להבין את הניסוחים המפותלים של פוליסות הבריאות, לכן התייעצות עם מומחי ביטוח לפני החתימה עשויה לחסוך למבוטחים אלה אכזבה רבה ואבדן ממון רב בעתיד.